מתי עמותה רשאית לשלוח דיוור, ואיך מטפלים בהסכמה ובהסרה?

התשובה נבדקה ביום 29.07.2026. המילה „דיוור” כוללת כמה פעולות שונות. דוא״ל, מסרון, הודעה מוקלטת, WhatsApp ודואר רגיל אינם אותו ערוץ, ופנייה המבוססת על פרופיל במאגר עשויה להיות כפופה גם לחוק הגנת הפרטיות וגם לסעיף 30א לחוק התקשורת.

התשובה הקצרה

עמותה יכולה לשלוח דיוור רק לאחר שבדקה בנפרד ארבע שאלות:

1. מדוע פרטי האדם נמצאים אצלה?

האם הוא נרשם לקבלת עדכונים, תרם, השתתף בפעילות, או שהפרטים הגיעו מרשימה אחרת?

1. מה נמסר לו בזמן האיסוף?

האם נאמר שיישלחו עדכונים, בקשות תרומה, הודעות אירוע או מסרים של שותפים?

1. באיזה ערוץ פונים?

דוא״ל לבקשת תרומה של עמותה נהנה מחריג מצומצם; SMS, פקס ומערכת חיוג אוטומטי אינם נהנים מאותו חריג.

1. האם האדם כבר סירב?

לאחר סירוב אין ממשיכים לשלוח מכוח הסכמה ישנה או מייבאים אותו שוב מרשימה אחרת.

תיקון 63 לחוק התקשורת קבע שמסר לציבור שמטרתו בקשת תרומה הוא „דבר פרסומת”. הוא גם קבע חריג מוגבל: עמותה או חברה לתועלת הציבור רשאית לשלוח בקשת תרומה לציבור בדואר אלקטרוני בלבד כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו בדרך הקבועה בחוק.

החריג אינו מכשיר רשימה שנאספה שלא כדין ואינו פוטר מחוק הגנת הפרטיות. אם הפנייה מתבססת על השתייכות האדם לקבוצה או על אפיון שנעשה במאגר, היא עשויה להיות „דיוור ישיר” ולחייב גילוי של זהות השולח, מקור המידע וזכות המחיקה. פנייה אחת יכולה להיות כפופה לשני ההסדרים יחד.

טבלת החלטה מהירה

| המצב | האם אפשר לשלוח? | מה חשוב לעשות | |---|---|---| | אדם סימן במפורש „אני מסכים לקבל בקשות תרומה בדוא״ל” | בדרך כלל כן, כל עוד ההסכמה תקפה ולא בוטלה | לשמור נוסח, תאריך, מקור וגרסת הטופס; לאפשר סירוב | | אדם נרשם רק לקבלת אישור לאירוע | לא מניחים שהסכים לתרומות | לבקש הצטרפות נפרדת או להסתפק בהודעות תפעוליות של האירוע | | עמותה שולחת בקשת תרומה בדוא״ל לנמען שלא סירב | קיים חריג חוקי מצומצם, בכפוף לשאר הדינים | כותרת „בקשת תרומה”, זיהוי מלא, מקור כשנדרש והסרה פשוטה | | אותה בקשה נשלחת ב־SMS או בחיוג אוטומטי בלי הסכמה | החריג של העמותה אינו חל | לקבל הסכמה מפורשת מראש ולמלא את דרישות הערוץ | | מידע נלקח מאתר ציבורי | הפרסום אינו הסכמה אוטומטית | לבדוק מטרה, פרטיות, דיוור ישיר ותנאי האתר | | ספק דיוור מחזיק את הרשימה עבור העמותה בלבד | ייתכן שהוא „מחזיק”/מעבד מטעם העמותה | הסכם, אבטחה, הרשאות, מחיקה וסנכרון הסרות | | שותף רוצה לשלוח בשמו לרשימת העמותה | לא מעבירים או משתמשים בלי בסיס מתאים | לבדוק הודעה והסכמה להעברה; עדיף שהעמותה תזמין להצטרף | | אדם לחץ „הסר” | מפסיקים את ההודעות שעליהן חלה הבקשה | לתעד, לסנכרן בכל המערכות ולאשר טיפול |

שלושה מסלולים שונים שצריך להפריד

1. הודעה תפעולית

הודעה שנחוצה לביצוע קשר קיים — למשל אישור הרשמה, שינוי מועד, קבלה, עדכון בטיחות או מידע שביקש האדם — אינה בהכרח דיוור שיווקי או בקשת תרומה.

