תרומה אנונימית, מחו״ל או מישות מדינית זרה

המדריך נבדק ביום 30.07.2026 מול חוק העמותות, חוק חובת הגילוי ותיקונו, שירות הדיווח הפעיל של רשות התאגידים, ההסדר העדכני לחיסיון פרטי תורם, מערכת תרומות ישראל והוראות בנק ישראל 411 ו־412. חקיקה, טפסים, רשימות סנקציות ודרישות בנקים עשויים להשתנות; יש לרענן את הבדיקה עד 28.10.2026 ובכל מקרה של תרומה חריגה או התאמה אפשרית לרשימת הכרזות.

התשובה הקצרה

שלוש שאלות שונות מסתתרות מאחורי הביטוי ״תרומה מחו״ל״:

1. האם זהות התורם תהיה גלויה לציבור? בקשה של תורם לפרטיות אינה הופכת את התרומה לבלתי מזוהה בתוך העמותה. העמותה מנהלת תיעוד פנימי, והבנק ורשויות מוסמכות עשויים להזדקק לזהות ולמסמכי המקור. ההסדר העדכני מאפשר, בתנאים, בקשה לחיסיון ציבורי של פרטי תורם יחיד; הוא אינו יוצר זכות להסתיר את התורם מהעמותה, מהבנק או מרשות מוסמכת.
2. האם התורם נמצא מחוץ לישראל? אדם פרטי, קרן פרטית או חברה זרה אינם נעשים ״ישות מדינית זרה״ רק מפני שהם זרים. יש לבדוק מי הקים את הגוף, מי שולט בו, אם הוא פועל בשם מדינה ומהיכן מגיע רוב מחזורו.
3. האם התורם הוא ישות מדינית זרה לפי ההגדרה בחוק? אם כן, חלה שכבת דיווח וגילוי מיוחדת: דיווח רבעוני על כל תרומה, ללא סף סכום; בירור מקור; פרסום באתר; גילוי במסע פרסום מיוחד שמומן מן התרומה; ובנסיבות הקבועות גם דיווח שנתי וחובות גילוי מוגברות. לגבי תרומה כזו אין מסלול לחיסיון שם התורם.

בנוסף קיימות שתי שכבות נפרדות:

• בנק, איסור הלבנת הון וסנקציות: הבנק פועל לפי סיכון. תשלום מצד שלישי לא מוכר, עסקה אנונימית, מדינה בסיכון או בסנקציות ומבנה שליטה מורכב הם גורמי סיכון; הבנק עשוי לבקש מידע על מקור הכספים ואסמכתאות. אין בכך כלל אוטומטי שכל תרומה זרה אסורה, אך גם סיווג ״תורם פרטי״ אינו פוטר מבדיקות.
• מס וקבלות: מוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46 חייב, החל מ־1.1.2026, לדווח למערכת תרומות ישראל על כל תרומה שקיבל, ללא מגבלת סכום, ובכלל זה פרטי התורם. זהו דיווח אחר מן הדיווח לרשם על ישות מדינית זרה.

הכלל המעשי: לא מקבלים תרומה משמעותית או חריגה ואז מנסים לגלות בדיעבד ממי הגיעה. מסווגים את התורם, נתיב הכסף, הייעוד והדיווחים לפני האישור או לכל המאוחר לפני השימוש בכסף.

מפת החלטה בשלושה צירים

| ציר | השאלה | תוצאה אפשרית | מה עושים | |---|---|---|---| | זהות | האם העמותה יודעת מי התורם ומי העביר בפועל? | מזוהה; מתווך מזוהה; זהות חסרה | אוספים מסמכי זיהוי, מקור ונתיב; זהות חסרה מחייבת עצירה והערכת סיכון | | מעמד | האם התורם או השולט בו הוא גוף מדינתי לפי סעיף 36א? | תורם רגיל; תורם זר רגיל; ישות מדינית זרה; לא הוכרע | מתעדים את מבחן הסיווג; במקרה ספק משלימים בירור ואישור מקצועי | | גילוי | למי מותר או חובה למסור את הזהות? | פנימי בלבד; דיווח לרשות; דיווח ופרסום לציבור | מבדילים בין תיעוד פנימי, דיווח מס, דיווח לרשם, פרסום וחיסיון |

הצירים אינם מחליפים זה את זה. לדוגמה, תורם פרטי מארצות הברית יכול לבקש שלא להופיע בפרסום הציבורי, אך עדיין להיות מזוהה במערכת העמותה ובבנק. מנגד, שגרירות שתרמה סכום קטן היא ישות מדינית זרה וחובת הדיווח הרבעוני חלה בלי קשר לגובה הסכום.

לפני קבלת התרומה: תיק בדיקת תורם

מומלץ לפתוח לכל תרומה חריגה, זרה, מותנית או אנונימית־לציבור תיק קצר ומרוכז. אין צורך לאסוף מידע מיותר; יש לאסוף את המידע הנחוץ לסיווג, לבנק, לחשבונאות ולדיווח.

1. מזהים את הצד המשפטי

ליחיד מבקשים שם מלא, כתובת, מדינת תושבות ופרט זיהוי מתאים לפי הצורך. לתאגיד מבקשים שם רשום, מספר תאגיד, מדינת התאגדות, כתובת, מסמך רישום עדכני ושם איש הקשר המוסמך. לקרן, נאמנות או גוף בין־לאומי מבקשים גם מסמך המסביר את המבנה המשפטי ואת הגוף המחליט על המענק.

