תמיכות ממשלתיות וקולות קוראים

המדריך נבדק ביום 30.07.2026. הבסיס המרכזי הוא הנוהל החדש לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, שנכנס לתוקף ביום 1.3.2026, לצד סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, הנחיית היועצת המשפטית לממשלה, דיני המכרזים והמערכות הרשמיות. לנוהל יש הוראות מעבר, ובמקרה של הבדל בין הנוסח המשולב הלא־רשמי לבין הפרסום ברשומות — הפרסום ברשומות מחייב. חובה לבדוק מחדש את נוסח הנוהל, מבחן התמיכה והקול הקורא המסוים לפני כל הגשה ולכל המאוחר עד 28.10.2026.

התשובה הקצרה

תמיכה ממשלתית אינה „כסף חופשי”, ואישור תמיכה אינו בהכרח כסף שכבר שייך לעמותה. זהו מימון ציבורי לפעילות שנמצאה מתאימה למבחני תמיכה שוויוניים, לתקציב ולתנאים שנקבעו. ברוב המקרים התשלום נעשה כנגד פעילות והוצאה שבוצעו בפועל, לפי דוחות ביצוע ובכפוף לפיקוח.

„קול קורא” הוא כותרת או דרך להזמין גופים להגיש בקשה; הוא אינו אומר לבדו אם מדובר בתמיכה, במענק אחר, במיזם משותף או ברכישת שירותים. צריך לקרוא את מקור הסמכות, מבחן התמיכה, מנגנון הבחירה, אופי התוצר והחוזה. אם המדינה מבקשת לרכוש שירות מוגדר בעבורה או בעבור ציבור שהיא אחראית לו ומשלמת תמורה לספק — זהו בדרך כלל רכש, והליך תחרותי כגון מכרז הוא דרך לבחור את הספק. אם המדינה מסייעת לפעילות ציבורית עצמאית של מוסד בלי לרכוש ממנו שירות כתמורה — זהו בדרך כלל מסלול תמיכה.

הכלל נגד כפל מימון אינו אומר שאסור לעמותה לקבל כסף מיותר ממקור אחד. הוא אומר שאסור לדרוש או לקבל פעמיים מימון ממשלתי בעד אותו סוג פעילות, ואסור לממן את אותה הוצאה יותר מפעם אחת. הנוהל מאפשר תמיכה ממשרדים שונים בעד תחומי פעילות שונים, אך דורש לחשוף את כלל מקורות המימון. כלל התמיכה הציבורית בפעילות הנתמכת לא יעלה על 90% מעלותה, והמוסד נדרש להעמיד לפחות 10% ממקורותיו העצמיים; מבחן התמיכה רשאי לקבוע שיעור תמיכה נמוך יותר.

הדרך הבטוחה לעבוד היא לנהל לכל בקשה תיק פרויקט אחד, תקציב אחד, מפת מקורות אחת, כרטסת נפרדת, מאגר אסמכתאות אחד ואחראי אחד שמעדכן כל שינוי לכל המממנים. כך אפשר לדעת בכל רגע מה הובטח, מה אושר, מה התקבל, איזו הוצאה שויכה לכל מקור ומה עדיין לא נוצל.

מפת המסמכים המחייבת

אין מסמך יחיד שמספיק לבדו. לכל בקשה יש לפחות חמש שכבות, וסדר העדיפות המעשי הוא:

1. הדין: סעיף 3א לחוק יסודות התקציב והדינים הנוספים החלים. סעיף 3א מעגן חלוקת תמיכות לפי מבחנים שוויוניים ובמסגרת תקציבית.
2. נוהל שר האוצר: מסדיר את הגשת הבקשות, מסמכי היסוד, ועדת התמיכות, תשלום, דיווח, פיקוח, סנקציות וגבייה. הנוסח שנבדק פורסם בפברואר 2026 ונכנס לתוקף ב־1.3.2026.
3. מבחן התמיכה: קובע מי זכאי, מהי הפעילות הנתמכת, תנאי הסף ואמות המידה לחלוקה. מאגר משרד המשפטים נועד לאפשר לציבור ולמוסדות לבחון את הנוסחים המעודכנים.
4. ההזמנה או הקול הקורא לשנה המסוימת: קובעים מספר קול קורא, תקנה תקציבית, סכום ככל שנקבע, מועד, מסמכים, אופן הגשה והבהרות. גם פרסום הזמנה אינו מבטיח שיהיה תקציב או מה יהיה היקפו.
5. החלטת ועדת התמיכות והוראות המשרד: אם אושרה הבקשה, ההחלטה אמורה לציין את המטרה, הסכום, התנאים להוכחת הפעילות, אבני הדרך, דוחות הביצוע ואופן הבקרה. אלה מנהלים את הביצוע בפועל.

אם יש סתירה, לא בוחרים את הנוסח הנוח ביותר. עוצרים, מתעדים את הסתירה ופונים בכתב למשרד לפני ההגשה או השינוי. תשובת מוקד טלפוני מועילה לתפעול אך אינה מחליפה תיקון רשמי למסמכים המחייבים.

