שנה ראשונה בעמותה — תכנית 90 יום

המדריך נבדק ביום 29.07.2026 מול חוק העמותות בנוסח הרשמי הפעיל, שירותי רשות התאגידים ורשות המסים, מערכת תרומות ישראל והנחיות ממשלתיות לתכנון ומדידה. יש לבדוק אותו מחדש עד 27.10.2026, ובמוקדם יותר אם משתנים הדין, תנאי סעיף 46, חובות הדיווח, מבחן תמיכה או תנאי של מממן מסוים.

עמותה חדשה אינה עסק פרטי עם מדבקה ציבורית. מרגע הרישום היא תאגיד נפרד, הוועד מנהל את ענייניה, חברי הוועד חייבים לפעול לטובתה במסגרת מטרותיה, ועדת הביקורת בוחנת גם אם היעדים הושגו ביעילות ובחיסכון, והחשבונות צריכים לשקף בשלמות ובנאמנות את העסקאות ואת המצב הכספי. לכן 90 הימים הראשונים אינם רק תקופת שיווק: הם הזמן לבנות ממשל, תזרים, ראיות לפעילות ושגרת דיווח שאפשר להמשיך איתה לאורך השנה.

המדריך הוא תכנית עבודה כללית, לא חוות דעת משפטית, חשבונאית או מיסויית. רישיון מקצועי, פעילות עם קטינים או אוכלוסייה מוגנת, גיוס בחו״ל, תמיכה ממשלתית, תרומה מישות מדינית זרה, העסקת עובדים ועסקה עם בעל תפקיד עלולים להוסיף דרישות שלא מפורטות כאן.

שלוש שכבות שחייבים להפריד

בכל סעיף במדריך מצוין מאיזה סוג הוא נובע:

• חובה בדין — הוראה בחוק העמותות או חובה רגולטורית שחלה לפי נסיבות העמותה. אי אפשר לבטל אותה בהחלטת ועד.
• דרישת רשם, מס או מממן — תנאי לקבלת אישור, הטבת מס, תמיכה, מענק או התקשרות. הוא עשוי להיות מחמיר יותר מהחובה הבסיסית, והוא אינו בהכרח חל על כל עמותה.
• בקרה תפעולית מומלצת — דרך מעשית להקטין טעויות ולנהל ארגון אמיתי. היא אינה מוצגת כחובה אוניברסלית.

ההפרדה הזו חשובה במיוחד בשנה הראשונה. לדוגמה, עמותה רשומה יכולה להתחיל פעילות חוקית התואמת את מטרותיה, אך אין פירוש הדבר שהיא כבר זכאית לאישור ניהול תקין, לתמיכת מדינה או לכך שתורמיה יקבלו זיכוי לפי סעיף 46.

לפני יום 1: שער כניסה שאסור לדלג עליו

חוק העמותות קובע שהעמותה קמה עם רישומה. לפני שמתחייבים בשם העמותה, פותחים קמפיין או מקבלים כסף לחשבון, ודאו שיש תעודת רישום ושהשם, המספר והמטרות תואמים למרשם. שירות הרישום הרשמי מרכז את מסמכי ההקמה והצעדים הראשונים.

פתחו תיק הקמה אחד ובו לפחות:

1. תעודת הרישום, התקנון והמטרות המאושרות.
2. רשימת חברים, חברי ועד וחברי ועדת ביקורת או הגוף המבקר, עם מועדי תחילת כהונה.
3. פרוטוקולים והחלטות חתומים, לרבות מורשי חתימה ופתיחת חשבון.
4. אישורי רישום ברשויות המס, אישור בנק, מערכת הנהלת חשבונות ושיטת הפקת קבלות.
5. תכנית עבודה, תקציב, תחזית תזרים ומפת סיכונים.
6. תיק תרומות: פניות לציבור, הגבלות שנתנו תורמים, קבלות, ביטולים ושימוש בכספים.
7. תיק מדידה: הגדרת קהל יעד, נתוני בסיס, מדדים, מקור כל נתון והרשאות גישה.
8. לוח דיווחים: רשם העמותות, מסים, אגרה, מממנים, רישיונות והסכמים.

בבקשה לסיווג כמלכ״ר במע״מ נדרשים בין היתר תעודת רישום, תקנון, מסמכי בעלי תפקידים, פרוטוקול מורשי חתימה ומאזן; אם עדיין אין מאזן, השירות הרשמי דורש תחזית הכנסות והוצאות הכוללת מקורות מימון. לאחר הסיווג עשויים להידרש תיק ניכויים אם יש עובדים ותיק במס הכנסה אם יש הכנסות. אל תתחילו לשלם שכר, להפיק מסמכים או למכור שירות לפני שרואה החשבון או יועץ המס קבעו אילו תיקים ומסמכים חלים בפועל.

תכנית 90 הימים במבט אחד

| תקופה | תוצאה נדרשת | החלטות הוועד | ראיה ששומרים | |---|---|---|---| | ימים 1–7 | ישות, מוסדות ואחריות ברורים | כהונות, תפקידי ועד, ביקורת, מורשי חתימה, ניגודי עניינים | תעודה, תקנון, פנקסים, פרוטוקול, הצהרות | | ימים 8–30 | תכנית ראשונה שאפשר לממן ולמדוד | יעד 90 יום, פעילות מצומצמת, תקציב בסיס, תקרות והאצלות | תכנית, תקציב, תזרים 13 שבועות, לוח מדדים | | ימים 31–60 | פיילוט מבוקר וגיוס אמין | פתיחת פעילות, מסר התרמה, בקרה חודשית, תיקון חריגות | רישומי משתתפים מצומצמים, קבלות, דוח תכנון מול ביצוע | | ימים 61–90 | למידה והחלטה על המשך השנה | להרחיב, לשנות או לעצור; תקציב מעודכן; תכנית גיוס | סיכום פיילוט, דוח השפעה קצר, החלטת ועד ותכנית רבעון הבא |

תכנית 90 יום אינה מחליפה תכנית שנתית. היא צריכה להסתיים בהחלטה מפורשת: מה ממשיכים, מה מפסיקים, מה התקציב המעודכן, ומהם היעדים והסיכונים לתשעת החודשים הבאים.

Q-097 — איך מוצאים מייסדים וחברי ועד מתאימים שאינם רק “שמות על הנייר”?