אין להסתפק בשם המותג שבמכתב ההצעה. החשוב הוא מי התחייב לתרום, מי מחזיק בחשבון שממנו תגיע ההעברה ומי קבע את התנאים.

2. ממפים את נתיב הכסף

יש לרשום:

• מאיזה חשבון ובאיזו מדינה צפויה ההעברה;
• מי בעל החשבון;
• האם מופיע מתווך, פלטפורמה, קרן נאמנות או גוף מעביר;
• האם שם המשלם שונה משם התורם;
• מטבע, סכום, עמלות ומועד;
• אסמכתת בנק, הודעת העברה והסכם מענק.

פער בין התורם החוזי לבין המשלם אינו מוכיח עבירה, אך הוא דורש הסבר מתועד. הוראה 411 מונה העברות מצדדים שלישיים לא מוכרים או ללא זיקה ועסקאות אנונימיות כגורמי סיכון, ובפעילות בסיכון גבוה מאפשרת לבנק לברר את מקור הכספים ולבקש אסמכתאות.

3. בודקים שליטה, הקמה ומימון

בתאגיד זר אין די בשאלה ״האם זו חברה ממשלתית?״. יש לבדוק:

• מי הקים את התאגיד ובאיזה מקור משפטי;
• מי מחזיק באמצעי השליטה ובאיזה שיעור;
• מי ממנה את ההנהלה או הדירקטוריון;
• האם גוף מדינתי מינה אותו לפעול בשמו;
• ואם מדובר בחברת חוץ — האם רוב מחזורה בשנת הכספים האחרונה הגיע מגופים מדינתיים מן הסוגים המנויים בחוק.

שומרים קישורים למרשם רשמי, דוח שנתי, מסמכי התאגדות ותרשים שליטה. אם המסקנה נשענת על הצהרת התורם בלבד, מציינים זאת ולא מציגים אותה כעובדה שנבדקה עצמאית.

4. מתעדים מטרות, ייעוד ותנאים

החוק דורש בדיווח הרבעוני את זהות הנותן, הסכום, מטרת התרומה או ייעודה והתנאים לתרומה, לרבות התחייבויות בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין. לכן יש לתעד גם הבטחות שניתנו בשיחה, התחייבויות לפרסום, שיתוף מידע, מינוי נציג, החזרת יתרה, זכויות אישור ותנאי תשלום.

תנאי שאינו מתאים למטרות העמותה, פוגע בעצמאות מוסדותיה, יוצר טובת הנאה בלתי תקינה או מחייב שימוש שאי אפשר לנטר אינו נפתר באמצעות דיווח. במקרה כזה עוצרים לבדיקת הוועד והיועצים המתאימים.

5. בודקים מס, בנק וסנקציות — כל אחד בנפרד

מסווגים אם העמותה בעלת אישור סעיף 46, מהו מסמך הקבלה, כיצד ידווח התקבול ומה מבקש התורם לצורכי המס שלו. אין להבטיח לתורם זר שהאישור הישראלי יעניק לו הטבה במדינת תושבותו; זו שאלה נפרדת לדין החל עליו.

מול הבנק מכינים מראש את הסכם המענק, מסמכי התורם, נתיב ההעברה, ייעוד הכסף והסבר התאמה לפעילות העמותה. אם יש התאמה אפשרית לרשימת סנקציות, מדינה בסיכון, איש ציבור, מתווך בלתי מוסבר או מקור כספים לא ברור — אין ״לפתור״ זאת בפיצול העברות או בשינוי הכותרת. עוצרים ומבררים עם הבנק ועם יועץ מוסמך.

איך בודקים אם תורם מחו״ל הוא ישות מדינית זרה?

מי נכלל בהגדרה

סעיף 36א לחוק העמותות מגדיר ״ישות מדינית זרה״ באמצעות רשימה. בתמצית, נכללים:

1. מדינה זרה, ובכלל זה איחוד, ארגון או חבר של מדינות זרות.
2. אורגן, רשות או נציגות של מדינה זרה או של איחוד מדינות זרות.
3. רשות מקומית, מחוזית או שלטונית זרה, וכן איחוד או ארגון של גופים כאלה.
4. הרשות הפלסטינית.
5. תאגיד שהוקם בחיקוק של גוף מן הקבוצות האלה, תאגיד שגוף כזה מחזיק ביותר ממחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה בו, או תאגיד שמונה לפעול בשם גוף כזה.
6. חברת חוץ שרוב מחזורה בשנת הכספים האחרונה שלגביה היה עליה להגיש דוח כספי הגיע מגופים מן הקבוצות הקודמות.

הגדרת ״תרומה״ בהקשר זה מוציאה הקלת מס מלאה או חלקית שניתנה מחוץ לישראל. היא אינה הופכת כל תשלום ממדינה זרה לתרומה; תחילה בודקים אם אכן התקבל נכס או כסף כתרומה ולא כתשלום בעד שירות, רכש, החזר הוצאה או עסקה אחרת.

מי אינו נכלל אוטומטית

• אזרח זר פרטי;
• תושב חוץ;
• חברה פרטית שהתאגדה בחו״ל;
• קרן פילנתרופית זרה;
• ארגון ללא כוונת רווח זר;
• אוניברסיטה או בית חולים מחו״ל.