Q-196 — מה ההבדל בין תמיכה ממשלתית, רכישת שירותים והתקשרות במכרז?

התשובה המעשית

יש כאן שני סוגי יחסים ומנגנון בחירה אחד:

• תמיכה: המדינה מסייעת לפעילות ציבורית של המוסד לפי מבחנים שוויוניים. אין כאן רכישת שירות בכסף או בשווה כסף. המוסד מבצע פעילות שעולה בקנה אחד עם מטרותיו ועם מבחן התמיכה, והתשלום כפוף לביצוע, למקורות המימון, לדיווח ולפיקוח.
• רכישת שירותים: המדינה מתקשרת כלקוח עם ספק כדי לקבל טובין, עבודה או שירות שהוגדרו בהתקשרות. העמותה יכולה להיות ספק בדיוק כמו תאגיד אחר, בכפוף לתנאי ההליך והחוזה. התשלום הוא תמורה חוזית בעד השירות, ולא „תמיכה” רק מפני שהספק הוא מלכ״ר.
• מכרז: מכרז הוא בדרך כלל ההליך התחרותי שבו גוף ממשלתי בוחר ספק לצורך רכש. קיימים גם הליכים תחרותיים אחרים ופטורים הקבועים בדין; לכן „אין מכרז פומבי” אינו מוכיח שמדובר בתמיכה, ו„פורסם קול קורא” אינו מוכיח שאין רכש.

הנחיית היועצת המשפטית לממשלה בנושא תמיכות עוסקת במפורש בהגדרת תמיכה ובהבדלתה מתקצוב או מהתקשרות. גם נוהל 2026 מגדיר תמיכה ממשלתית כמקור תקציבי שאינו במסגרת רכישת שירותים, ואוסר תמיכה באותו סוג פעילות שכבר נתמך, תוקצב או נרכש על ידי משרד ממשלתי.

טבלת סיווג

| מבחן | תמיכה | רכישת שירותים | |---|---|---| | מי יוזם את הפעילות | המוסד מקיים פעילות ציבורית והממשלה מסייעת לפי מבחן | המדינה מגדירה צורך ורוכשת מענה | | מה המדינה מקבלת | קידום מטרה ציבורית, לא תמורה חוזית מסוימת לעצמה | תוצר, תפוקה או שירות מחייב לפי חוזה | | בסיס הבחירה | מבחני תמיכה שוויוניים, תנאי סף ואמות מידה | דיני המכרזים, הליך תחרותי או פטור כדין | | אופי התשלום | תמיכה בכפוף לזכאות, תקציב וביצוע | תמורה לפי חוזה, אבני דרך, חשבון או תנאי תשלום | | גמישות בביצוע | רק בתוך מטרת התמיכה, המבחן והחלטת הוועדה | לפי מפרט, חוזה והוראות מנהל ההתקשרות | | סיכון תקציבי | סכום החלוקה יכול להשתנות לפי התקציב ומספר הזכאים | המחיר והכמויות נקבעים בהתקשרות, בכפוף לתנאיה | | מסמך מוביל | מבחן תמיכה, קול קורא והחלטת ועדת תמיכות | מסמכי מכרז או הליך, הצעה וחוזה | | ביקורת | ועדת תמיכות, משרד תומך ומערך ביקורת | מנהל התקשרות, ועדת מכרזים ומנגנוני החוזה |

הטבלה היא כלי איתור, לא נוסחה משפטית. מיזם מורכב יכול לכלול רכיבים שונים, אך אי אפשר לבחור תווית רק לפי יתרון חשבונאי או נוחות. הסיווג נקבע לפי המהות והמסמכים.

שבע שאלות שמכריעות יותר מהכותרת

1. האם המסמך מפנה לסעיף 3א לחוק ולמבחן תמיכה, או לחוק חובת המכרזים ולתקנותיו?
2. האם יש „ועדת תמיכות” שמחלקת תקציב בין כל הזכאים, או ועדת מכרזים שבוחרת הצעה?
3. האם המדינה מגדירה שירות, כמויות, זמני תגובה ומדדי איכות שספק חייב לספק?
4. האם התשלום הוא חלק מעלות פעילות שהמוסד מקיים, או מחיר בעד תוצר שהמדינה מזמינה?
5. מי נושא בסיכון אם הביקוש קטן, העלויות עולות או מספר המשתתפים משתנה?
6. האם מותר למוסד להפעיל את הפעילות גם בלי המדינה ולגייס לה מקורות נוספים?
7. האם המסמך דורש טופסי תמיכה, ריכוז תמיכות והתקשרויות ודוח מקורות ושימושים, או הצעת מחיר, ערבות מכרז וחוזה ספק?

ככל שהתשובות מעורבות, צריך לבקש הבהרה משפטית וחשבונאית לפני חתימה. סיווג שגוי עלול ליצור דיווח מס שגוי, חשבונית או קבלה לא נכונה, שיוך הוצאות כפול, הפרת חוזה ואף השבת כספים.