אבל אין „להחביא” בתוך הודעה תפעולית מסר גיוס משמעותי. אם אישור הרשמה כולל קריאה בולטת לתרום, קישור לקמפיין וסיפור שיווקי, החלק השיווקי עשוי לשנות את אופי ההודעה. בוחנים את התוכן והמטרה בפועל, לא את שם התבנית.

2. בקשת תרומה

מסר המופץ לציבור הרחב ומבקש תרומה נכלל בהגדרת „דבר פרסומת” בסעיף 30א. כאשר המפרסם הוא עמותה או חל״צ, החריג ללא הסכמה מראש מתייחס לדוא״ל בלבד ולנמען שלא הודיע על סירוב.

אין לפרש זאת כך:

• מותר לקנות כל רשימת דוא״ל;
• מותר להתעלם ממקור המידע;
• מותר לפנות שוב אחרי הסרה;
• מותר להעביר את הרשימה לשותפים;
• מותר להשתמש באותו חריג גם ב־SMS, פקס או הודעה מוקלטת;
• כל מסר של עמותה פטור מהחוק.

3. דיוור ישיר לפי חוק הגנת הפרטיות

„דיוור ישיר” הוא פנייה אישית המבוססת על השתייכותו של אדם לקבוצת אוכלוסייה שנקבעה לפי אפיון במאגר מידע. לדוגמה: פנייה רק לאנשים שהמערכת סימנה כמי שהתעניינו בנושא מסוים, גרים באזור מסוים או משתייכים לחתך שנבנה מנתוני המאגר.

פנייה פרטנית שנובעת ישירות מקשר מסוים — למשל שליחת קבלה או תשובה לבקשה — אינה בהכרח דיוור ישיר. עם זאת, יצירת פרופיל חדש, חיתוך לקוחות עבר או שימוש במידע ממקור אחר עשויים להכניס את הפעולה להסדר.

מה נדרש בכל ערוץ

דואר אלקטרוני

בקשת תרומה בדוא״ל צריכה לכלול באופן בולט וברור:

• את המילים „בקשת תרומה” בכותרת ההודעה;
• את שם העמותה;
• את כתובתה ודרכי יצירת הקשר עמה;
• את זכות הנמען לשלוח הודעת סירוב;
• דרך פשוטה וסבירה לסירוב;
• כתובת תקפה ברשת לצורך הסירוב.

דרישות אלה נובעות ממבנה סעיף 30א לאחר תיקוני החוק, ובקשת תרומה הוכנסה אליו במפורש בתיקון 63.

מומלץ שהקישור להסרה:

• יהיה גלוי ולא באפור זעיר;
• יעבוד בלי התחברות;
• לא ידרוש סיסמה;
• לא יחייב למסור מידע נוסף;
• יציג אישור שהבקשה התקבלה;
• יאפשר לבחור בין הסרה מכלל הדיוור לבין סוג מסוים, אם הבחירה ברורה ואמיתית.

SMS

אל תסתמכו על החריג שניתן לעמותות בדוא״ל. במסרון נדרשת בדרך כלל הסכמה מפורשת מראש לבקשות תרומה, והמסר צריך לכלול את שם המפרסם ואת הדרך למסירת הודעת סירוב בהתאם לדרישות המקוצרות של הערוץ.

יש לשמור הוכחה שמקשרת בין מספר הטלפון לבין:

• האדם שנתן את ההסכמה;
• נוסח ההסכמה;
• המועד;
• מטרת ההודעות;
• זהות העמותה;
• ערוץ ה־SMS.

סימון כללי של „אני מסכים לתנאי השימוש” אינו תחליף טוב להסכמה מפורשת לקבלת בקשות תרומה במסרונים.

מערכת חיוג אוטומטי והודעה מוקלטת

גם כאן חריג הדוא״ל אינו חל. יש לבדוק הסכמה מראש ולתת בתחילת ההודעה אפשרות ברורה להסרה באמצעות החייגן, לפי דרישות סעיף 30א לערוץ זה.