כל אחד מהם עשוי להיכלל רק אם העובדות מכניסות אותו לאחת החלופות בחוק — למשל שליטה מדינתית, הקמה בחיקוק, פעולה בשם מדינה או, בחברת חוץ, רוב מחזור שמקורו בגופים מדינתיים. דף השירות של רשות התאגידים מדגיש שמרבית התרומות מחוץ לישראל אינן תרומות מישות מדינית זרה.

מבחן עבודה בן שבע שאלות

1. מי התורם הרשום בהסכם?
2. מי יעביר את הכסף בפועל?
3. האם זהו גוף ממשלתי, שגרירות, רשות, איחוד מדינות או הרשות הפלסטינית?
4. אם זהו תאגיד — מי הקים אותו ומי מחזיק ביותר ממחצית מסוג כלשהו של אמצעי השליטה?
5. האם גוף מדינתי מינה אותו לפעול בשמו?
6. אם זו חברת חוץ — מה מקורות רוב מחזורה בשנת הדיווח האחרונה שלה?
7. אילו מסמכים מוכיחים את התשובות?

אם תשובה מהותית אינה ידועה, מסמנים ״טרם הוכרע״ ולא ״לא ישות מדינית זרה״. חובת החוק היא לעשות כל שביכולת העמותה כדי לברר, והדיווח השנתי חל כאשר העמותה ידעה או היה עליה לדעת שמדובר בתרומה כזו.

תרומה דרך גוף ביניים

העברה דרך קרן, סוכן פיסקלי או פלטפורמת תשלום אינה קובעת לבדה את הסיווג. צריך לזהות:

• מי החליט על התרומה;
• מי נושא בתנאים ובהתחייבויות;
• האם הגוף המעביר פועל רק כצינור;
• האם הכסף יועד לעמותה עוד לפני שהגיע למתווך;
• מי מקור הכספים ומה הקשר בין כל הצדדים.

אם גוף מדינתי הקצה את הכסף והמתווך רק העביר אותו, יש סיכון ממשי שסיווג לפי שם המתווך בלבד יהיה שגוי. מנגד, מענק עצמאי של קרן פרטית אינו נעשה מדינתי רק מפני שהקרן מקבלת גם תמיכות ציבוריות; יש לבחון את החלופות המדויקות בחוק.

אילו חובות מיוחדות חלות על תרומה מישות מדינית זרה?

1. דיווח רבעוני — על כל סכום

עמותה או חברה לתועלת הציבור שקיבלה תרומה מישות מדינית זרה מגישה לרשם דוח מקוון בתוך שבוע מתום הרבעון שבו התקבלה התרומה. הדוח כולל:

• זהות נותן התרומה;
• סכום התרומה;
• מטרת התרומה או ייעודה;
• תנאי התרומה;
• התחייבויות שניתנו בקשר לתרומה, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין.

לפי דף השירות הפעיל, החובה הרבעונית חלה על כל תרומה, ללא קשר לדוח הכספי וללא סף סכום. לכן אין להשתמש בספי הדיווח השנתי כדי לפטור תרומה קטנה מן הדוח הרבעוני.

2. בירור המקור

על עמותה או חל״צ המקבלת תרומה לעשות כל שביכולתה כדי לברר אם מקורה בישות מדינית זרה. זו אינה דרישה להסתפק בסימון עצמי של התורם. בדיקה סבירה מתעדת את הגוף, השליטה, המסמכים, נתיב הכסף וההסבר למסקנה.

3. פרסום באתר

אם לעמותה, לחל״צ או למי שפועל מטעמן יש אתר, עליהן לפרסם בו באופן בולט את המידע המפורט בדוח הרבעוני שהוגש. הרשם מפרסם גם את רשימת הגופים שהגישו דוחות ואת המידע שנמסר.

אין די להעלות קובץ שקשה לאתר. נוהל פנימי טוב שומר עותק מן הדוח, תאריך העלאה, כתובת העמוד וצילום מסך, ומשאיר את המידע נגיש בהתאם להוראות הדין והנחיות הרשם.

4. גילוי במסע פרסום מיוחד

אם התרומה נועדה לממן מסע פרסום מיוחד, יש לפרסם במסגרת אותו פרסום את דבר קבלת התרומה. זו חובה הנוגעת לקשר בין התרומה לבין מסע הפרסום; היא מצטרפת לדוח הרבעוני ולפרסום באתר ואינה מחליפה אותם.

5. דיווח שנתי נפרד

הדוח הרבעוני אינו פוטר מן הדיווח השנתי. לפי סעיף 36א לחוק העמותות, עמותה שמחזורה עולה על 300,000 ש״ח מציינת בדוח הכספי אם קיבלה בשנת הדוח תרומות מישויות מדיניות זרות ששוויין המצטבר עולה על 20,000 ש״ח; אם כן, מפורטים זהות הנותן, הסכום, המטרה או הייעוד והתנאים. המידע מפורסם באתר העמותה, ואם הודיעה שאין לה אתר — באתר משרד המשפטים.

הספים האלה שייכים למסלול השנתי של סעיף 36א. הם אינם סף לדיווח הרבעוני לפי חוק חובת הגילוי. דף השירות של הרשם מדגיש שהדיווח הרבעוני עומד בפני עצמו ואינו פוטר מן השנתי.