למה המילה „קול קורא” אינה מספיקה

משרדים משתמשים במונח „קול קורא” להזמנות מסוגים שונים. בקול קורא לתמיכה אמורים להופיע מבחן התמיכה, סוג המוסדות הזכאים, אופן ההגשה, המסמכים והמועד. בפרסום רשמי לשנת 2026 שנבדק לצורך מדריך זה, למשל, הבקשות הוגשו בפורטל סיגמה/מרכב״ה, נדרשה השלמת „אישור הליך ההגשה”, ונכללו מסמכים כגון הצהרת מורשי חתימה, התחייבות לקבלת תמיכה וריכוז תמיכות והתקשרויות. זו דוגמה תפעולית, לא רשימת מסמכים אחידה לכל משרד.

לעומת זאת, אתר מינהל הרכש הממשלתי מסביר שחוק חובת המכרזים והתקנות מסדירים מכרז פומבי, הליכים תחרותיים ופטורים לצורך עסקאות בטובין, מקרקעין, עבודה ושירותים. לכן צריך לפתוח את מסמכי ההליך עצמם ולא להסיק מן הכותרת בעמוד הפרסום.

האם עמותה יכולה להשתתף במכרז

כן, אם היא עומדת בתנאי הסף ובהוראות הדין והמסמכים. מעמדה כעמותה אינו הופך את התמורה לתמיכה. לפני הגשה צריך לבדוק שהשירות תואם את מטרות העמותה, שהמחיר מכסה עלויות ישירות ועקיפות, שאין סבסוד אסור מכספי תרומה או תמיכה אחרת, ושיש יכולת לעמוד באחריות, ביטוח, כוח אדם, אבטחת מידע, מדדי שירות וקנסות. את ההכנסה וההוצאה מסווגים לפי מהות העסקה ובהנחיית רואה החשבון; לא מוציאים קבלת תרומה על תשלום שניתן כנגד שירות.

Q-198 — איך מונעים כפל תמיכה או מימון כפול של אותה פעילות מכמה מקורות?

התשובה הקצרה

מונעים כפל מימון בשלושה מנגנונים שעובדים יחד:

1. מגדירים יחידת פעילות מדויקת: מהו הפרויקט, התקופה, האוכלוסייה, האתר, התפוקה והעלות.
2. ממפים את כל המקורות: ממשלה, רשות מקומית, תאגיד סטטוטורי, קרן, תרומה, הכנסות עצמיות ורכש ממשלתי.
3. משייכים כל הוצאה פעם אחת בלבד: לכל אסמכתה יש סכום, תקופה, פרויקט ומקור מימון; אם הוצאה מתחלקת, נשמר מפתח חלוקה עקבי ומתועד.

נוהל 2026 קובע שלא תאושר או תשולם תמיכה בעד סוג פעילות שנתמך בתמיכה ממשלתית, מתוקצב או נרכש בדרך של רכישת שירותים על ידי אותו משרד או משרד אחר. לפני אישור, ועדת התמיכות בוחנת את כלל מקורות המימון. אם אותה פעילות הוגשה בשני מבחני תמיכה, יושבי ראש הוועדות אמורים לתאם מי יתמוך; לעומת זאת, אפשר לקבל תמיכה מיותר ממשרד אחד בעד תחומי פעילות שונים, אלא אם המבחן קובע אחרת.

בנוסף, כלל התמיכה הציבורית באותו תחום פעילות לא יעלה על 90% מעלות הפעילות הנתמכת, והמוסד נדרש לממן לפחות 10% ממקורותיו העצמיים. שווה כסף או עבודת מתנדבים יוכרו רק אם מבחן התמיכה מאפשר זאת, הדבר מופיע בדוחות המבוקרים ונשמר רישום שמאפשר פיקוח; תשלום התמיכה עצמו מועבר רק בגין הוצאה כספית שהמוסד הוציא בפועל.

מבחינים בין ארבעה מצבים

מצב 1 — שני מקורות לאותה חשבונית

העמותה שילמה 20,000 ש״ח לספק ומבקשת החזר מלא משני משרדים. זהו כפל מימון ברור. אין לתקן אותו באמצעות צילום חשבונית נפרד או שם פרויקט שונה. משייכים את מלוא החשבונית למקור אחד, או מפצלים אותה בין המקורות בסכומים שאינם חופפים ורק אם שני המסלולים מתירים את הפיצול.

מצב 2 — אותו פרויקט, רכיבים שונים

קרן מממנת ציוד, משרד ממשלתי מממן שעות פעילות והרשות המקומית מספקת מבנה. הדבר עשוי להיות אפשרי אם כל המקורות הוצהרו, כל רכיב מותר בכל מסלול, השווי תועד, אין חריגה מתקרת המימון ואין סעיף שאוסר מימון משלים. בתקציב מציגים את מלוא עלות הפרויקט ואת חלקו של כל מקור, ולא שלושה תקציבים שנחזים כאילו כל אחד מהם הוא הפרויקט כולו.