אל תגדירו הודעה מוקלטת כ„סקר” אם מטרתה האמיתית היא להביא לתרומה. התוכן והמטרה בפועל הם שקובעים.

WhatsApp

אין לראות ב־WhatsApp תחליף שעוקף את הדין. הודעה המונית, רשימת תפוצה או קבוצה יכולים לכלול עיבוד מידע אישי ומסר פרסומי, והם כפופים גם לכללי הפלטפורמה.

המסלול הבטוח:

1. האדם מצטרף מרצונו;
2. הוא רואה מראש איזה תוכן יישלח;
3. ההסכמה כוללת את הערוץ;
4. אפשר לצאת בקלות;
5. מספרי המשתתפים אינם נחשפים זה לזה בלי צורך ורשות.

קבוצת WhatsApp רגילה חושפת לעיתים מספרי טלפון ושמות בין המשתתפים. אם אין הצדקה לחשיפה, משתמשים בערוץ או רשימת תפוצה מתאימים יותר.

טלפון ידני

שיחה אישית שאינה מערכת חיוג אוטומטי דורשת ניתוח אחר, אך חוק הגנת הפרטיות, מקור המידע, מטרת השימוש, בקשת אי־פנייה והאיסור על הטרדה עדיין רלוונטיים. אין להתקשר שוב ושוב לאחר סירוב.

תסריט השיחה צריך לפתוח בזהות העמותה, מטרת השיחה ומקור סביר לפרטים, ולאפשר לאדם לומר מיד שאינו מעוניין.

דואר רגיל

סעיף 30א עוסק בערוצי בזק המנויים בו, אך דואר פיזי המבוסס על חיתוך מאגר עשוי להיות דיוור ישיר לפי חוק הגנת הפרטיות. במקרה כזה חלות דרישות מקור, זהות וזכות מחיקה לפי העניין.

מתי צריך הסכמה נפרדת

הסכמה טובה היא:

• מדעת — האדם הבין מי ישלח ומה;
• מרצון חופשי — השירות הבסיסי לא הותנה שלא לצורך;
• מסוימת — סוג המסרים והערוצים ברורים;
• מתועדת — אפשר להציג מתי וכיצד ניתנה;
• ניתנת לביטול — ללא קושי או עלות בלתי סבירים.

הרשות להגנת הפרטיות מבהירה שאין לאסוף או לעבד מידע אישי בלי הסכמה או סמכות בחוק, וששימוש למטרה אחרת מזו שהוסכמה עלול להיות הפרה. בעת איסוף מידע מאדם יש למסור מי בעל השליטה, מטרות השימוש, למי יימסר המידע וזכויות העיון והתיקון.

לכן מומלץ להשתמש בסימונים נפרדים:

• [ ] אני מבקש לקבל עדכונים תפעוליים על הפעילות שאליה נרשמתי.
• [ ] אני מסכים לקבל חדשות ועדכונים מהעמותה בדוא״ל.
• [ ] אני מסכים לקבל בקשות תרומה בדוא״ל.
• [ ] אני מסכים לקבל בקשות תרומה ב־SMS.
• [ ] אני מסכים שהעמותה תעביר את פרטיי לשותף ששמו ומטרתו מפורטים.

אין לסמן את התיבות מראש. שומרים לצד הרשומה את גרסת הטופס ולא רק ערך true.

מה כוללת פנייה בדיוור ישיר

כאשר הפנייה היא „דיוור ישיר” לפי חוק הגנת הפרטיות, ההנחיה המעודכנת של הרשות דורשת לכלול באופן ברור ובולט, לפי המקרה:

1. ציון שמדובר בדיוור ישיר;
2. מספר רישום של מאגר שירותי הדיוור הישיר, כאשר נעשה שימוש במאגר כזה ונדרש מספר;
3. זכות הנמען להימחק מהמאגר;
4. המען שאליו ניתן לפנות למחיקה;
5. זהותו ומענו של בעל השליטה במאגר;
6. המקורות שמהם התקבל המידע.

אם המקור הוא האדם עצמו, רצוי לציין גם את נסיבות הקבלה כדי שיוכל להבין מאין נוצר הקשר.