6. חובות מוגברות כאשר עיקר המימון מדינתי־זר

תיקון 2016 הוסיף שכבה לגוף שעיקר מקורות המימון שלו בשנת הכספים האחרונה שלגביה נדרש להגיש דוח כספי היו תרומות מישויות מדיניות זרות. גוף כזה מדווח את העובדה במועד הדיווח, ובתקופה הקבועה בחוק מציין אותה באופן בולט, בין היתר:

• בפרסום שלו שמקדם את מטרותיו ומיועד וזמין לציבור בשלטי חוצות, בטלוויזיה, בעיתון, בעמוד הבית שהוא מפעיל או במסע פרסום משמעותי או מתמשך באינטרנט;
• בפנייה במכתב או בדוא״ל לעובד ציבור או לנבחר ציבור בעניין הקשור לתפקידו;
• בדין וחשבון שהוא עורך ומפיץ לעיון הציבור.

בדוח לציבור מצוין גם ששמות הישויות מפורטים באתר הרשם. נציג מטעם גוף כזה שמשתתף באופן פעיל בישיבת ועדה של הכנסת מביא את העובדה לידיעת יושב ראש הוועדה במועד הקבוע בחוק.

גם לצד המידע שהגוף מפרסם באתרו על הדוחות הרבעוניים עליו לציין, אם הוא נתמך שעיקר מימונו כאמור, את העובדה הזאת.

זו שכבה נפרדת מן החובה לגלות תרומה מסוימת שמימנה מסע פרסום מיוחד. לפני קמפיין ציבורי, פנייה לרשות או דוח ציבורי יש לבדוק אם הגוף נמצא באותה שנת גילוי מוגברת.

7. אין חיסיון לשם ישות מדינית זרה

דף השירות של רשות התאגידים קובע שלא ניתן לקבל את אישור הרשם לחיסיון שמות התורמים לגבי תרומות מישות מדינית זרה. גם התוספת השנייה לחוק העמותות מחריגה תרומות כאלה מן האפשרות שלא לציין את שם התורם בדוח.

לכן אין להבטיח לישות מדינית זרה ״תרומה אנונימית״. אם תנאי המענק דורש סודיות שאינה מתיישבת עם הגילוי המחויב, יש לפתור את הסתירה לפני הקבלה — לא לאחר הדיווח.

8. אחריות ואכיפה

דף השירות מזהיר שמסירת תשובה שקרית בקשר לדיווח היא עבירה ושאי־הגשת הדוח היא עבירה שעונשה קנס בהתאם לחוק. חוק העמותות כולל את הגשת הדוחות הרבעוניים ואת חובות הגילוי המוגברות ברשימת החובות שהפרתן נושאת אחריות.

המשמעות התפעולית היא שלא משאירים את הנושא רק בידי מנהל הגיוס. הכספים, הייעוץ המשפטי, הנהלת העמותה והאחראי לאתר צריכים לעבוד מרשומה משותפת אחת.

מתי מדווחים רבעונית ומה מפרסמים בפרסום שמומן מן התרומה?

נקודת ההתחלה היא קבלת התרומה

החובה היא לגבי הרבעון שבו התקבלה התרומה. לכן תיק התרומה צריך לכלול מועד קבלה חשבונאי, מועד זיכוי בבנק, מטבע וסכום, ולתעד אם יש פער. כשלא ברור מתי התקבלה תרומה מורכבת, בשווה כסף או בתשלומים, אין לנחש; רואה החשבון והיועץ המשפטי קובעים את הטיפול לפי העובדות.

הדוח מוגש בתוך שבוע מתום אותו רבעון. מומלץ לא להמתין לסוף השבוע: עם קבלת התרומה פותחים משימת דיווח, מכינים את ארבעת שדות החובה ומאשרים את הנוסח מול ההסכם.

לוח בקרה רבעוני

| מועד תפעולי | פעולה | ראיה ששומרים | |---|---|---| | לפני קבלה | זיהוי וסיווג התורם, מקור, שליטה, תנאים ונתיב | שאלון, מסמכי תאגיד, תרשים שליטה, הסכם | | ביום הקבלה | התאמת ההעברה להסכם ופתיחת רשומת דיווח | דף בנק, קבלה, שער/מטבע, מזהה פנימי | | במהלך הרבעון | השלמת פרטי זהות, סכום, ייעוד ותנאים | טיוטת דוח ואישור מקצועי | | סמוך לסוף הרבעון | בקרת שלמות מול הנהלת חשבונות והבנק | דוח חריגים וחתימת בודק | | בתוך שבוע מתום הרבעון | הגשה מקוונת לרשם | אישור הגשה והעתק הדוח | | מיד לאחר ההגשה | פרסום בולט באתר ועדכון תיק התרומה | כתובת עמוד, צילום מסך, תאריך |

הטבלה היא בקרת עבודה; המועד המשפטי הוא המועד שבחוק, ולא ״יום העבודה הבא״ שהעמותה בחרה לעצמה.

מה מפרסמים באתר

מפרסמים באופן בולט את המידע המפורט בדוח הרבעוני: זהות הנותן, הסכום, המטרה או הייעוד והתנאים, לרבות התחייבויות רלוונטיות. אין לפרסם נוסח חלקי שמסתיר תנאי מהותי, ומצד שני אין להוסיף מידע אישי שאינו חלק מחובת הגילוי.