מצב 3 — אותו ארגון, פעילויות שונות

משרד אחד תומך במועדונית בירושלים ומשרד אחר בתכנית הכשרה בחיפה. עצם העובדה שאותה עמותה מקבלת שתי תמיכות אינה כפל. צריך להראות שהפעילויות שונות באמת: מטרות, משתתפים, עובדים, שעות, אתרים, הוצאות ותוצרים. הוצאות משותפות מחולקות לפי מפתח סביר ומתועד.

מצב 4 — תמיכה לצד חוזה שירות

עמותה מוכרת למשרד שירות מסוים ובמקביל מבקשת תמיכה לפעילות אחרת. הדבר אינו אסור אוטומטית, אך אסור שהתמיכה תממן את השירות שהמשרד כבר רוכש או את העלויות שכבר כלולות במחיר החוזי. טופס ריכוז התמיכות וההתקשרויות נועד בין היתר להציף את התמונה הזאת; בפרסום הרשמי שנבדק לשנת 2026 הוא מופיע בין מסמכי הגוף.

מפת מקורות חיה

מומלץ לנהל טבלה אחת לכל פרויקט:

| שדה | מה רושמים | |---|---| | קוד פרויקט | קוד פנימי קבוע שאינו משתנה בין בקשה, הנהלת חשבונות ודוח | | רכיב פעילות | תיאור מדיד: קורס, מוקד, חלוקת ערכות, ימי טיפול וכדומה | | תקופה ואתר | תאריכי התחלה וסיום ומיקום | | עלות מלאה | כל העלויות הישירות והתקורה המותרת | | מקור | משרד, רשות, קרן, תרומה, הכנסה עצמית או חוזה | | סוג מקור | תמיכה ממשלתית, תמיכה ציבורית אחרת, מקור עצמי או תמורת רכש | | מצב | מתוכנן, הוגש, אושר, התקבל, בוצע או הוחזר | | סכום מבוקש/מאושר/שהתקבל | שלושה שדות נפרדים; אין להחליף ביניהם | | הוצאות משויכות | מספרי אסמכתאות והסכום ששויך מכל אחת | | יתרה | כמה נותר למימון וכמה נותר לניצול | | מגבלה | אחוז מימון, רכיב אסור, תקופת ביצוע או תנאי דיווח |

הטבלה צריכה לכלול גם בקשה שנדחתה או טרם הוכרעה. מורשי החתימה נדרשים להצהיר שאין בקשות תמיכה נוספות שלא צוינו בבקשה. אם בקשה נוספת הוגשה אחרי ההצהרה, מעדכנים את הגורמים הרלוונטיים בכתב ולא מחכים לדוח הסופי.

הבדל בין „הוגש”, „אושר” ו„שולם”

טעות נפוצה היא לראות סכום מבוקש כהכנסה מובטחת. יש לשמור בנפרד:

• בקשה: רצון לקבל מימון; עדיין אין החלטה.
• אישור תמיכה: זכאות מותנית בהיקף שאושר, בכפוף להוכחת ביצוע, למבחן ולנוהל.
• התחייבות או הרשאה: מסמך תקציבי שצריך לקרוא את תנאיו.
• תשלום: כסף שהועבר, בדרך כלל בגין הוצאה בפועל ובהתאם לדוח ביצוע.
• סכום סופי מוכר: התוצאה לאחר ביצוע, בדיקה, הפחתות והתחשבנות.

במפת המקורות אפשר להציג תחזית, אבל בהחלטות ועד ובתזרים צריך לסמן את רמת הוודאות. אין להתחייב להוצאה בלתי הפיכה רק מפני שהוגשה בקשה. גם הזמנה רשמית חייבת להבהיר שמתן התמיכה כפוף לאישור התקציב ושאין ודאות שייקבע תקציב או מה יהיה שיעורו.

כרטסת, אסמכתה ומפתח חלוקה

הנוהל מחייב לנהל את כספי התמיכה ואת הוצאות הפעילות בכרטסות נפרדות ולשמור תיעוד נאות. אין פירוש הדבר בהכרח חשבון בנק נפרד לכל תמיכה, אלא אם המבחן או ההחלטה דורשים זאת; כן נדרש מסלול חשבונאי שמאפשר להפיק את כל התנועות של הפרויקט ולחבר אותן לאסמכתאות.

כאשר הוצאה משותפת לכמה פעילויות, קובעים מראש מפתח חלוקה מתאים, לדוגמה שעות עבודה מתועדות, שטח, מספר משתתפים או שימוש בפועל. לא מחליפים מפתח בסוף השנה רק כדי לנצל יתרה. שומרים:

• חשבונית או מסמך שכר;
• אישור תשלום ותנועת בנק;
• הסכם או הזמנה;
• אישור שהטובין או השירות התקבלו;
• מפתח החלוקה והחישוב;
• הקישור לתכנית העבודה ולאבן הדרך;
• ציון המקור או המקורות שמימנו את ההוצאה;
• הסבר לתיקון או שינוי, אם נעשה.