התשובה הקצרה

בוחרים אנשים שמבינים שהם מקבלים אחריות ממשית: הם מסוגלים להקדיש זמן, לקרוא נתונים, לשאול שאלות, לקבל החלטות גם כשאינן נעימות ולפעול לטובת העמותה — לא לטובת המייסד, המשפחה, התורם או העסק שלהם. שני שמות שעוזרים להשלים טופס אינם תחליף לוועד מנהל.

מה החוק דורש

• שני בגירים או יותר רשאים לייסד עמותה, והמייסדים מצהירים גם על נכונותם לכהן כחברי ועד. עד לבחירת הוועד הראשון, המייסדים משמשים ועד.
• לכל עמותה חייבים להיות אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת, או גוף מבקר במקום ועדת ביקורת לפי החלטה כדין.
• הוועד מנהל את ענייני העמותה ומחזיק בכל סמכות שלא ניתנה בחוק או בתקנון למוסד אחר. חבריו חייבים לפעול לטובת העמותה, במסגרת מטרותיה, התקנון והחלטות האסיפה הכללית.
• חבר ועד אינו יכול לכהן באותו זמן גם בוועדת הביקורת או בגוף המבקר. חברי ועד וביקורת צריכים לעמוד בתנאי הכשירות שבחוק; בין היתר, הם חברי עמותה ולא נותני שירות בשכר לעמותה בתפקיד אחר, בכפוף לפרטי החוק.
• העמותה מנהלת פנקס חברים ופנקס חברי ועד. בכל אסיפה כללית מנהלים פרוטוקול.

מכאן נובעת מסקנה מעשית: “חבר ועד על הנייר” עדיין נושא תפקיד שהחוק מייחס לו סמכות וחובה. העובדה שאדם לא קיבל מידע או בחר לא להשתתף אינה הופכת אותו אוטומטית לחסר אחריות.

קודם מגדירים את התפקיד, אחר כך מחפשים אדם

כתבו דף תפקיד בן עמוד אחד לכל כיסא בוועד:

• מהי מטרת העמותה ומה הוועד אמור להגן עליה.
• כמה ישיבות צפויות ומה נדרש בין ישיבה לישיבה.
• אילו מסמכים קוראים: תזרים, תקציב, דוח פעילות, סיכונים ופרוטוקולים.
• מהן החלטות הוועד ומהן החלטות צוות הביצוע.
• אילו ניגודי עניינים אפשריים בתחום.
• מה משך הכהונה, כיצד פורשים ומהי חובת הסודיות.
• מה אסור להבטיח: שכר, עסקה, הטבה או שליטה בפעילות בלי הליך תקין.

אל תבטיחו למועמד “לא תצטרך לעשות כלום”. המשפט הזה הוא סימן לכך שהארגון מחפש חתימה, לא ממשל.

מטריצת בחירה מעשית

דרגו כל מועמד מ־0 עד 2 בכל שורה, ובקשו דוגמה עובדתית:

| תחום | 0 | 1 | 2 | |---|---|---|---| | מחויבות למטרה | קשר שטחי | עניין כללי | ניסיון או מחויבות מוכחת | | זמן וזמינות | לא מתחייב | זמינות לא ברורה | מתחייב למסגרת קבועה | | עצמאות שיקול דעת | תלוי במייסד | מסוגל לחלוק לעיתים | שואל, מתעד ומצביע עצמאית | | אוריינות כספית | נמנע ממספרים | קורא תקציב בסיוע | מבין תקציב, תזרים וחריגה | | ניסיון רלוונטי | אין התאמה | מיומנות אחת | מיומנות שחסרה בוועד | | ניגודי עניינים | מהותיים ולא פתירים | קיימים אך ניתנים לניהול | אין מהותיים או יש מנגנון ברור | | עבודת צוות | קושי מוכח | לא ידוע | מחלוקת עניינית ושיתוף פעולה | | אחריות ציבורית | “שם בלבד” | מבין חלקית | מבין חובות, שקיפות וביקורת |

המטריצה אינה מבחן משפטי. היא עוזרת לוועד להסביר מדוע נבחר אדם ומה חסר בהרכב.

שמונה שאלות שצריך לשאול לפני מינוי

1. מה תעשה אם המייסד יבקש לאשר הוצאה שאין לה כיסוי תזרימי?
2. כמה שעות בחודש אתה באמת יכול להקדיש?
3. האם יש לך, לקרוביך או לעסק שלך קשר כספי צפוי עם העמותה?
4. האם תהיה מוכן לקרוא חומר מראש ולבקש מידע חסר?
5. באיזה נושא מקצועי אתה יכול לסייע, ובאיזה נושא אסור שנישען עליך?
6. האם אתה מסכים שהחלטות ומחלוקות יתועדו בפרוטוקול?
7. האם אתה מסוגל לעצור פעילות שאינה תואמת מטרה, תקציב או דין?
8. מה יגרום לך לפרוש, וכמה זמן מראש תוכל להודיע?

יש לתעד תשובות מהותיות והצהרת ניגוד עניינים, בלי לאסוף מידע אישי עודף.

הרכב נכון אינו “כולם דומים”

בקרה תפעולית מומלצת: חפשו שילוב של:

• היכרות עם קהל היעד והבעיה.
• ניהול כספי או יכולת לקרוא דוחות.
• הפעלת שירות או פרויקט.
• ממשל, סיכונים וציות.
• גיוס משאבים ותקשורת אמינה.
• קול עצמאי שאינו כפוף למייסד.

אין חובה שכל מומחה יהיה חבר ועד. יועצים ומתנדבים יכולים לסייע בלי לקבל סמכות של ועד. מנגד, אסור שהוועד יהפוך לחותמת גומי של המנכ״ל או של “צוות מקצועי”.

ועדת ביקורת שאפשר לסמוך עליה

ועדת הביקורת אינה עוד צוות של המייסד. החוק מטיל עליה לבדוק את תקינות הפעולות, התאמתן למטרות, השגת יעדים ביעילות ובחיסכון, ביצוע החלטות, עניינים כספיים וליקויים. חבר ועד אינו יכול להיות חבר ביקורת באותו זמן.

בפועל:

• נותנים לוועדת הביקורת גישה למסמכים הנדרשים לתפקידה.
• קובעים פגישת ביקורת נפרדת לפחות אחת לרבעון בשנה הראשונה.
• מנהלים רשימת ליקויים, בעלים לתיקון ותאריך יעד.
• לא ממנים אדם שנמצא בשליטה תפעולית או כלכלית של מי שאותו הוא אמור לבקר.

