מהן הסמכויות, העצמאות והאחריות של ועדת הביקורת או הגוף המבקר?

התשובה נבדקה ביום 30.07.2026 מול חוק העמותות, מאגר החקיקה הלאומי, שירותי רשות התאגידים והנחיות הרשם הפעילות. ההנחיות הרשמיות כוללות גם מדיניות מנהל תקין שמועד עריכתה מוקדם יותר; לכן הדין וההליכים החיים נבדקו בנפרד, וסכומים, טפסים ודרישות הגשה נבדקים שוב ביום הפעולה.

התשובה הקצרה

ועדת הביקורת או הגוף המבקר הם מוסד ביקורת של העמותה, לא ועד מנהל נוסף ולא חותמת לדוחות. האסיפה הכללית בוחרת אותם, והם אחראים לבדוק בין היתר:

• אם פעולות העמותה ומוסדותיה תקינות ותואמות את מטרותיה;
• אם היעדים מושגים ביעילות ובחיסכון;
• אם החלטות האסיפה והוועד מבוצעות;
• אם קיימים ליקויים וכיצד מתקנים אותם;
• את העניינים הכספיים, פנקסי החשבונות, השכר וייעוד כספי העמותה;
• את מערך הביקורת הפנימית, עבודת רואה החשבון והטיפול בתלונות עובדים;
• כל נושא אחר הקשור לפעילות;
• ולהביא מסקנות לוועד ולאסיפה הכללית.

כדי למלא את התפקיד, כל חבר ועדת ביקורת או גוף מבקר רשאי לעיין בכל עת בפנקסי החשבונות ובמסמכים הנוגעים לרשום בהם, ולקבל מחבר ועד או מעובד כל מסמך ומידע הדרושים לדעתו למילוי תפקידו. הזכות נועדה לביקורת; היא אינה היתר להפיץ מידע, לנהל את העמותה במקום הוועד או לעיין מתוך סקרנות.

קודם מבדילים בין ארבעה תפקידים

| תפקיד | מי ממנה | תפקיד מרכזי | האם מחליף ועדת ביקורת | |---|---|---|---| | ועדת ביקורת | האסיפה הכללית הרגילה | ביקורת מוסדית לפי סעיף 30 | כן — זהו מוסד הביקורת עצמו | | גוף מבקר | האסיפה הכללית במקום ועדת ביקורת | אותם תפקידי ביקורת לפי סעיף 30 | כן, אם המינוי עומד בתנאי החוק | | רואה חשבון מבקר לדוחות | האסיפה לפי המסלול שבחוק | ביקורת הדוחות הכספיים וחוות דעת מקצועית | לא אוטומטית | | מבקר פנימי | הוועד בהסכמת ועדת הביקורת, במקרים שבהם חלה חובה או כשמונה מרצון | ביצוע עבודת ביקורת מקצועית לפי תכנית | לא; הוא נוסף למוסד הביקורת |

לכל עמותה צריכים להיות אסיפה כללית, ועד וועדת ביקורת. האסיפה רשאית להחליט שבמקום ועדת ביקורת ימונה רואה חשבון או גוף שאושר לכך בידי הרשם — “גוף מבקר”. עצם העובדה שלעמותה יש רואה חשבון שמבקר את הדוחות אינה אומרת שהוא מונה גם כגוף המבקר. לפי הנחיות הרשם, אין למנות כגוף המבקר את אותו רואה חשבון שמבקר את הדוחות או מבצע את הנהלת החשבונות, בשל ניגוד העניינים.

מבקר פנימי אינו תחליף לוועדת הביקורת. החוק קובע בעמותה שמחזורה עובר את הסף שבסעיף 30א מינוי מבקר פנימי בידי הוועד, בהסכמת ועדת הביקורת; אם אין הסכמה, האסיפה הכללית מכריעה. המבקר מציע תכנית עבודה, ועדת הביקורת בוחנת אותה ומציעה שינויים, והוועד מאשר. לפני הסתמכות על סכום הסף יש לבדוק את הנוסח והסכום העדכניים.

מי ממנה ומי רשאי לכהן

ועדת הביקורת או הגוף המבקר נבחרים באסיפה הכללית הרגילה. הוועד יכול לאתר מועמדים ולהציג מידע, אך אינו ממנה לעצמו את הגוף שאמור לבקר אותו. החלטת האסיפה צריכה לזהות במפורש את הנבחרים או את הגוף, את סוג המינוי ואת תקופת הכהונה לפי התקנון; לאחר מכן מדווחים לרשם במסלול העדכון החל.

