קהילת הידע לעמותות

מתי חסות מסחרית היא תרומה ומתי היא עסקה שמחייבת מסמך חשבונאי אחר?

מאת מדריך דוח בקליק · מדריך רשמי

· תרומות, גיוס משאבים וסעיף 46

התשובה נבדקה ביום 30.07.2026 מול הוראת ביצוע 3/2001 של רשות המסים, פקודת מס הכנסה, שירות סיווג מלכ״ר ומערכת תרומות ישראל. השם בחוזה אינו מכריע; הסיווג תלוי בתמורה הכלכלית ובעובדות. יש לבדוק מחדש עד 28.10.2026 ולפני חבילת חסות מהותית.

התשובה הקצרה

תשלום הוא תרומה לצורך קבלת תרומה וסעיף 46 רק כאשר הוא ניתן בלי שהתורם מקבל כנגדו תמורה בעלת ערך כלכלי. אם החברה מקבלת פרסום, זכות שימוש בשם העמותה, לידים, כרטיסים, אירוח, דוכן, בלעדיות, שירות, מוצר או התחייבות מסחרית אחרת — כולו או חלקו עשוי להיות עסקה ולא תרומה. הוראת ביצוע 3/2001 מבהירה שהמבחן הוא כלכלי: כאשר כנגד תשלום מתקבלת תמורה בעלת ערך כלכלי, התשלום בגינה אינו נחשב תרומה המזכה לפי סעיף 46.

המילה “חסות” אינה תשובה. חסות יכולה להיות:

  • תרומה אמיתית עם הוקרה סמלית בלבד;
  • עסקת פרסום או שירות;
  • חבילה מעורבת שיש בה רכיב תרומה ורכיב תמורה, ורק אם קיימת הפרדה אמיתית, מתועדת ומבוססת אפשר לבחון טיפול נפרד.

אין לפצל סכום בדיעבד כדי להגדיל זיכוי. לפני חתימה רואה החשבון או יועץ המס קובע את המסמכים והטיפול בהתאם לסיווג המע״מ ולנסיבות.

מבחן התמורה

שואלים מה החברה מקבלת ומה היה מחירו אילו נרכש בנפרד:

אינדיקציות לתרומה

  • אין התחייבות לפרסום או חשיפה.
  • אין כרטיסים, שירותים או גישה לקהל.
  • ההוקרה היא סמלית ושולית: למשל שם ברשימת תודות כללית ללא חבילת מדיה.
  • הסכום אינו נקבע לפי מספר חשיפות או תוצרים.
  • לתורם אין זכות ביטול אם יעד שיווקי לא הושג.
  • ההחלטה לתת נובעת מתמיכה במטרה הציבורית ולא מרכש שיווקי.

הוקרה אינה הופכת כל תרומה לעסקה, אך אין כלל מספרי המגדיר מה “סמלי”. בודקים ערך, היקף, חוזה והקשר.

אינדיקציות לעסקה

  • התחייבות למספר פרסומים, חשיפות או כניסות.
  • לוגו בגודל, מיקום ותקופה מוסכמים.
  • דוכן, הרצאה, כרטיסים או שולחן באירוע.
  • בלעדיות ענפית או זכות “הנותן הרשמי”.
  • שימוש במאגר התורמים או פנייה למשתתפים.
  • יצירת תוכן, הפקה או קמפיין עבור החברה.
  • דוח ביצועים שיווקי.
  • מחירון חבילות לפי רמת חשיפה.
  • סעדי הפרה אם העמותה אינה מספקת את הפרסום.

כאשר החברה יכולה למדוד שקנתה מדיה או שירות, קיימת אינדיקציה חזקה לעסקה.

דוגמאות

לוגו קטן ברשימת תודות

חברה מעבירה 50,000 ש״ח בלי דרישת פרסום. העמותה, לפי מדיניות אחידה, מציגה את שם החברה ברשימת תודות לצד תורמים אחרים. ייתכן שזו הוקרה אגבית, אך בודקים שלא הייתה התחייבות שיווקית ושאין ערך משמעותי אחר.

חבילת “נותן זהב”

החברה משלמת ומקבלת לוגו בולט, סרטון, דוכן, עשרה כרטיסים ואזכור בכל הודעה. זו חבילת תמורה מסחרית. אין להוציא קבלת תרומה על מלוא הסכום רק משום שהכסף מממן פעילות חברתית.