מבנה עמוד מומלץ:

1. כותרת ברורה: ״דיווחים על תרומות מישויות מדיניות זרות״.
2. שם הישות, סכום ומטבע, מועד או רבעון.
3. מטרת התרומה וייעודה.
4. התנאים וההתחייבויות.
5. קישור למסמך או למידע שהוגש, אם מתאים.
6. תאריך פרסום ותאריך עדכון.

מה מופיע במסע הפרסום

כאשר התרומה מיועדת למימון מסע פרסום מיוחד, עצם קבלת התרומה צריך להופיע במסגרת הפרסום. לפני העלייה לאוויר מכינים נוסח אחיד ובודקים אותו בכל הנכסים הרלוונטיים — מודעה, סרטון, עמוד נחיתה, חומר מודפס או רכיב אחר במסע.

החוק אינו נותן במקורות שנבדקו נוסחת עיצוב אחת שמתאימה לכל מדיה. לכן המדריך אינו ממציא גודל גופן, משך תצוגה או נוסח קסם. הדרישה הבטוחה היא גילוי ברור, קריא ולא מוסתר, שאינו מטעה לגבי מקור המימון. במקרה גבולי מאשרים את הנוסח לפני ההפצה.

בדיקה נוספת: האם עיקר המימון הגיע מישויות מדיניות זרות

גם אם תרומה מסוימת לא יועדה למסע פרסום, ייתכן שהגוף כפוף לחובות הגילוי המוגברות בשל עיקר מימונו. לכן לפני כל קמפיין ציבורי בודקים שני שדות נפרדים:

• campaign_funded_by_specific_foreign_state_donation;
• majority_funded_by_foreign_state_entities_for_current_disclosure_period.

אם אחד מהם חיובי, מפעילים את נוסח הגילוי המתאים; אם שניהם חיוביים, מקיימים את שתי החובות בלי להניח שאחת בולעת את האחרת.

תרומה אנונימית: אנונימית כלפי מי?

שכבה 1 — תיעוד פנימי

התוספת השנייה לחוק העמותות מחייבת ספר שבו נרשמים נכסים שהתקבלו כתרומות או מתנות, ובכלל זה שם הנותן או התורם, תיאור הנכס ומועד הקבלה. גם תרומות מחו״ל ותרומות מישות מדינית זרה נרשמות בקטגוריות המתאימות במערכת החשבונות.

לכן בקשת תורם ״אל תפרסמו את שמי״ צריכה להירשם כבקשת פרטיות ציבורית — לא כהוראה למחוק את הזהות מן הנהלת החשבונות. הגישה לזהות מצומצמת לבעלי התפקידים שזקוקים לה, אך הרשומה נשמרת.

שכבה 2 — דיווח שנתי ושקיפות לציבור

ההסדר שנכנס לתוקף ב־2019 החליף את התקנות הישנות. לפי המענה הרשמי של משרד המשפטים והתקנות המתוארות בו, מדווחים לרשם על תרומה שנתית מצטברת מתורם אחד כאשר:

• הסכום עולה על 100,000 ש״ח; או
• הסכום עולה על 50,000 ש״ח ומהווה לפחות 20% מן המחזור הכספי השנתי של העמותה באותה שנה.

בנוסף, ההסדר שאושר מחייב ניהול רישום של תורמים שתרומתם השנתית המצטברת עולה על 20,000 ש״ח. אין להסיק מן הסף הזה שמותר למחוק שמות בתרומות קטנות: פנקס התרומות הפנימי לפי החוק הוא חובה נפרדת.

יש לצרף תרומות של אותו תורם לפי כללי הצירוף בתקנות; אין לפצל תרומה בין תשלומים, בני בית, תאגידים קשורים או מתווכים כדי לרדת מסף.

שכבה 3 — בקשה לחיסיון פרטי תורם

כאשר תורם יחיד ביקש לחסות את פרטיו, העמותה יכולה להגיש לרשם בקשה מנומקת הכוללת את שם התורם, מספר הזיהוי, המען, סכום התרומה, הצורך בחיסיון והקשר בין התורם או ענייניו לבין פעילות העמותה. מצרפים תצהיר חבר ועד. לגבי תרומה שסכומה עולה על 500,000 ש״ח מצרפים גם בקשה מנומקת של התורם. הבקשה נבחנת לכל תורם בנפרד.

ההליך מיועד לתורם יחיד. הנוהל הרשמי מבהיר שאין להגיש במסלול זה בקשת חיסיון לתאגיד. הוא גם אינו חל על תרומה מישות מדינית זרה, שלגביה דף השירות שולל חיסיון.

הגשת בקשה אינה אישור. עד לקבלת החלטה אין להבטיח לתורם שהרשם יאשר חיסיון, ויש להגיש את הטפסים במבנה העדכני ובמועד הדוח המילולי.

שכבה 4 — בנק ורשות המסים

חיסיון ציבורי אינו מחייב את הבנק להתעלם מזהות התורם. הוראה 411 דורשת מן הבנק להעריך סיכון, מכירה עסקאות אנונימיות והעברות מצד שלישי כגורמי סיכון, ומאפשרת בירור מקור כספים ואסמכתאות בפעילות בסיכון גבוה.

מוסד בעל אישור סעיף 46 מדווח החל מ־2026 על כל תרומה למערכת תרומות ישראל, ובדיווח נכללים פרטי התורם, מספר הקבלה, תאריך, סכום ואמצעי תשלום. חיסיון מול הציבור אינו פטור מן הדיווח לרשות המסים.