בקרת כפל לפני כל דוח

לפני שליחת דוח ביצוע מפיקים רשימת אסמכתאות לכל מקור ומבצעים התאמה אוטומטית או ידנית לפי מספר ספק, מספר מסמך, תאריך וסכום. לא מסתפקים במספר חשבונית, מפני ששכר, פקודת יומן או חיוב כרטיס יכולים להופיע בלי מספר אחיד. מסמנים חריגים כגון סכום זהה בשני דוחות, זיכוי שלא קוזז, הוצאה מחוץ לתקופה, הוצאה ששויכה במלואה וגם כחלק מתקורה או תשלום שהתקבל מצד שלישי.

רו״ח או מנהל חשבונות בודקים את ההתאמה, אבל האחריות הארגונית אינה עוברת אליהם. מנהל הפרויקט יודע אם מדובר באותה פעילות; הגזבר יודע מה שולם; ומורשי החתימה מאשרים את הדיווח. לכן צריך בקרת ארבע עיניים בין הגורם המקצועי לגורם הכספי.

מי עשוי להיות זכאי

סעיף 3א עוסק במוסדות ציבור הפועלים למטרות הציבוריות שנקבעו בדין, אך כל מבחן תמיכה מגדיר את קבוצת הזכאים ואת תנאיה. רישום כעמותה אינו יוצר זכאות. לפני שמשקיעים בהגשה בודקים:

• מטרות רשומות והתאמה לפעילות הנתמכת;
• סוג התאגיד והגדרת „מוסד ציבור” במבחן;
• שנות פעילות וניסיון בתחום;
• אישור ניהול תקין לשנת התמיכה;
• ניהול ספרים וניכוי מס במקור;
• מצב פיננסי, גרעון ונכסים נטו לפי הנוהל;
• מגבלות הנהלה וכלליות ושכר;
• פעילות עצמית של המוסד ולא גוף „צינור”;
• אזור, אוכלוסייה, רישוי, כוח אדם או היקף מינימלי שנקבעו;
• היעדר מניעה הנוגעת לבעלי תפקידים, חובות או ממצאי ביקורת;
• יכולת להעמיד מימון עצמי ותזרים ביניים.

נוהל 2026 קובע ככלל שמוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות נדרש לשנתיים פעילות באותו תחום במימון עצמי לפני שיוכל להגיש, עם מסלול חריג מצומצם באינטרס ציבורי מובהק. מבחן מסוים רשאי לדרוש תקופה ארוכה יותר. השאלה המלאה על מוסד חדש מטופלת בנפרד ב־Q-197; אין להסתמך על עצם קיומה של עמותה במשך שנתיים בלי לבדוק מהי הפעילות שהתקיימה בפועל ומה דורש המבחן.

מחזור החיים של בקשת תמיכה

שלב 1 — איתור

מחפשים במסד מבחני התמיכה, באתרי המשרדים ובפרסומי קולות קוראים. מאתרים לפי תחום הפעילות, לא רק לפי המילה „עמותה”. שומרים את הקישור, מספר הקול הקורא, המשרד, התקנה, שנת התמיכה, מועד ההגשה ותאריך הגרסה. מאגר משרד המשפטים מרכז מבחנים ומאפשר לראות באילו תחומים המדינה מסייעת ועל פי אילו תנאים.

שלב 2 — קריאת התאמה לפני כתיבה

מכינים דף „עובר/לא עובר” לכל תנאי סף, עם אסמכתה. אחר כך מפענחים את נוסחת הניקוד או החלוקה: איזה נתון נמדד, מאיזו שנה, האם הוא סף או אמת מידה, האם יש תקרה, ומה קורה כשסך הבקשות גדול מן התקציב. לא בונים תכנית לפי התקציב המבוקש לפני שמבינים אילו הוצאות מוכרות.

שלב 3 — החלטה ארגונית

הוועד או הגורם המוסמך מאשרים את ההגשה ואת מסגרת התקציב. בפרוטוקול כדאי לכלול מטרה, מנהל אחראי, סכום, מקורות משלימים, סיכון תזרימי, התחייבויות ודיווחים. מורשי החתימה מאשרים את נכונות הבקשה ואת העובדה שאושרה בידי הגורם המוסמך, ומצהירים על בקשות תמיכה אחרות.

שלב 4 — הכנת תיק גוף

בבקשה ראשונה נדרשים בין היתר תעודת רישום, מסמכי יסוד, מעמד במע״מ ואישור חשבון בנק. מסמכי הבקשה כוללים, לפי הנוהל והקול הקורא, אישור ניהול תקין, אישורי מס, התחייבויות, דוחות ונתוני ביצוע. חלק מן המידע עשוי להגיע ישירות ממרשם ציבורי, אך אין להניח שהממשק עדכני בלי לבדוק.

פרסום ממשלתי מעשי לשנת 2026 ממחיש שבפורטל יכולים להופיע מסמכים ברמת הגוף ומסמכים ברמת הבקשה, חתימות דיגיטליות, פרטי חשבון, מורשי חתימה, ריכוז תמיכות והתקשרויות ותכנית עבודה. הרשימה משתנה בין מסלולים, ולכן משתמשים בה כדוגמה בלבד וקוראים את ההנחיות של הקול המסוים.