אירוע עם כרטיס ותרומה נוספת

משתתף משלם עבור ארוחה וכרטיס, ובנוסף יכול לבחור תרומה נפרדת שאינה תנאי להשתתפות. אפשר לבחון הפרדה אם המחירים, הבחירה והמסמכים נפרדים מראש. אין להכריז שכל מחיר הכרטיס הוא תרומה.

חברה נותנת כסף ומבקשת דוח השפעה

דוח על שימוש בכסף ותוצאות ציבוריות אינו בהכרח תמורה מסחרית; תורם רשאי לבקש אחריותיות. אם הדוח הוא מחקר שיווקי עבור החברה, כולל זכויות תוכן או שירות מקצועי, התמונה משתנה.

מוצר או שירות שנתרמו

תרומה בשווה כסף דורשת כללים משלה להערכת שווי ומסמכים. אם הספק נותן שירות ובתמורה מקבל פרסום, ייתכן שמדובר בעסקת חליפין ולא בתרומה. אין ליצור קבלה בסכום שהצדדים המציאו ללא בסיס.

למה הסיווג חשוב

סעיף 46

קבלת תרומה המזכה תורם במס אינה מיועדת לתשלום כנגד תמורה כלכלית. קבלה שגויה עלולה להביא לדחיית הזיכוי לתורם, תיקון דיווח ובחינה של התנהלות המוסד.

מע״מ ומס הכנסה

עמותה המסווגת כמלכ״ר אינה מניחה שכל הכנסותיה הן תרומות. שירותי פרסום, מכירה או פעילות עסקית עשויים להשפיע על סיווג העסקה ואף על סיווג הפעילות. טופס 24 דורש תיאור פעילות, הכנסות וקשרים, והמשרד יכול לבחון סיווג מתאים.

הנהלת חשבונות ודוחות

תרומה, הכנסה משירות והכנסה מאירוע אינן אותה שורה. דוח 1215 דורש תמונה של הכנסות והוצאות המוסד. סיווג שגוי מקשה גם על ניהול כספים מיועדים, התאמה לתקציב ותמחור.

חוזה וציפיות

אם המסמך מכנה את התשלום “תרומה” אך כולל עשרה תוצרים שיווקיים, התוכן גובר על הכותרת. אם החוזה אינו ברור, מתעוררת גם מחלוקת: האם החברה רשאית לדרוש החזר משום שלא קיבלה חשיפה, והאם העמותה רשאית להשתמש בכסף למטרה אחרת.

תהליך נכון לפני חתימה

  1. מפרטים כל תמורה. לא משתמשים בביטוי “חשיפה כמקובל” בלי רשימה.
  2. מפרידים בין צורך ציבורי לצורך שיווקי. מה מקדם את מטרות העמותה ומה נמסר לחברה.
  3. מעריכים ערך. מקבלים בסיס למחיר ולא משאירים מספר שרירותי.
  4. בודקים סיווג מס. רואה החשבון או יועץ המס בוחן מס הכנסה, מע״מ ומסמך.
  5. בודקים סמכות. הוועד או מורשה ההתקשרות מאשר לפי נוהל.
  6. בודקים פרטיות. חסות אינה היתר למסור מאגר משתתפים.
  7. מנסחים חוזה. סכום, תוצרים, מועדים, זכויות שימוש, ביטול והחזר.
  8. מגדירים מסמך. קבלה לתרומה רק לרכיב תרומה אמיתי; מסמך אחר לרכיב עסקה לפי קביעת איש המקצוע.
  9. מתאימים לאחר ביצוע. בודקים שהתוצרים והתקבולים תואמים.

חבילה מעורבת

הפרדה אפשרית רק אם היא אמיתית:

  • התורם יכול לבחור את התרומה בנפרד;
  • רכיב התמורה מוגדר ומתומחר באופן סביר;
  • אין תלות שמרוקנת את התרומה מתוכן;
  • החוזה והפרסום מציגים את שני הרכיבים;
  • התקבולים והמסמכים נרשמים בנפרד;
  • רשות המסים והדין מאפשרים את הטיפול בנסיבות.

לדוגמה, אין לקבוע שכרטיס אירוע ששוויו 500 ש״ח “שווה 50” רק כדי לרשום את היתרה כתרומה. גם אין נוסחה כללית של אחוז קבוע לחסות. כאשר אי אפשר להפריד באופן אמין, לא ממציאים פיצול.