ספק רשימות אינו פוטר את העמותה. לפני השימוש צריך לדעת מי אסף את הרשימה, מתי, מה נאמר לנמענים, אם הותר להעביר את המידע לעמותה, ואיך מועברות בקשות מחיקה לכל הגורמים.

איך שומרים הוכחת הסכמה

לכל הסכמה שומרים:

| שדה | דוגמה | |---|---| | מזהה אדם | מזהה פנימי, לא יותר מידע מהנדרש | | ערוץ | דוא״ל / SMS / WhatsApp | | מטרה | עדכונים / בקשות תרומה / אירועים | | נוסח | טקסט מלא או מזהה גרסת טופס | | מועד | תאריך ושעה | | מקור | עמוד הרשמה, אירוע או טופס | | פעולה | סימון עצמאי, אישור כפול או חתימה | | בעל השליטה | שם העמותה בעת האיסוף | | סטטוס | פעיל / סירב / בוטל | | ביטול | מועד, ערוץ והיקף |

אישור כפול בדוא״ל אינו תמיד חובה מפורשת, אבל הוא בקרה טובה כאשר חשוב לוודא שהכתובת שייכת למי שנרשם. אין לשמור כתובת IP, צילום מסך או פרטי מכשיר מעבר למה שנחוץ להוכחת ההסכמה ולאבטחה.

טיפול נכון בבקשת הסרה

שלב 1: קבלה מיידית

כל ערוץ שהעמותה פרסמה להסרה צריך לפעול:

• קישור במייל;
• תשובה למייל;
• SMS חוזר, כאשר הוא מוצע;
• טופס באתר;
• שיחה או צ׳אט מתועדים.

הנחיית הדיוור הישיר מכירה בפנייה אלקטרונית ככתב וממליצה להתייחס גם לדרישה טלפונית שתועדה כתחליף מתאים.

שלב 2: עצירת דיוור

אין להמתין לסוף החודש כדי להמשיך לשלוח קמפיינים. מסמנים מיד שהנמען חסום מהמסרים שעליהם חלה הבקשה.

שלב 3: בירור היקף

אם האדם כתב „אל תפנו אליי יותר”, ברירת המחדל הבטוחה היא הסרה מכל פניות השיווק והתרומה של העמותה. אם ביקש רק להפסיק ניוזלטר מסוים, אפשר לשמור העדפות אחרות רק כאשר הן ברורות ומתועדות.

הודעות שחובה לשלוח לצורך קשר קיים — למשל מסמך מס או הודעת בטיחות — נשקלות בנפרד, אך אין לצרף אליהן פרסום.

שלב 4: סנכרון

מעדכנים:

• CRM;
• מערכת הדיוור;
• מערכת SMS;
• ספק טלפוניה;
• גיליונות שיובאו בעבר;
• סוכנות קמפיינים;
• שותף שפועל כמעבד מטעם העמותה.

שלב 5: מחיקה או הגבלה

במאגר שנועד רק לדיוור, זכות המחיקה יכולה לחייב מחיקה מלאה. במאגר רב־מטרתי ייתכן שמידע מסוים צריך להישאר למטרה לגיטימית אחרת — למשל קבלה, הנהלת חשבונות או הגנה מתביעה — אבל צריך להסיר את סיווג הדיוור ולהפסיק כל שימוש שאינו חיוני.

שומרים רק סימון מינימלי שנחוץ למניעת פנייה חוזרת או להוכחת הטיפול, לאחר שבדקו את הבסיס לכך. לא משאירים פרופיל שיווקי מלא תחת הכותרת „רשימת חסומים”.

שלב 6: אישור ותיעוד

מאשרים לאדם שהבקשה התקבלה וטופלה. ההנחיה מציינת מסגרת של עד 30 יום למימוש דרישת מחיקה לפי סעיף 17ו, אך מבחינה תפעולית יש לעצור את השיווק מיד ולא להמתין למועד האחרון.

תקלות נפוצות

„הוא תרם בעבר, אז מותר תמיד”

לא. צריך לבדוק מה נאמר בעת קבלת הפרטים, האם השימוש החדש תואם את המטרה, מהו ערוץ הפנייה והאם התקבלה התנגדות.