שלב 5 — תקציב ותכנית עבודה

מתחילים מן הפעילות: יעד, קהל, תפוקה, לוח זמנים ואחראי. לכל רכיב מצמידים כמות, מחיר יחידה ומקור נתונים. מפרידים בין עלויות ישירות, תקורה והנהלה וכלליות לפי ההגדרות הרלוונטיות. מציגים את כל המקורות ולא „מעלימים” תרומה כדי להגדיל את חלק המדינה.

בודקים שהתקציב מאוזן, שהמקור העצמי אמיתי ושיש תזרים. הנוהל קובע שהתמיכה משולמת בגין הוצאה כספית בפועל, בדרך כלל על בסיס דיווחים; האפשרות לתשלום לפני הוכחת ביצוע מוגבלת ובכפוף לתנאים. לכן אישור של מיליון ש״ח אינו פותר בהכרח את הצורך לממן משכורות וספקים עד לקבלת התשלום.

שלב 6 — הגשה במערכת

פותחים משתמשים, הרשאות, חתימה דיגיטלית וכרטיס חכם מספיק זמן מראש. מעלים כל מסמך למקום הנכון, בודקים גרסה ותוקף, מבצעים את פעולת ההגשה הסופית ושומרים אישור קליטה. בפרסום 2026 שנבדק הובהר שיצירת בקשה והעלאת מסמכים אינן מספיקות בלי „אישור הליך ההגשה”.

הכלל הבטוח: 48 שעות לפני המועד מפסיקים לערוך תוכן מהותי, משלימים חתימות, מורידים עותק מלא ומבצעים בקרת עמית. ביום האחרון מטפלים רק בתקלה בלתי צפויה. בקשה באיחור או בקשה שלא נשלחה סופית עלולות להיחשב כאילו לא הוגשו.

שלב 7 — שאלות, השלמות והחלטה

שאלות הבהרה שולחים בערוץ ובמועד שנקבעו, ועוקבים אחר תשובות שפורסמו לכלל המגישים. אם מתקבלת דרישת השלמה, עונים בדיוק למסמך שהתבקש ושומרים תיעוד. הנוהל מאפשר השלמות במצבים ובמועדים מוגדרים, אך אין זכות כללית לתקן לאחר הסגירה כל פגם או לשנות את הבקשה מהותית.

החלטת האישור צריכה להפוך למסמך הפעלה: כמה אושר, לאיזו פעילות, באיזו תקופה, אילו אבני דרך, אילו דוחות, מה שיעור המימון, מה אסור ומה מנגנון התשלום. אם סכום האישור קטן מן הבקשה, לא מקצצים באופן אקראי; מעדכנים תכנית ותקציב, בוחנים אם עדיין אפשר להשיג את התוצאה ומבקשים אישור לשינוי כשהדבר נדרש.

שלב 8 — ביצוע ובקרת שינוי

פותחים כרטסת וקוד פרויקט לפני ההוצאה הראשונה. בכל חודש משווים תכנון מול ביצוע, תפוקות מול הוצאות ומקורות מול שימושים. שינוי בקהל, באתר, בתקופה, בכוח האדם, בכמות או בתקציב נבדק מול מבחן התמיכה וההחלטה לפני הביצוע. אם היקף או קצב ההוצאות או ההכנסות שונה מהותית מן המתוכנן, ועדת התמיכות רשאית להפחית את התשלום או להתאים את קצבו.

אין להעביר את הפעילות כולה לקבלן ובכך להפוך את העמותה לצינור. הנוהל מתיר תשלום לספק בעד שירות או טובין טכניים או מקצועיים הנדרשים לביצוע, כל עוד אינם מחליפים למעשה את המוסד בתכנון ובביצוע. התקשרות עם מוסד ציבור אחר לשיתוף פעולה כפופה לתנאים, ובכלל זה מניעת בקשת תמיכה נוספת שלו לאותה פעילות.

שלב 9 — דוחות ביצוע, דוח שנתי וביקורת

התשלום נעשה בהתאם לדיווחי ביצוע ובמועדים שקובעת ועדת התמיכות. בנוסף, לפי נוהל 2026 מוסד נתמך מגיש דוח על שנת הפעילות הנתמכת לאגף החשב הכללי עד 31 באוקטובר בשנה העוקבת, בכפוף לדחייה אפשרית כדין. הדוח כולל, לפי היקף התמיכה וההוראות, דוחות כספיים מבוקרים, דוח מקורות ושימושים, פירוט הנהלה וכלליות, שכר, חוות דעת רו״ח, העברות והתקשרויות.

הדיווח לתמיכות אינו מחליף את הדוחות לרשם העמותות או לרשות המסים. עמותה ומוסד ציבור צריכים להשלים את מסלולי הדיווח החלים עליהם, לרבות חובות הדיווח השנתיות לרשות התאגידים ודוח 1215 למוסד ציבורי, לפי המעמד והדין. התאמה בין הדוחות חשובה: אותו מקור אינו יכול להיות „תמיכה” בדוח אחד, „תרומה” בדוח אחר ולהיעלם מן הנהלת החשבונות.