ישיבת הוועד הראשונה

סדר יום מומלץ:

1. אימות התקנון, המטרות וההרכב.
2. אישור פנקסי חברים וחברי ועד.
3. הצהרות ניגוד עניינים והליך לטיפול בעסקה קשורה.
4. חלוקת תפקידים פנימית ותדירות ישיבות.
5. מורשי חתימה, כללי תשלום, תקרות והפרדת תפקידים.
6. פתיחת תיקים, חשבון בנק והנהלת חשבונות.
7. אישור תכנית 90 יום, תקציב בסיס ותזרים.
8. אישור מסר התרמה והבהרה על היעדר סעיף 46.
9. מינוי בעלים ללוח הדיווחים ולמדידה.
10. קביעת ישיבת מעקב בתוך 30 יום.

הנחיות רשם העמותות מדגישות תיעוד, הפרדת מוסדות, שימוש בנכסים למטרות העמותה והתנהלות כספית מסודרת. זהו מקור הנחיה רשמי; מאחר שהקובץ עצמו ותיק, כל קביעה משפטית במדריך נבדקה גם מול נוסח החוק והשירותים הפעילים.

סימני אזהרה שמחייבים לעצור מינוי

• “אני חותם, אבל אל תשלחו לי מסמכים”.
• מועמד שמצפה לקבל חוזה או תשלום בגלל הכהונה.
• רוב ההרכב תלוי כלכלית באותו אדם או באותו עסק.
• אין מי שמוכן לקרוא תזרים או לבקר הוצאה.
• כולם בני משפחה או שותפים בלי קול עצמאי ובלי טיפול מתועד בניגודי עניינים.
• אדם שאמור לכהן גם בוועד וגם בביקורת.
• סירוב למסור מידע הדרוש לבדיקת כשירות או ניגוד עניינים.

להרחבה על כהונה ופרישה ראו מדריך G-013; על ועדת ביקורת — G-015; ועל פתיחת עמותה — G-003.

Q-099 — איך בונים תכנית עבודה ותקציב ראשונים לפני שיש הכנסות קבועות?

התשובה הקצרה

מתכננים לפי כסף שקיים או שהתחייבו אליו בכתב, לא לפי תקווה. בונים שלושה מסמכים שונים אך מחוברים: תכנית עבודה, תקציב ורצף תזרימי שבועי. כל משימה מקבלת בעלים, מועד, תוצר, תוצאה רצויה, עלות ומקור כסף. כל חודש משווים תכנון לביצוע ומעדכנים את ההחלטות.

מה חובה ומה המלצה

חובה בדין: הוועד מנהל את ענייני העמותה; חבריו פועלים לטובתה ובמסגרת מטרותיה; העמותה מנהלת חשבונות המשקפים בשלמות ובנאמנות את עסקאותיה ואת מצבה הכספי; הוועד מכין דוח כספי ודוח מילולי אחת לשנה לפי הדין.

דרישת מס או מממן: פתיחת תיק מלכ״ר בלי מאזן עשויה לדרוש תחזית הכנסות והוצאות ומקורות מימון; מענק, תמיכה או חוזה יכולים לדרוש תקציב בפורמט מסוים, מימון עצמי, הפרדת עלויות, אישור ניהול תקין או ותק פעילות.

בקרה תפעולית מומלצת: תכנית 90 יום, תקציב תרחישים ותזרים מתגלגל ל־13 שבועות. שיטת התכנון הממשלתית מדגישה מטרות, משימות, אחריות, לוחות זמנים, מדדי תפוקה ותוצאה ותכנית המחוברת למשאבים ריאליים; המקור נכתב לרשויות מקומיות, ולכן הוא משמש כאן מתודולוגיה בלבד ולא דין החל על עמותות.

מתחילים מתוצאה אחת, לא מרשימת פעילויות

כתבו משפט:

בתוך 90 יום נספק _ ל־_ אנשים מקהל היעד, כך שלפחות _ ישיגו _, בעלות שלא תעלה על _ ובלא לרדת מיתרת מזומן של _.

אם אי אפשר למלא את החסר, התכנית עדיין אינה בשלה.

לאחר מכן בנו שרשרת קצרה:

1. צורך: איזו בעיה קיימת ולמי?
2. קהל יעד: מי נכלל ומי לא?
3. פעילות: מה נעשה בפועל?
4. תפוקה: מה יימסר או יושלם?
5. תוצאה קרובה: מה אמור להשתנות אצל המשתתף?
6. ראיה: איך נדע ומה מותר לנו לאסוף?
7. עלות: כמה כסף וזמן נדרשים ומתי משלמים?

טבלת תכנית עבודה שאפשר לנהל

| משימה | בעלים | מועד | תפוקה | תוצאה רצויה | עלות תקציבית | מועד תשלום | מקור מימון | ראיה | |---|---|---|---|---|---:|---|---|---| | איתור קהל יעד | מנהל פעילות | יום 14 | רשימת ערוצי הפניה | פניות מתאימות | 1,500 ₪ | יום 10 | תרומה חופשית שהתקבלה | יומן פניות מצומצם | | פיילוט ראשון | רכז פרויקט | יום 45 | 4 מפגשים | שיפור במדד שנקבע | 8,000 ₪ | ימים 25–50 | מענק חתום | נוכחות ושאלון קצר | | בדיקת תוצאה | אחראי מדידה | יום 60 | דוח נתונים | החלטה להרחיב או לשנות | 1,000 ₪ | יום 60 | תקציב כללי | דוח מאומת |

הדוגמה אינה סכום מומלץ. היא מראה שכל פעילות צריכה בעלים, כסף, תאריך וראיה.

תקציב ותזרים הם לא אותו דבר

• תקציב אומר כמה הכנסה והוצאה מתוכננות לתקופה.
• תזרים אומר באיזה יום הכסף נכנס ובאיזה יום הוא יוצא.
• צינור גיוס אומר ממי ביקשנו כסף ומה סטטוס הבקשה; הוא אינו כסף בבנק.

עמותה יכולה להציג תקציב מאוזן ולקרוס תזרימית אם המענק נכנס בדצמבר והספק דורש תשלום באוגוסט.

בונים שלושה תרחישים

1. תרחיש בסיס: רק יתרה בבנק והתחייבויות מימון חתומות שהעמותה יכולה להסתמך עליהן לפי תנאיהן.
2. תרחיש סביר: הכנסות שיש להן הסתברות ממשית אך טרם הושלמו. הן אינן משמשות להתחייבות בלתי חוזרת.
3. תרחיש הרחבה: פעילות שתיפתח רק לאחר שהכסף התקבל או לאחר אישור כתוב ברור.