„זה מידע ציבורי”

מידע שפורסם באתר אינו בהכרח הסכמה להעתיק אותו למאגר, לבנות פרופיל ולשלוח מסרים. בודקים גם פרטיות, דיוור ישיר ותנאי שימוש.

„הספק אחראי להסרות”

העמותה אינה יכולה להתעלם. היא צריכה לוודא חוזית וטכנית שכל בקשה מגיעה אליה, ושיבוא עתידי לא מחזיר רשומה שהוסרה.

„הקישור להסרה נשבר, אבל אפשר להשיב למייל”

אם ההודעה מציגה קישור פשוט להסרה והוא אינו עובד, זו תקלה מהותית. מתקנים מיד, עוצרים קמפיין חוזר ובודקים שהכתובת להשבה מנוטרת.

„שלחנו עדכון עם כפתור תרומה קטן”

הכותרת אינה מכריעה. אם אחת ממטרות ההודעה היא לעודד תרומה, יש להתייחס אליה בהתאם ולא להסתיר את הבקשה בתוך הודעה תפעולית.

„מחקנו הכול, ולכן נשלח אליו שוב”

מערכת הסרה חייבת למנוע חזרה אוטומטית. מתכננים רשימת דיכוי מינימלית ומוגנת או מנגנון hash מתאים, בהתאם לייעוץ פרטיות ולמטרות השמירה.

בקרות מערכת מומלצות

• אין שליחה בלי source,‏ purpose ו־channelStatus;
• לכל רשומה נשמרת גרסת ההסכמה;
• הסרה גוברת על כל רשימת קמפיין;
• אי אפשר למחוק אירוע הסרה מיומן הביקורת;
• יבוא חדש נבדק מול רשימת הדיכוי;
• תבנית דוא״ל תרומה מחייבת „בקשת תרומה” בכותרת;
• תבנית כוללת זהות, כתובת, קשר והסרה;
• SMS חסום בלי הסכמה תקפה לערוץ;
• הרשאות יצוא רשימה מוגבלות;
• ספקים מקבלים רק את המינימום;
• אחת לשנה נבדק מידע עודף ונמחק או מותמם.

צ׳קליסט לפני שליחה

• [ ] ברור אם זו הודעה תפעולית, תוכן כללי או בקשת תרומה.
• [ ] ידוע מקור פרטי הנמען.
• [ ] מטרת השימוש תואמת למה שנמסר בעת האיסוף.
• [ ] קיימת הסכמה לערוץ, או חריג חוקי שנבדק.
• [ ] חריג הדוא״ל לעמותה לא הועתק ל־SMS או לחיוג אוטומטי.
• [ ] נבדק אם הפנייה היא גם דיוור ישיר.
• [ ] כותרת דוא״ל תרומה כוללת „בקשת תרומה”.
• [ ] זהות העמותה, כתובתה ודרכי הקשר מוצגות.
• [ ] מקור המידע מוצג כאשר נדרש.
• [ ] ההסרה גלויה, פשוטה ועובדת.
• [ ] כל בקשות הסירוב סונכרנו.
• [ ] הספק נבדק ויש הסכם אבטחה ומחיקה.
• [ ] הרשימה אינה כוללת מידע עודף או רגיש.
• [ ] נשמרו ראיות ההסכמה וגרסת התבנית.
• [ ] נערכה שליחת ניסיון ונבדקו כותרת, קישור ותיבת תשובה.

שורה תחתונה

עמותה אינה פטורה מדיני דיוור רק משום שמטרתה ציבורית. בקשת תרומה לציבור היא „דבר פרסומת”. החריג המיוחד לעמותה או חל״צ מצומצם לדואר אלקטרוני ולנמען שלא סירב; הוא אינו חל אוטומטית על SMS, פקס או מערכת חיוג אוטומטי, ואינו מכשיר רשימה שנאספה או הועברה שלא כדין.

הדרך הנכונה היא לשמור לכל אדם מקור, מטרה, נוסח הסכמה, ערוצים והיסטוריית הסרה; לסמן בבירור בקשת תרומה; לזהות את העמותה; להציג מקור וזכות מחיקה בדיוור ישיר; ולעצור פניות מיד עם סירוב.