הפיקוח עשוי לכלול דיווחים תקופתיים, ביקורים מתואמים או לא מתואמים וספירת משתתפים. מערך הביקורת המרכזי רשאי לבדוק את העמידה בנוהל ובמבחן ולדרוש מידע נוסף. לכן תיק הביצוע צריך להיות מוכן במהלך השנה, לא להיבנות מחדש כשהמבקר מתקשר.

מה שומרים בתיק התמיכה

• הנוסח ששימש להגשה של המבחן, הקול הקורא וכל ההבהרות;
• אישור החלטת הוועד או הגורם המוסמך;
• עותק מלא של הבקשה ואישור ההגשה;
• כל ההצהרות והחתימות;
• החלטת ועדת התמיכות, הרשאה והסכם אם יש;
• תכנית עבודה ותקציב מאושרים וכל שינוי;
• מפת מקורות, לרבות בקשות אחרות והתקשרויות רכש;
• כרטסת הנהלת חשבונות נפרדת;
• חשבוניות, שכר, תשלומים, זיכויים והתאמות בנק;
• נוכחות, תפוקות, תוצרים, תמונות או ראיות מקצועיות מותרות;
• מכרזים או השוואות הצעות שהעמותה ערכה לספקיה לפי הנדרש;
• דוחות ביצוע, אישורי קליטה והתכתבויות;
• דוח מקורות ושימושים וחוות דעת רו״ח;
• תיעוד פיקוח, ביקורת, תגובה ותיקון;
• לוח שמירת מסמכים בהתאם לדין ולתנאי המסלול.

יש להגן על מידע אישי, ובמיוחד רשימות משתתפים ומסמכי זכאות. דרישת ביקורת אינה היתר לפרסם מידע לציבור; שומרים גישה לפי תפקיד ומעבירים לרשות המוסמכת בערוץ מאובטח.

מה קורה אם יש חריגה

חריגה אינה מטופלת באמצעות שינוי שם בדיעבד. עוצרים הוצאה נוספת, מודדים את הסכום והתקופה, בודקים אם יש חפיפה למקור אחר ומדווחים לגורם המוסמך לפי תנאי המסלול. אם נדרש תיקון, מגישים בקשה מנומקת לפני שהשינוי הופך לעובדה.

לפי נוהל 2026, כשמוסד אינו עומד בתנאים, לא היה זכאי מלכתחילה או חל שינוי מהותי, אפשר לעכב תשלום עד לבירור. לאחר שימוע הוועדה יכולה לשלול, להקטין או להפסיק תמיכה ולבחון השבה בצירוף הצמדה וריבית. דיווח לא נכון בחוסר תום לב או שימוש בלתי נאות עשויים להביא להפחתה או שלילה, השבה או קיזוז, ואף לשלילת אפשרות לקבל תמיכה בשנים נוספות. בדיווח מטעה ביודעין קיימות סנקציות מחמירות.

הגבייה יכולה להתבצע בקיזוז מתמיכות באותו משרד או במשרדים אחרים, מימוש ערבות, קיזוז מתשלומי רכש עתידיים או תביעת השבה. מידע על שלילה, הפחתה, הפסקה או גבייה עשוי לעבור גם למשרדי ממשלה תומכים אחרים.

לפני החלטה פוגעת נדרש הליך שימוע לפי הנוהל. אם טענות המוסד נדחו, קיימת אפשרות לפנות לוועדה המיוחדת בבקשה מנומקת ובאסמכתאות בתוך פרק הזמן שנקבע — עד 60 יום מקבלת החלטת השימוע לפי הנוסח שנבדק. אין בכך סיבה לדחות טיפול: מתקנים את הבקרה ושומרים את כל הראיות מיד.

תרחיש מלא: תכנית לנוער בשלושה מקורות

עמותה מתכננת תכנית שנתית בעלות 500,000 ש״ח. משרד א׳ מציע תמיכה של עד 250,000 ש״ח; רשות מקומית שוקלת תמיכה של 100,000 ש״ח; קרן פרטית מוכנה לממן ציוד ב־75,000 ש״ח; והעמותה תגבה דמי השתתפות ותעמיד תרומות.

כך בונים את התיק:

1. מגדירים שהפעילות הנתמכת היא 20 קבוצות, בתקופה וביישובים מוגדרים.
2. בודקים אם הרשות המקומית היא „תמיכה ציבורית” לעניין תקרת 90%.
3. מסמנים את הציוד כרכיב נפרד, אך כוללים אותו בעלות המלאה אם הוא חלק מן הפעילות.
4. מצהירים למשרד על בקשת הרשות ועל הקרן, גם אם טרם אושרו.
5. מקצים למשרד א׳ הוצאות מדריכים בסכום מרבי מוגדר, לרשות הוצאות שכירות ולקרן חשבוניות ציוד.
6. קובעים שמפתח חלוקת מנהל התכנית יהיה לפי שעות עבודה מתועדות.
7. בודקים שסך התמיכה הציבורית אינו חורג מן התקרה ושהמקור העצמי הנדרש נשמר.
8. אם הרשות מאשרת סכום גדול יותר, מעדכנים את מפת המקורות ואת משרד א׳ לפני דיווח.
9. כל זיכוי מספק ציוד מקטין את עלות הפרויקט ואת הסכום שניתן לדרוש.
10. בדוח הסופי מציגים את כל המקורות והשימושים, לא רק את חלקו של כל מממן.