אל תציגו הבטחה בעל פה, בקשת תמיכה, קמפיין שטרם התחיל או “תורם כמעט בטוח” כהכנסה מובטחת.

תזרים מתגלגל ל־13 שבועות

לכל שבוע הציגו:

• יתרת פתיחה זמינה.
• תקבולים לפי מקור ותאריך צפוי.
• תשלומי חובה שכבר התחייבתם אליהם.
• הוצאות פעילות שניתן לדחות.
• כסף מוגבל לייעוד שאסור להשתמש בו למטרה אחרת.
• יתרת סגירה.
• “שבוע אזהרה” ראשון שבו היתרה יורדת מתחת לרף שקבע הוועד.

עדכנו את התחזית מדי שבוע, גם אם התקציב השנתי לא השתנה.

כללי אישור הוצאה לשנה הראשונה

בקרה תפעולית מומלצת:

• אין מתקשרים בהוצאה לפני שיש בעלים, סעיף תקציבי ומקור תזרימי.
• קובעים מי רשאי להזמין, מי מאשר, מי מבצע תשלום ומי מתאים לבנק.
• הוצאה שחורגת מהתקציב או יוצרת התחייבות רב־חודשית חוזרת לוועד.
• כסף שיועד בידי תורם נשמר ונעקב בנפרד לפי ההגבלה.
• לא “מלווים זמנית” מתרומה מוגבלת לפרויקט אחר.
• לא מפצלים תשלום כדי לעקוף תקרה.
• שומרים הצעה, הסכם, חשבונית או דרישת תשלום, אישור וקבלת תשלום.
• תשלום לקרוב, חבר ועד או גורם קשור נעצר לבדיקת הדין, התקנון וניגוד העניינים.

הנחיות הרשם מדגישות תיעוד של קבלת כספים והוצאתם, רישום נפרד מתאים ושימוש בתרומות בהתאם לייעודן.

חבילת דיווח חודשית לוועד

הדוח צריך להיות קצר אך מספיק לקבלת החלטה:

1. יתרת בנק ויתרה זמינה שאינה מוגבלת.
2. תזרים 13 שבועות והפער לעומת החודש הקודם.
3. תקציב מול ביצוע לפי פרויקט.
4. התחייבויות פתוחות והוצאות שאינן בתקציב.
5. צינור גיוס, כשהכנסה מובטחת מופרדת מהכנסה אפשרית.
6. תפוקות ותוצאות ראשונות.
7. סיכונים, חריגות והחלטות נדרשות.

הוועד אינו צריך לנהל כל קנייה; הוא כן צריך לקבל מידע שמאפשר לו לנהל את ענייני העמותה ולהגיב לפני שנוצר משבר.

לוח חובות בסיסי לשנה הראשונה

• שוטף: הנהלת חשבונות, קבלות, התאמות, תיעוד החלטות והגבלות על כספים.
• אחת לשנה קלנדרית: אגרה שנתית. הסכומים והספים מתעדכנים, ולכן בודקים בכל שנה בדף הרשמי ולא מעתיקים סכום ממדריך.
• לאחר תום שנת הדוח: הוועד מכין דוח כספי ודוח מילולי, ועדת הביקורת בוחנת ומביאה המלצות, והאסיפה הכללית מאשרת. החוק קובע הגשה לרשם עד 30 ביוני בשנה שלאחר תקופת הדוח, בכפוף לאורכות או הסדרים רשמיים תקפים.
• מסים: בודקים עם מייצג אם העמותה עונה להגדרת מוסד ציבור החייב בטופס 1215 ואילו נספחים ומועדים חלים עליה. דף השירות מציג גם מועדים היסטוריים לצד טופס עדכני, ולכן אין להסתמך על תאריך ישן בלי בדיקה לשנת המס הרלוונטית.
• מממנים ורישיונות: לכל מקור מימון לוח משלו. מבחן תמיכה ממשלתי קיים אינו מבטיח שיש תקציב או קול קורא באותה שנה.

להרחבה על הנהלת חשבונות ותקציב ראו G-022; על הדוח הכספי והמילולי — G-024; על כספים מוגבלים — G-032.

Q-100 — איך עמותה חדשה מגייסת תרומות לפני שיש לה אישור סעיף 46?

התשובה הקצרה

לאחר שהעמותה נרשמה והסדירה חשבון, רישומי מס והנהלת חשבונות מתאימים, היא יכולה לבקש ולקבל תרומות למטרותיה גם לפני שקיבלה אישור סעיף 46. אולם אסור להציג לתורם כאילו התרומה מזכה בזיכוי מס: סעיף 46 הוא האישור שמאפשר את הטבת המס לתורם. בקמפיין, בטופס ובקבלה צריך לומר באופן ברור שאין לעמותה אישור סעיף 46 בתוקף במועד התרומה. אין להבטיח שהאישור יתקבל או שהתרומה תוכר רטרואקטיבית.

זוהי מסקנה מהתפקיד הרשמי של האישור ומהשירותים הפעילים: רשות המסים מתארת את סעיף 46 כהכרה שמזכה תורמים בהטבת מס, ואילו רישום העמותה הוא שמקים את התאגיד. האישור אינו מוצג כרישיון כללי לקבל כסף. עם זאת, אופן קבלת התקבול, סיווגו, המסמך שמפיקים והשלכות המס תלויים בנסיבות, ולכן יש להגדיר את המודל עם איש מקצוע.

נוסח גילוי מומלץ לפני תרומה

העמותה רשומה בישראל ופועלת למטרותיה המאושרות. נכון ליום __ אין לעמותה אישור לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, ולכן אין להציג תרומה זו כתרומה המזכה בזיכוי מס. אם מעמד העמותה ישתנה, נפרסם מידע מעודכן; איננו מתחייבים להכרה רטרואקטיבית.

הנוסח אינו תחליף לבדיקה משפטית, אבל הוא מונע את ההטעיה העיקרית. הציגו אותו לפני הכפתור, לא רק בתנאי שימוש נסתרים.