תרומה שזהות נותנה באמת אינה ידועה

תרומה בלתי מזוהה בפועל שונה מתורם מזוהה שמבקש פרטיות. לפני שימוש בכסף בודקים:

1. האם אפשר לזהות את בעל החשבון או הפלטפורמה;
2. האם קיים קמפיין המוני לגיטימי שמסביר את התקבול;
3. האם הסכום והנתיב מתאימים לפרופיל הפעילות;
4. איזה תיעוד מחייבים נוהלי הקבלות, הבנק וסעיף 46;
5. האם נדרש להחזיר, להקפיא או להסלים לבדיקה.

אין במקורות שנבדקו איסור גורף אחד לכל תקבול שזהות נותנו חסרה, ולכן אין לקבוע כלל פיקטיבי. עם זאת, אין גם בסיס להבטיח קבלה, זיכוי מס או שימוש חופשי כאשר אי אפשר להסביר את המקור. החלטה על קבלה או החזרה צריכה להיות מבוססת סיכון ומתועדת.

תרומה רגילה מחו״ל

אם הבדיקה מראה שמדובר בתורם זר שאינו ישות מדינית זרה, לא מפעילים רק בשל זרותו את הדוח הרבעוני המיוחד. עדיין נדרשים:

• רישום התרומה והפקת מסמך מתאים;
• תיעוד זהות, מטבע, סכום ומועד;
• הסכם או מכתב תרומה כאשר יש ייעוד או תנאים;
• התאמת שם התורם לשם המשלם;
• בדיקת מקור כספים וסנקציות לפי רמת הסיכון;
• דיווחי מס ורשם רגילים החלים על העמותה;
• מעקב אחר שימוש בכסף בהתאם למטרות ולתנאי התורם.

ההבחנה היא בין שכבת הדיווח המיוחדת לבין ניהול תקין רגיל. ״לא ישות מדינית זרה״ אינו שקול ל״אין עוד חובות״.

בנק, KYC וסנקציות

מה הבנק בוחן

הוראת ניהול בנקאי תקין 411, בנוסח אפריל 2026, מחייבת את הבנק בגישה מבוססת סיכון. בין גורמי הסיכון המנויים בה: לקוח תושב חוץ ללא זיקה, מבנה תאגידי מורכב, מדינות בסיכון או בסנקציות, תשלומים מצדדים שלישיים לא מוכרים ועסקאות אנונימיות. בחשבון תאגיד הבנק בוחן גם מבנה שליטה ומנהלים בכירים. בפעילות בסיכון גבוה הוא עשוי לברר מקור עושר ומקור כספים, לבקש הסברים ואסמכתאות, להגביר ניטור ולקבל אישור מנהל בכיר לפעולה משמעותית.

הוראה 412, מנוסח דצמבר 2025, מחייבת בנקים לקבוע מדיניות לשימוש ברשימות סנקציות ולנהל את הסיכונים, אך גם קובעת שלא לנהל אותם בהימנעות גורפת מראש משירות. אם בנק מגביל פעולה או מסרב לה, עליו למסור החלטה מנומקת בכתב בכפוף לדין ולפרט מסמכים או הבהרות נחוצים.

חבילת מסמכים מומלצת לבנק

• החלטת ועד או אישור פנימי לקבלת התרומה, לפי נוהלי העמותה;
• הסכם מענק או מכתב תרומה;
• מסמכי זיהוי או התאגדות של התורם;
• תרשים בעלות ושליטה, כשמדובר בתאגיד;
• הסבר למקור הכספים ולמקור ההעברה;
• אסמכתת חשבון בנק של התורם;
• פירוט מטרת התרומה, תקציב ושימוש צפוי;
• הסבר לקשר בין המשלם לתורם אם אינם זהים;
• תוצאת בדיקת ישות מדינית זרה;
• תיעוד בדיקת התאמות אפשריות לרשימות והכרעה מקצועית.

המטרה אינה לשלוח לבנק ערימה לא ממוקדת, אלא להציג סיפור עקבי ומגובה. שם התורם, ההסכם, החשבון, הסכום והייעוד צריכים להתיישב זה עם זה.

מה לא לעשות

• לא לפצל סכום כדי להימנע מבדיקה או דיווח;
• לא לבקש מתורם להשתמש בחשבון של אדם אחר;
• לא לתאר מענק מדינתי כ״פרטי״ בלי בסיס;
• לא לשנות את שם התורם בקבלה כדי להתאים לשם המתווך;
• לא להתעלם מהתאמת שם אפשרית לרשימת סנקציות;
• לא להשתמש בכסף שהבנק הקפיא או ביקש לגביו הבהרה;
• לא להבטיח מראש שהבנק יאשר את ההעברה.

מס וקבלות

מערכת תרומות ישראל

החל מ־1.1.2026 כל מוסד ציבורי בעל אישור לפי סעיף 46 נדרש לדווח באמצעות מערכת תרומות ישראל על כל התרומות שקיבל, ללא מגבלת סכום, וכן על ביטולים. פרטי הדיווח כוללים את התורם, מספר הקבלה, תאריך התרומה, סכום ואמצעי תשלום.

הדיווח הזה:

• אינו מחליף דיווח רבעוני לישות מדינית זרה;
• אינו קובע אם תורם הוא ישות מדינית זרה;
• אינו פוטר מן הדוח השנתי לרשם;
• אינו הופך אוטומטית תרומה זרה לזכאית להטבת מס מחוץ לישראל;
• אינו היתר לקבל כסף שמקורו או נתיבו לא הוסברו.