אם משרד ב׳ רוכש מן העמותה באותה שנה 10 סדנאות זהות לאותן קבוצות, צריך לבדוק חפיפה: אותן שעות מדריך ואותם משתתפים אינם יכולים להיות גם תפוקה שנמכרה בחוזה וגם פעילות שבגינה נדרשת תמיכה. אפשר שהחוזה עוסק בקבוצות אחרות או בתקופה אחרת, אך ההפרדה חייבת להיות אמיתית ומתועדת.

לוח בקרה שנתי

לפני פרסום הקול

• מעדכנים אישור ניהול תקין, אישורי מס, חשבון בנק ומורשי חתימה.
• סוגרים דוחות כספיים ונתוני ביצוע בזמן.
• מתחזקים רשימת מבחנים וקולות רלוונטיים.
• מגדירים מראש תכניות עבודה ועלות מלאה.

בזמן ההגשה

• מקפיאים גרסת מבחן וקול קורא בתיק.
• משלימים מטריצת תנאי סף.
• מאשרים תקציב ומפת מקורות.
• בודקים חתימות, הרשאות ופעולת הגשה סופית.
• שומרים אישור קליטה ועותק מלא.

בזמן הביצוע

• סוגרים התאמת כרטסת ובנק מדי חודש.
• מעדכנים בקשות, אישורים ותשלומים מכל מקור.
• בודקים ביצוע מקצועי מול אבני דרך.
• מבקשים אישור לשינוי לפני ביצועו.
• מבצעים בדיקת כפל לפני כל דרישת תשלום.

בסיום

• סוגרים התחייבויות וזיכויים.
• מפיקים דוח מקורות ושימושים.
• מתאימים את דוחות התמיכה, הנהלת החשבונות, הדוחות הכספיים, רשם העמותות וטופס 1215.
• שומרים אישורי הגשה ותשלום.
• מתעדים לקחים ותנאים לשנת התמיכה הבאה.

רשימת בדיקה לפני לחיצה על „הגש”

• [ ] ברור אם ההליך הוא תמיכה או רכש, ומה מקור הסמכות.
• [ ] נשמרו המבחן, הקול הקורא וההבהרות בגרסה הנכונה.
• [ ] כל תנאי סף סומן עם אסמכתה.
• [ ] הפעילות תואמת את מטרות העמותה.
• [ ] אישור ניהול תקין ואישורי המס בתוקף או מטופלים לפי הדין.
• [ ] נבדקה דרישת ניסיון בתחום.
• [ ] התכנית והתקציב אושרו בידי הגורם המוסמך.
• [ ] כל בקשה, תמיכה, רכש ומקור אחר הוצהרו.
• [ ] התמיכה הציבורית והמקור העצמי עומדים בתקרה ובמבחן.
• [ ] אין חשבונית או שעות עבודה המתוכננות למימון כפול.
• [ ] קיימת כרטסת וקוד פרויקט.
• [ ] יש תזרים עד לקבלת התשלום.
• [ ] נשמרו חתימות והרשאות תקינות.
• [ ] בוצעה פעולת ההגשה הסופית ונשמר אישור.
• [ ] נקבעו אחראים לדיווח, שינוי וביקורת.
• [ ] נקבע מועד רענון מקורות לפני ביצוע מהותי ולפני הדוח.

מקורות רשמיים מרכזיים

• חוק יסודות התקציב והעמוד המעודכן במאגר החקיקה הלאומי.
• יחידת תמיכות המדינה במוסדות ציבור, מאגר המבחנים והסבר משרד המשפטים.
• הנחיית היועצת המשפטית לממשלה 1.2005 על תמיכות לפי סעיף 3א.
• נוהל שר האוצר החדש לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, בתוקף מ־1.3.2026.
• דף דיני המכרזים של מינהל הרכש הממשלתי.
• דוגמת הנחיות הגשה רשמית לשנת 2026 בפורטל סיגמה/מרכב״ה.
• חובות הדיווח השנתיות לרשות התאגידים ודוח 1215 לרשות המסים.

גבול המדריך

המדריך נותן שיטת עבודה כללית ואינו אישור זכאות, פרשנות מחייבת למבחן מסוים, חוות דעת משפטית, חוות דעת חשבונאית או התחייבות לתשלום. מבחן התמיכה, החלטת הוועדה, הוראות המשרד, הדין והעובדות של כל פעילות קובעים. סיווג מעורב של תמיכה ורכש, מימון מכמה משרדים, שינוי מהותי, חריגה מתקציב, ממצא ביקורת, דרישת השבה או חשש לדיווח מטעה מחייבים בדיקה פרטנית לפני פעולה נוספת.