מה צריך להופיע בדף התרמה

1. השם המלא הרשום ומספר העמותה.
2. תיאור קצר ומדויק של המטרה המאושרת והפעילות שתמומן.
3. יעד כספי והסבר מה יקרה אם יגויס פחות או יותר.
4. האם התרומה חופשית או מוגבלת לפרויקט מסוים.
5. גילוי שאין אישור סעיף 46 בתוקף.
6. אמצעי תשלום לחשבון או לספק סליקה השייך לעמותה, לא לחשבון פרטי.
7. מדיניות ביטול או החזר, ככל שחלה, וערוץ פנייה פעיל.
8. הודעת פרטיות קצרה: איזה מידע נאסף, למה, למי יימסר וכיצד פונים.
9. זהות ספקי סליקה או גיוס חיצוניים ותנאים מהותיים.
10. עדכון קצר לאחר הקמפיין על שימוש בכספים ועל התוצאה.

קבלה לפני סעיף 46

הנחיות הרשם דורשות להבחין בין קבלות בגין מכירת נכסים או שירותים לבין קבלות בגין תרומות, ולהדפיס על קבלת תרומה את המילים בדבר אישור סעיף 46 רק אם ניתן לעמותה אישור. לכן:

• מפיקים קבלה תקינה על התקבול לפי מערכת הספרים והנחיות המייצג.
• מסמנים את התקבול כתרומה כאשר הוא אכן תרומה.
• לא מדפיסים, מסמנים או רומזים שיש אישור סעיף 46 כשאין אישור בתוקף.
• שומרים התאמה בין הקבלה, אמצעי התשלום, הבנק, התורם והייעוד.
• מתקנים ביטול או החזר בדרך המתאימה במערכת, בלי למחוק את נתיב הביקורת.

תרומה, דמי חבר, מכירה או חסות?

אל תקראו לכל כסף “תרומה”. שאלו מה התורם מקבל:

• תרומה אמיתית: כסף או נכס ללא תמורה מסחרית מהותית, למטרות העמותה.
• דמי חבר: תשלום מכוח חברות והתקנון; הטיפול החשבונאי והמסמך עשויים להיות שונים.
• מכירת שירות או מוצר: יש תמורה ישירה; נדרשת בדיקת מס, מע״מ ורישוי.
• חסות: עסק מקבל פרסום, לידים, כרטיסים או הטבה אחרת; יש לבחון אם מדובר בעסקה ולא בתרומה.
• מענק: כפוף להסכם, אבני דרך, תקציב ודיווח של המממן.

אם יש תמורה, אין לפתור את הסוגיה רק בשינוי הכותרת על הקבלה. בקשו מרואה החשבון או יועץ המס לקבוע את הסיווג לפני ההתקשרות.

מקורות מימון אפשריים לפני סעיף 46

• תרומות קטנות מאנשים שמבינים שאין זיכוי מס.
• דמי חבר שנקבעו כדין.
• קמפיין מימון המונים עם גילוי מלא.
• מענק מקרן או מתורם מוסדי שאינו דורש סעיף 46 כתנאי.
• תרומה או מענק מעסק ללא תמורה מסחרית מהותית.
• פעילות הכנסה המותרת לעמותה ונבדקה מבחינת מטרות, מס ורישוי.
• שיתוף פעולה אמיתי עם גוף אחר, עם הסכם ברור וחלוקת אחריות — לא “השאלת” אישור סעיף 46 או העברת כסף דרך גוף צינור למראית עין.

תמיכת מדינה היא מסלול נפרד. דף משרד המשפטים מציין שמבחני תמיכה מופעלים בכל שנה רק אם הוקצה תקציב ופורסמה הזמנה, ושהנחיית היועץ המשפטי כוללת דרישת שתי שנות פעילות לפני תמיכה. לכן אין להציג תמיכה ממשלתית כהכנסה זמינה לעמותה חדשה בלי מבחן פעיל, עמידה בתנאיו ואישור בפועל.

כסף מוגבל לייעוד

אם התורם בחר פרויקט או שהקמפיין מבטיח שימוש מסוים:

• מתעדים את ההגבלה לפני קבלת הכסף.
• מנהלים רישום נפרד של התקבול והשימוש.
• לא מעבירים אותו להוצאות כלליות בלי בסיס חוזי והסכמת התורם במקום שנדרשת.
• מנסחים מראש מה קורה אם הפרויקט אינו יוצא לפועל, מסתיים בעודף או משתנה מהותית.
• מדווחים לתורם על ביצוע בפועל, בלי לחשוף פרטי מוטבים.

ראו גם G-038 בנושא תרומה ייעודית.

נתוני תורמים

איסוף שם, מספר זהות, טלפון, דוא״ל, פרטי תשלום והעדפות קשר יוצר מאגר רגיש מבחינה תפעולית. הרשות להגנת הפרטיות מדגישה צמצום מידע, הרשאות מצומצמות, אבטחה, מחיקה כשאין עוד צורך והסכם מתאים עם ספק שמעבד מידע. אל תבקשו מספר זהות “ליתר ביטחון” אם אין בו צורך חוקי או תפעולי מתועד; ואם הוא נדרש לדיווח או למסמך מסוים, הסבירו זאת.

מה משתנה לאחר קבלת סעיף 46

• בודקים את האישור הפעיל במערכת הרשמית, כולל תקופת התוקף. התורם יכול להסתמך על האישור המופק מהסימולטור הרשמי לצורך הזיכוי.
• החל מ־1.1.2026, מוסדות ציבור בעלי אישור סעיף 46 נדרשים לדווח על כל התרומות וביטוליהן באמצעות מערכת תרומות ישראל. השירות מיועד למחזיקי אישור ומפרט את נתוני התורם, הקבלה, התאריך, הסכום ואמצעי התשלום.
• המודל הטכני הרשמי מאפשר דיווח רטרואקטיבי רק כאשר היה אישור סעיף 46 בתוקף התואם לתאריך האסמכתה. לכן אין להבטיח לתורם כיום שהקבלה תיהפך בעתיד למזכה.
• בקשה ראשונה לסעיף 46 דורשת לפי דף השירות, בין היתר, לפחות דוח כספי שנתי אחד למוסד חדש, רישומי מס, אישור ניהול תקין ומסמכים נוספים. קמפיין מוקדם אינו קיצור דרך לתנאים האלה.

תרומה מחו״ל או מישות מדינית זרה

רוב התרומות מחו״ל אינן “תרומה מישות מדינית זרה”, אך כאשר התורם נכנס להגדרה המיוחדת, חלות חובות רבעוניות, שנתיות ופרסום, ללא קשר לסעיף 46. דף השירות הרשמי קובע דיווח רבעוני על כל תרומה מישות כזו והדגשה באתר ובפרסום במקרים המתאימים. עצרו את הקליטה עד לזיהוי התורם והחובה.