פרטיות מול זיכוי

תורם שמבקש חיסיון ציבורי עדיין יכול להידרש למסור פרטים לצורך קבלה ודיווח לרשות המסים. אם התורם מסרב למסור כל פרט מזהה, העמותה צריכה להבהיר שלא ניתן להבטיח שיוך אישי של התרומה או מימוש זיכוי, ולבדוק את אפשרויות הדיווח במערכת העדכנית לפני הפקת מסמך.

מטבע חוץ

שומרים את סכום המקור במטבע, הסכום שנזקף בפועל, מועד הקבלה, שער ההמרה שבו השתמשה הנהלת החשבונות, עמלות ואסמכתאות. המדריך אינו קובע שער חשבונאי אחיד לכל מצב; רואה החשבון מיישם את כללי הדיווח המתאימים למועד ולאופי התקבול.

חריגים וגבולות

חוק חובת הגילוי קובע שהוראותיו אינן חלות על ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל ותאגידים שבשליטתן. זהו חריג סטטוטורי מוגדר; אין להרחיב אותו לקרן, מוסד או ארגון אחר רק משום שהוא ציבורי או ותיק. כמו כן, החריג מחוק זה אינו פטור גורף מדיני מס, בנקאות, חשבונאות או כל דין אחר.

גם אישור חיסיון רגיל אינו ״חריג סודיות״ לישות מדינית זרה. המקורות הרשמיים מחריגים תרומות כאלה במפורש מן האפשרות לחיסיון.

תרחישים נפוצים

תורם פרטי בחו״ל מבקש שלא לפרסם את שמו

מזהים ומתעדים אותו פנימית, בודקים את נתיב ההעברה ומסבירים שהפרטיות היא כלפי הציבור בלבד. בוחנים אם סכומי הדיווח השנתי נחצו ואם יש מקום לבקשת חיסיון לפי המסלול העדכני. אם העמותה בעלת סעיף 46, מדווחים לפי כללי תרומות ישראל. אין דוח רבעוני מיוחד רק מפני שהוא תושב חוץ.

שגרירות מעבירה מענק קטן

שגרירות היא נציגות של מדינה זרה ולכן נכנסת להגדרה. מדווחים רבעונית גם אם הסכום קטן, מפרסמים באתר, מתעדים מטרות ותנאים ובודקים אם מימנה מסע פרסום מיוחד. אין מסלול לחיסיון שם השגרירות.

קרן זרה שמקבלת גם כסף ממשלתי

לא מסווגים אוטומטית. בודקים אם גוף מדינתי הקים אותה, מחזיק בה, מינה אותה לפעול בשמו, או אם היא חברת חוץ שרוב מחזורה הרלוונטי הגיע מן הגופים המנויים. שומרים דוחות כספיים ותרשים שליטה. אם הנתונים אינם מספיקים, מבקשים הצהרה ומסמכים ומסלימים את ההכרעה.

חברה ממשלתית זרה

בודקים את שיעור וסוג השליטה ולא מסתפקים בכותרת ״ממשלתית״. אם גוף מדינתי מחזיק ביותר ממחצית מסוג מסוים של אמצעי השליטה, או שהחברה הוקמה בחיקוק או מונתה לפעול בשם הגוף, היא עשויה להיכלל.

התורם הוא גוף אחד, המשלם גוף אחר

לא מפיקים קבלה אוטומטית על שם מי שנוח יותר. מבררים את הקשר, מי בעל הכסף, מי נתן את ההוראות ומי נושא בתנאים. מתעדים את המתווך ושומרים ראיה לנתיב. אם אין הסבר עקבי, עוצרים לפני שימוש.

תרומה מישות מדינית זרה מממנת סרטון וקמפיין דיגיטלי

מגישים דוח רבעוני, מפרסמים באתר ומוסיפים במסגרת מסע הפרסום את דבר קבלת התרומה. במקביל בודקים אם עיקר המימון של העמותה מדינתי־זר, משום שאז עשויה לחול גם חובת הגילוי המוגברת על פרסום ציבורי.

חלוקת אחריות בתוך העמותה

| בעל תפקיד | אחריות | |---|---| | גיוס משאבים | איסוף זהות, מסמכי תורם, תנאים ומכתב מענק | | הנהלת חשבונות | התאמת תקבול, קבלה, מטבע, רישום וספי דיווח | | אחראי ציות או יועץ משפטי | סיווג ישות מדינית זרה, חיסיון, גילוי, סנקציות וחריגים | | מורשי חתימה או ועד | אישור תרומה חריגה או מותנית והכרעה על קבלה או החזרה | | אחראי אתר ותקשורת | פרסום המידע באתר והטמעת גילוי במסע פרסום | | מבקר או ועדת ביקורת | בדיקת מדגם, מועדים, שלמות ואי־פיצול |

בעמותה קטנה אדם אחד יכול לבצע יותר מתפקיד אחד, אך רצוי שאדם נוסף יבדוק סיווג של ישות מדינית זרה ואת הדוח לפני הגשה.