המסמך החשבונאי

סוג המסמך תלוי בסיווג ובמערכת הספרים. האפשרויות עשויות לכלול קבלה, חשבון עסקה, חשבונית או מסמך אחר, אך עמותה אינה מפיקה חשבונית מס רק כי הלקוח ביקש, ואינה מפיקה קבלת סעיף 46 רק כי התשלום נקרא “תרומה”. מקבלים הנחיה כתובה מבעל המקצוע ומגדירים במערכת קוד נפרד.

למוסד בעל סעיף 46, כל תרומה אמיתית וכל ביטול מדווחים החל מ־2026 לתרומות ישראל. רכיב עסקה אינו מדווח כתרומה רק כדי להופיע באזור האישי של החברה או בעליה.

פרטיות, שימוש בשם וקניין רוחני

חוזה חסות מגדיר מי רשאי להשתמש בלוגו, באיזה נוסח ולכמה זמן. העמותה אינה מעבירה רשימת משתתפים, תורמים או נהנים בלי בסיס מתאים. אם נותן החסות אוסף פרטים בדוכן, עליו להבהיר מי אוסף ולמה; העמותה אינה מציגה זאת כאילו המידע נשאר אצלה.

בפעילות עם ילדים, בריאות או רווחה נזהרים במיוחד. צילום נהנים אינו “תמורה שיווקית” שהעמותה יכולה להבטיח אוטומטית.

בקרת ביצוע

פותחים קוד לחוזה ושומרים:

  • הצעת החסות והגרסה שאושרה;
  • ניתוח תמורה ומס;
  • החלטת מוסד מוסמך;
  • חוזה ונספח תוצרים;
  • קבצי פרסום והוכחות ביצוע;
  • תקבולים ומסמכים;
  • הסכמות צילום או שימוש בשם, אם נדרשו;
  • דוח סיום, זיכוי או החזר.

הנהלת החשבונות בודקת שאין קבלת סעיף 46 על סכום שמסומן במערכת המכירות כחבילת פרסום.

טעויות נפוצות

  • “כל כסף לעמותה הוא תרומה.”
  • “אם אין רווח, אין עסקה.”
  • “לוגו תמיד סמלי.”
  • “החברה תקבל קבלה ותטפל בעצמה.”
  • פיצול בדיעבד ללא מחיר אמין.
  • חשבונית מס מעמותה שאינה רשאית להפיק אותה.
  • מתן גישה למאגר כחלק מהחסות.
  • התחייבות לצילום נהנים בלי הסכמה.
  • אי־דיווח על ביטול או החזר.
  • הצגת סעיף 46 שאינו בתוקף.

מקורות

  • רשות המסים — הוראת ביצוע 3/2001, מבחן התמורה הכלכלית.
  • פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], סעיפים 9(2) ו־46.
  • רשות המסים — רישום וסיווג מלכ״ר במע״מ.
  • רשות המסים — דוח 1215 למוסד ציבורי.
  • רשות המסים — מערכת תרומות ישראל.
  • הרשות להגנת הפרטיות — חובת יידוע באיסוף מידע.

גבול התשובה

אין כאן קביעה שחבילת חסות מסוימת היא תרומה או עסקה. זו הכרעה עובדתית ומיסויית. לפני מסמך או פרסום, מעבירים את החוזה, התוצרים, המחיר וסיווג העמותה לבעל מקצוע; במקרה מהותי או חדש שוקלים פנייה לרשות המסים.

מקורות ואימות

המידע נבדק לאחרונה בתאריך .

  1. נוהל בדיקה וכללים לקביעת התרת זיכוי ממס בגין תרומה למוסד ציבורי לפי סעיף 46 — www.gov.il
  2. סעיף 46 לעמותות — הפורום לחברה האזרחית — www.csf.org.il
  3. פקודת מס הכנסה [נוסח חדש] — www.btl.gov.il
  4. בקשה לרישום וסיווג מוסד ללא כוונת רווח במע״מ — רשות המסים בישראל
  5. דוח שנתי על הכנסות והוצאות של מוסד ציבור — טופס 1215 — רשות המסים בישראל
  6. דיווח מוסד ציבורי בעל סעיף 46 על קבלת תרומה — www.gov.il
  7. חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי — www.gov.il

#תרומות

לפרסומים נוספים בקהילת הידע