מסלול גיוס בטוח ל־30 יום

1. מאשרים בוועד מסר, יעד, קהל, תקציב גיוס ואחראי.
2. מוודאים חשבון עמותה, סליקה, קבלות והנהלת חשבונות.
3. מפרסמים גילוי ברור שאין סעיף 46.
4. מגדירים תרומה חופשית מול מוגבלת ואת כלל העודף או אי־הביצוע.
5. אוספים רק מידע נחוץ ומפרידים הרשאות.
6. מתאימים כל תקבול לבנק ולקבלה בתוך זמן קצר.
7. עוקבים אחר עלות הגיוס ולא רק אחר סכום ברוטו.
8. שולחים תודה שאינה מבטיחה הטבת מס.
9. מפרסמים עדכון שימוש והתקדמות.
10. הוועד מקבל דוח גיוס, החזרים, תלונות, יתרות מוגבלות וסיכונים.

להרחבה על סעיף 46 ראו G-034; על תרומות ישראל — G-035; על קבלות מורכבות — G-036; ועל גיוס תורמים ופרטיות — G-040 ו־G-047.

Q-101 — איך מודדים ומדווחים את ההשפעה של פעילות העמותה?

התשובה הקצרה

מגדירים לפני הפעילות מה אמור להשתנות, אצל מי, בתוך כמה זמן ובאיזה מדד; אוספים מעט נתונים טובים; משווים לנתון בסיס וליעד; מדווחים גם על מגבלות וכישלונות. אין להסתפק במספר פעילויות, ואין לטעון שהעמותה “גרמה” לשינוי אם הנתונים מראים רק קשר או תרומה אפשרית.

ארבעה דוחות שונים שלא מחליפים זה את זה

1. דוח ניהולי פנימי: תכנון מול ביצוע, תזרים, תפוקות, תוצאות, איכות וסיכונים.
2. דוח מילולי לרשם: דיווח שנתי עובדתי לפי חוק העמותות והטופס; הוא מתאר פעולות שבוצעו, תחומי פעילות, פריסה, בעלי תפקידים, תרומות, אירועים ופרטים נוספים שנדרשים.
3. דוח למממן: נובע מהסכם, מבחן תמיכה או קול קורא, ויכול לדרוש מדדים, אסמכתאות ועלויות בפורמט אחר.
4. דוח השפעה לציבור: מסמך וולונטרי שמסביר מה נעשה, מה השתנה, מה לא ידוע ומה הלאה.

הדוח המילולי אינו תכנית עבודה: ההנחיות הרשמיות מדגישות שהוא מדווח על פעולות שכבר בוצעו בשנת הדוח, לא על פעולות עתידיות. הוא גם אינו לבדו הוכחה להשפעה.

הבסיס המשפטי לבקרה על תוצאות

חוק העמותות מטיל על ועדת הביקורת לבדוק את התאמת הפעולות למטרות, את השגת יעדי העמותה ביעילות ובחיסכון, את ביצוע החלטות הוועד והאסיפה ואת ענייניה הכספיים. לכן מדידה אינה רק כלי שיווקי; היא מספקת לוועד ולביקורת ראיות למילוי תפקידיהם. החוק אינו כופה מודל הערכה אחד או מספר אחיד של מדדים.

בונים “שרשרת תוצאה” לפני שמתחילים

| רכיב | שאלה | דוגמה | |---|---|---| | צורך | מה הבעיה ולמי? | צעירים בקהל מוגדר אינם משלימים תהליך הכשרה | | תשומות | במה נשתמש? | שעות מדריך, מקום, תקציב ושותפים | | פעילות | מה נעשה? | ליווי קבוצתי ואישי | | תפוקה | מה יצא ישירות? | מספר מפגשים ומספר מסיימים | | תוצאה קרובה | מה השתנה? | עלייה בידע או השלמת שלב מוגדר | | תוצאה בינונית | מה קרה בהמשך? | התמדה או השתלבות לאחר 3 חודשים | | השפעה רחוקה | מה הערך הציבורי? | שיפור מתמשך במצב הקהל | | הנחות | מה צריך להיות נכון? | זמינות מסגרות המשך ושיתוף פעולה | | גורמים חיצוניים | מה עוד משפיע? | מצב כלכלי, שירותים אחרים ושינוי מדיניות |

הדוגמה היא מבנה, לא מדד מוכן. כל עמותה צריכה להגדיר תוצאה התואמת את מטרותיה ואת היכולת המעשית למדוד.

בוחרים 5–8 מדדים, לא 80

בחרו שילוב:

• תפוקה: כמה שירותים, מפגשים, ערכות או הפניות הושלמו.
• הגעה: כמה אנשים מתאימים הגיעו ביחס לקהל המתוכנן.
• איכות: שביעות רצון, זמן תגובה, השלמת תהליך או עמידה בסטנדרט מקצועי.
• תוצאה: שינוי בידע, התנהגות, מצב או יכולת.
• שוויון ונגישות: מי אינו מגיע או נושר והאם יש פער בין קבוצות.
• עלות: עלות למשתתף, למסיים או לתוצאה מוגדרת.
• בטיחות ואתיקה: תלונות, אירועים חריגים, פגיעה או הפרת פרטיות.

שיטת התכנון הממשלתית מבחינה בין מדדי תפוקה, המתארים תוצר של הפעילות, לבין מדדי תוצאה, המתארים שינוי או תועלת לציבור. המקור הוא הנחיה לרשויות מקומיות ומשמש כאן כמתודולוגיה מומלצת, לא כחובה משפטית לעמותה.

כרטיס מדד

לכל מדד שמרו:

| שדה | מה כותבים | |---|---| | שם המדד | ניסוח אחד שאינו משתנה באמצע הרבעון | | הגדרה | מונה, מכנה, מי נכלל ומי לא | | נתון בסיס | המצב לפני הפעילות, אם ניתן | | יעד | ערך ותאריך | | מקור | מערכת, טופס, ראיון או מסמך | | תדירות | שבועית, חודשית או בנקודת סיום | | בעלים | מי אוסף, מי בודק ומי מאשר | | איכות | חסרים, כפילויות, הטיה ומגבלות | | פרטיות | למה המידע נחוץ, הרשאה ומשך שמירה | | החלטה | מה עושים אם המדד נמוך, גבוה או לא אמין |

דוגמה מלאה למדד

שם: שיעור מסיימי תהליך מתוך משתתפים שהתחילו.