שדות מומלצים במערכת המידע

כדי שלא לאבד את ההקשר, מומלץ להחזיק שדות נפרדים:

• donor_legal_name
• donor_identifier
• donor_country
• payer_legal_name
• payment_origin_country
• donor_type
• ownership_and_control_evidence
• foreign_state_entity_status: YES / NO / UNRESOLVED
• classification_reason
• grant_purpose
• grant_conditions
• received_at
• quarterly_report_due_at
• quarterly_report_submitted_at
• website_disclosure_url
• special_campaign_funding
• majority_foreign_state_funding_status
• public_confidentiality_requested
• registrar_confidentiality_status
• section_46_reporting_id
• bank_kyc_status
• sanctions_review_status
• reviewed_by

אין לשים מספרי זיהוי מלאים או מסמכים רגישים בשדה הערות פתוח לכל משתמש. מפרידים בין מידע ציבורי, מידע תפעולי מוגבל ומסמכי מקור רגישים.

נוהל קצר שאפשר לאמץ

1. כל תרומה מחו״ל, אנונימית־לציבור, מותנית או חריגה נפתחת כ״ממתינה לבדיקה״.
2. אחראי הגיוס משלים זהות, תאגיד, משלם, חשבון, מדינה, סכום, מטרה ותנאים.
3. האחראי המקצועי מסווג FOREIGN_STATE_ENTITY, ORDINARY_FOREIGN_DONOR או UNRESOLVED.
4. בתרומה בסיכון מוגבר נשלחת חבילת מסמכים לבנק לפני ההעברה.
5. מורשה מתאים מאשר קבלה, דחייה או קבלה בתנאים.
6. ביום הקבלה מופקים המסמכים ונפתחות משימות הדיווח.
7. בדוח רבעוני מתבצעת התאמה בין הבנק, הנהלת החשבונות ורשימת התרומות.
8. לאחר ההגשה מתפרסם המידע באתר ונשמרת ראיה.
9. לפני כל קמפיין נבדקות חובת גילוי ייעודית וחובת ״עיקר המימון״.
10. אחת לרבעון ועדת הביקורת או בודק אחר בוחנים מדגם.

סימני אזהרה שמחייבים עצירה

• התורם מסרב למסור שם משפטי או מסמך רישום;
• המשלם אינו התורם ואין הסבר לקשר;
• הכסף מגיע ממדינה אחרת מזו שנמסרה בלי הסבר;
• תנאי המענק דורש סודיות הסותרת דיווח או פרסום;
• יש בעלות מדינתית אך התורם מבקש שיוגדר פרטי;
• יש התאמת שם אפשרית לרשימת סנקציות או הכרזה;
• מבקשים לפצל את ההעברה בין חשבונות או תאריכים;
• מבקשים להוציא קבלה על שם אחר;
• ההסכם נותן לתורם שליטה בפעילות החורגת מן המענק;
• מקור הכספים, הנהנה או המטרה אינם ברורים;
• הבנק ביקש הבהרות והעמותה מתבקשת להשתמש בנתיב חלופי;
• תאריך הקבלה מתקרב לסוף רבעון בלי שהדוח הוכן.

עצירה אינה הכרזה שהתורם פסול. היא מנגנון שמונע דיווח שגוי, החזרה מאוחרת, חסימת חשבון או התחייבות שאי אפשר לקיים.

רשימת בדיקה לפני סגירת תיק

• [ ] התורם והמשלם זוהו.
• [ ] מסמכי תאגיד, בעלות ושליטה נשמרו.
• [ ] נקבע מעמד ישות מדינית זרה עם נימוק וראיות.
• [ ] המטרה, הייעוד וכל התנאים תועדו.
• [ ] נבדקו מקור הכספים, נתיב, מדינה וסנקציות לפי סיכון.
• [ ] הבנק קיבל מסמכים אם נדרש.
• [ ] התקבלה החלטה פנימית מתאימה.
• [ ] הופקה קבלה ונעשה רישום חשבונאי.
• [ ] בוצע דיווח לתרומות ישראל אם חל.
• [ ] נפתחה משימת דוח רבעוני אם מדובר בישות מדינית זרה.
• [ ] נבדק הדיווח השנתי הנפרד.
• [ ] המידע פורסם באתר ונשמרה ראיה.
• [ ] מסע פרסום כולל גילוי אם חל.
• [ ] נבדקה חובת ״עיקר המימון״.
• [ ] בקשת חיסיון הוגשה רק במסלול ובנסיבות שבהם הדבר אפשרי.
• [ ] נקבע מועד לבדיקה מחדש.

מקורות רשמיים מרכזיים

• חוק העמותות, ובפרט סעיף 36א והתוספת השנייה.
• חוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה, התשע״א–2011.
• תיקון חוק חובת הגילוי משנת 2016.
• שירות רשות התאגידים לדיווח רבעוני.
• חובות דיווח שנתיות ונוספות והנחיות רשם העמותות.
• הנוהל והמענה הרשמי העדכניים לעניין חיסיון פרטי תורם.
• שירות רשות המסים לדיווח למערכת תרומות ישראל.
• הוראות ניהול בנקאי תקין 411 ו־412.

גבול המדריך

המדריך מסביר תהליך סיווג ובקרה ואינו חוות דעת משפטית, אישור בנקאי או החלטת מס. תרומה גדולה, מבנה שליטה רב־שכבתי, מדינה או גורם ברשימת סנקציות, מימון מסע ציבורי, תנאי סודיות, מתווך בלתי מוסבר או ספק לגבי ישות מדינית זרה מחייבים בדיקה פרטנית לפני קבלה או שימוש.