• מונה: משתתפים שהשלימו את כל שלבי החובה עד יום 60.
• מכנה: משתתפים שהתחילו וקיבלו שירות ראשון.
• לא נכללים: פניות שלא עמדו בתנאי הקבלה ולא התחילו.
• נתון בסיס: אין — פיילוט ראשון.
• יעד: 70% עד יום 60.
• מקור: יומן שירות עם מזהה פנימי.
• בדיקה: רכז הפרויקט מזין; אדם נוסף בודק מדגם.
• מגבלה: השלמה אינה מוכיחה שינוי ארוך טווח.
• החלטה: מתחת ל־50% עוצרים הרחבה ובודקים חסמים; 50%–70% מתקנים; מעל 70% בודקים גם איכות ותוצאה.

מדידה בלי לאסוף יותר מדי מידע

הרשות להגנת הפרטיות מדגישה להגדיר מראש איזה מידע נחוץ ולא לאסוף מידע עודף, לצמצם הרשאות ולמחוק מידע כשאין בו עוד צורך.

לכן:

• השתמשו במזהה פנימי כשאין צורך בשם.
• הפרידו פרטי קשר מתשובות הערכה.
• אל תבקשו אבחנה, מצב משפחתי, זהות או מידע רגיש רק כדי “אולי להשתמש בעתיד”.
• קבעו מי רואה נתוני מקור ומי מקבל רק נתונים מצרפיים.
• בדוח ציבורי השתמשו בקבוצות מספיק גדולות כדי לא לזהות אדם.
• קבעו מועד מחיקה או אנונימיזציה.
• ספק מדידה חיצוני מקבל רק את המידע הדרוש ובהסכם מתאים.

איך מדווחים השפעה בלי להגזים

דוח אמין כולל:

1. המטרה וקהל היעד.
2. מה נעשה ובאיזו תקופה.
3. כמה אנשים התחילו, קיבלו שירות וסיימו.
4. התוצאות מול נתון הבסיס והיעד.
5. העלות והמקור התקציבי.
6. מי לא הגיע או נשר ומה נלמד.
7. שיטת האיסוף, שיעור החסרים ומגבלות.
8. גורמים חיצוניים שיכולים להסביר את השינוי.
9. החלטה: להמשיך, לשנות, להרחיב או לעצור.

השתמשו בניסוח מדורג:

• “העמותה קיימה 12 מפגשים” — תפוקה מוכחת.
• “75% מהמשיבים דיווחו על שיפור” — תוצאה מדווחת עם בסיס הנתונים.
• “נמצא שיפור בין תחילת התהליך לסופו” — השוואה, אך לא בהכרח סיבתיות.
• “הפעילות תרמה לשינוי” — אפשרי כאשר יש ראיות והסבר סביר.
• “הפעילות גרמה לשינוי” — טענה חזקה שדורשת תכנון הערכה המסוגל לבודד גורמים אחרים.

אל תבחרו רק סיפורי הצלחה. סיפור אישי יכול להמחיש, אך אינו מחליף נתונים ויש לפרסמו רק בהסכמה מתאימה ובשמירה על פרטיות.

שגרת בקרה ל־90 יום

• שבועי: תפוקות, הגעה, אירועי בטיחות וחריגות נתונים.
• חודשי: ועד מקבל תוצאה, איכות, עלות ותזרים באותו דוח.
• יום 45: בדיקת אמצע; אם הנתונים אינם נאספים או שהפעילות אינה מגיעה לקהל, מתקנים לפני הרחבה.
• יום 75: ועדת הביקורת מקבלת תמונת מצב של יעדים, יעילות, חריגות ותיקונים.
• יום 90: דוח קצר והחלטת ועד על המשך.

תבנית דוח השפעה בן עמוד אחד

מטרה:

קהל ותקופה:

פעילות שבוצעה:

תפוקות מול יעד:

תוצאות מול בסיס ויעד:

עלות ויתרה:

מקור הנתונים ושיעור חסרים:

מגבלות וגורמים חיצוניים:

תלונות או אירועים:

מה למדנו:

החלטת הוועד לרבעון הבא:

חיבור לדוח המילולי

שמרו לאורך השנה יומן פעילות עובדתי, כך שבסוף השנה יהיה אפשר לתאר פעולות שבוצעו, תחומים, פריסה, שירותים מרכזיים, תרומות ושימושים, עלויות גיוס, בעלי תפקידים ואירועים חריגים בלי לשחזר מידע מהזיכרון. לפי ההנחיות הרשמיות, האחריות להכנת הדוח המילולי ולתוכנו היא של הוועד, ועדת הביקורת בוחנת אותו והאסיפה הכללית מאשרת. הדוח פתוח לעיון ציבורי, ולכן אין להעתיק אליו מידע אישי לא נחוץ.

להרחבה על הדוח המילולי ראו G-024; על פרטיות ומחיקת מידע — G-047 ו־G-052.

לוח עבודה מפורט ל־90 יום

ימים 1–7: זהות, מוסדות ושליטה

• [ ] תעודת רישום, תקנון ומטרות נבדקו.
• [ ] פנקס חברים ופנקס חברי ועד נפתחו.
• [ ] ועדת ביקורת או גוף מבקר מונו כדין ונפרדו מן הוועד.
• [ ] כל בעל תפקיד קיבל דף תפקיד והצהרת ניגוד עניינים.
• [ ] הוועד אישר מורשי חתימה, תקרות והפרדת תפקידים.
• [ ] נפתח תיק רישומי מס, בנק, הנהלת חשבונות וקבלות.
• [ ] נקבעו בעלים ללוח דיווחים ולפרטיות.
• [ ] נקבעה ישיבת מעקב ליום 30.

ימים 8–14: צורך, קהל ותוצאה

• [ ] נכתב משפט תוצאה ל־90 יום.
• [ ] הוגדר קהל יעד ותנאי כניסה.
• [ ] נבדקה התאמה למטרות המאושרות ולרישיונות.
• [ ] נבנתה שרשרת צורך–פעילות–תפוקה–תוצאה.
• [ ] נבחרו 5–8 מדדים ונכתבו כרטיסי מדד.
• [ ] הוגדר מידע נחוץ בלבד ומי רשאי לגשת אליו.

ימים 15–21: תקציב ותזרים

• [ ] נבנו תרחיש בסיס, סביר והרחבה.
• [ ] הוכנה תחזית 13 שבועות.
• [ ] הופרדו כספים חופשיים וכספים מוגבלים.
• [ ] הוצאות קבועות והתחייבויות רב־חודשיות זוהו.
• [ ] נקבע רף מזומן שמפעיל עצירה או חזרה לוועד.
• [ ] נבנה דוח חודשי של תקציב מול ביצוע.

ימים 22–30: גיוס ופיילוט

• [ ] דף התרמה כולל שם, מספר, מטרה וגילוי שאין סעיף 46.
• [ ] נבדקו הסליקה, הבנק, הקבלות והפרטיות.
• [ ] נקבעו כללי תרומה מוגבלת, עודף וביטול.
• [ ] נבדקה תרומה מחו״ל או מישות מדינית זרה.
• [ ] הוועד אישר את הפיילוט, העלות והמדדים.
• [ ] אין התחייבות שאינה מכוסה בתרחיש הבסיס.

ימים 31–60: ביצוע מבוקר

• [ ] הפעילות מתבצעת לפי תנאי הקבלה והתקציב.
• [ ] התאמות בנק, קבלות ותרומות נעשות בקביעות.
• [ ] הנתונים נבדקים לחסרים ולכפילויות.
• [ ] חריגת עלות, בטיחות, פרטיות או ניגוד עניינים מדווחת.
• [ ] ביום 45 מתקיימת בדיקת אמצע.
• [ ] הוועד מקבל חבילת דיווח חודשית ומחליט על תיקונים.

ימים 61–90: למידה והמשך

• [ ] נבדקו תוצאות ולא רק תפוקות.
• [ ] חושבה עלות ליחידת תוצאה רלוונטית.
• [ ] תועדו נשירה, חסרים ומגבלות.
• [ ] ועדת הביקורת קיבלה תמונת יעדים, יעילות וליקויים.
• [ ] הוכן דוח השפעה קצר בלי טענות סיבתיות לא מבוססות.
• [ ] תזרים ותקציב עודכנו לתשעת החודשים הבאים.
• [ ] הוועד החליט מה להרחיב, לשנות או לעצור.
• [ ] לוח הדיווחים השנתי ואחראיו אושרו.

מבחן סגירה: האם העמותה מוכנה להמשך השנה?

ענו “כן” רק אם קיימת ראיה:

• [ ] כל חבר ועד יודע מה תפקידו ומשתתף בקבלת החלטות.
• [ ] ועדת הביקורת עצמאית ומקבלת מידע.
• [ ] הפעילות תואמת את המטרות והרישיונות.
• [ ] יש תקציב, תזרים והפרדה לכספים מוגבלים.
• [ ] אין התחייבויות הנשענות רק על גיוס עתידי.
• [ ] מסר ההתרמה אינו מבטיח סעיף 46 או זיכוי מס.
• [ ] כל תקבול מתאים לבנק, לקבלה ולייעוד.
• [ ] מידע אישי נאסף במידה הדרושה ובהרשאות מתאימות.
• [ ] המדדים כוללים לפחות תוצאה אחת ולא רק ספירת פעילות.
• [ ] הדוח לוועד משלב כסף, פעילות, תוצאה וסיכון.
• [ ] קיים יומן שממנו יהיה אפשר להכין דוח מילולי אמין.
• [ ] נקבעו בעלים ותאריך לכל דיווח, אגרה, מס ורישיון.
• [ ] יש החלטת ועד כתובה על תכנית תשעת החודשים הבאים.
• [ ] נקבעה בדיקה מחדש למדריך עד 27.10.2026.

מתי חייבים בדיקה פרטנית

פנו לעורך דין, רואה חשבון, יועץ מס או בעל רישיון מתאים לפני פעולה כאשר:

• הפעילות דורשת רישיון, כוללת קטינים, טיפול, בריאות, חינוך, דיור או מידע רגיש.
• מייסד, חבר ועד, קרוב או עסק קשור אמורים לקבל תשלום או חוזה.
• אין ודאות אם תקבול הוא תרומה, חסות, דמי חבר או מכירה.
• מבקשים לקבל כסף לפני השלמת הרישום או לחשבון שאינו של העמותה.
• מבטיחים לתורם זיכוי מס, הכרה עתידית או פעולה דרך גוף בעל סעיף 46.
• התרומה מגיעה מחו״ל, מישות מדינית זרה, במטבע או בנכס.
• המענק כולל מימון מותנה, התאמה, החזר, זכויות קניין או מידע אישי.
• נוצר גירעון, אין כיסוי לשכר או קיימת ספקות לגבי המשך פעילות.
• רוצים לטעון להשפעה סיבתית או לפרסם מידע אישי של מוטב.
• תנאי קול קורא או מממן סותרים לכאורה את התקציב, המטרות או דין אחר.

מקורות רשמיים

• מאגר החקיקה הלאומי — חוק העמותות, התש״ם-1980, סטטוס חוק ותיקונים.
• חוק העמותות, התש״ם-1980 — נוסח משולב ממשלתי.
• רשות התאגידים — רישום עמותה או חל״צ.
• רשם העמותות — הנחיות להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות.
• רשות המסים — רישום וסיווג מלכ״ר במע״מ, טופס 24.
• רשות התאגידים — חובות דיווח שנתיות ונוספות.
• רשם העמותות — דגשים והנחיות למילוי הדוח המילולי.
• רשות התאגידים — תשלום אגרה שנתית לעמותה.
• רשות התאגידים — אישור ניהול תקין.
• משרד המשפטים — תמיכות המדינה במוסדות ציבור.
• רשות המסים — בקשה להכרה כמוסד ציבור לפי סעיף 46.
• רשות המסים — סימולטור לבדיקת אישור סעיף 46.
• רשות המסים — דיווח תרומות במערכת תרומות ישראל.
• רשות המסים — עדכון והבהרות לדיווח הדיגיטלי לבעלי סעיף 46, יולי 2025.
• רשות המסים — מודל תרומות, מהדורה 4, דצמבר 2025.
• רשות התאגידים — דיווח רבעוני על תרומה מישות מדינית זרה.
• הרשות להגנת הפרטיות — דגשי פרטיות ואבטחת מידע בפעילות עמותה.
• משרד הפנים — קווים מנחים לגיבוש תכנית אסטרטגית ותכניות עבודה, 2024.
• רשות המסים — דוח שנתי למוסד ציבור, טופס 1215.