חבר ועדת ביקורת צריך לעמוד בכשירות שבחוק ובתקנון. בין היתר:

• אותו אדם אינו מכהן באותו זמן כחבר ועד;
• הוא אינו נותן לעמותה שירותים בשכר מחוץ לכהונתו המותרת;
• הוא אינו קטין, פסול דין או בעל מעמד חדלות הפירעון המנוי בחוק;
• אין לגביו הרשעה מן הסוג שפוסל כהונה לפי החוק;
• הוא עומד בתנאי החברות והכשירות הרלוונטיים;
• אין לו קשר אישי, משפחתי, עסקי או כפיפות שמונעים בדיקה עצמאית.

החוק אינו קובע שכל קרבה משפחתית פוסלת אוטומטית, אך הנחיות הרשם מציבות כללי הפרדה בין הוועד לביקורת ובתוך מוסדות העמותה. הודעת פיקוח רשמית מיום 14.06.2026 מבהירה שהפרדה בין ניהול, בקרה וביקורת וקשרים משפחתיים הם מוקד בדיקה עדכני. לכן אין להסתפק בהצהרה “הוא יימנע”; בודקים אם נשאר הרכב שמסוגל לבדוק ולקבל החלטה באופן עצמאי.

הנחיות הרשם דורשות לפי כללי מנהל תקין לפחות שני חברים בוועדת ביקורת. גוף מבקר יכול להיות רואה חשבון יחיד או גוף אחר שאושר בידי הרשם. אם מבקשים למנות גוף שאינו רואה חשבון, בודקים מראש את אישור הרשם, ההכשרה והמסמכים הנדרשים; אין להציג יועץ כללי או מנהל לשעבר כ“גוף מבקר” בלי המסלול המתאים.

מה הוועדה חייבת לבדוק

תקינות והתאמה למטרות

הבדיקה אינה מסתכמת בשאלה אם קיימת חשבונית. בודקים:

• האם הפעולה אושרה בידי הגוף המוסמך;
• האם היא תואמת לחוק, לתקנון ולמטרות הרשומות;
• האם הופרדו ניגודי עניינים;
• האם נשמרו פרוטוקול ואסמכתאות;
• האם התקבלה תמורה והפעילות אכן התקיימה.

יעילות, חיסכון והשגת יעדים

גם הוצאה חוקית יכולה להיות בזבזנית או לא מועילה. הוועדה משווה תכנית עבודה, תקציב ותוצאות:

• מה הובטח ומה בוצע;
• כמה אנשים קיבלו שירות;
• מה עלות הפעילות;
• אילו חלופות נבדקו;
• מדוע נוצרה חריגה;
• ומה צריך לשנות בשנה הבאה.

החוק אינו כופה מדד ביצוע אחד. הוועדה צריכה לבחור מדדים שמתאימים למטרות, לגודל ולסיכון ולא להחליף הערכה ממשית בספירת קבלות.

מעקב אחר החלטות

מכינים רשימת החלטות של האסיפה והוועד עם אחראי, מועד, סטטוס ואסמכתה. החלטה מסומנת “בוצעה” רק כאשר יש ראיה: חוזה חתום, דיווח נקלט, הרשאה בוטלה, כסף הוחזר או נוהל הופעל.

עניינים כספיים ושכר

הוועדה בודקת את פנקסי החשבונות, תשלומי השכר וייעוד הכספים למטרות העמותה. בדיקה מבוססת סיכון יכולה לכלול:

• התאמות בנק וכרטיס;
• תשלומים חריגים או לצדדים קשורים;
• מורשי חתימה והפרדת תפקידים;
• שימוש בתרומות או תמיכות מוגבלות;
• שכר, החזר הוצאות והטבות;
• רכש, ספקים והתקשרויות;
• חובות, הלוואות, ערבויות ותזרים;
• פער בין הנהלת החשבונות לדוח המילולי.

ביקורת פנימית ורואה החשבון

אם מונה מבקר פנימי, הוועדה בוחנת את עצמאותו, תפקודו, משאביו וכליו, ואת תכנית העבודה שלו לפני שהיא מוגשת לוועד. היא גם בוחנת את היקף עבודת רואה החשבון ואת שכרו ומביאה המלצה למי שמוסמך לקבוע אותו. בדיקה זו אינה מתירה לוועדה להתערב בחוות דעת מקצועית או לדרוש העלמת הסתייגות.

תלונות עובדים

הוועדה או הגוף המבקר צריכים לקבוע הסדר לטיפול בתלונות של עובדים על ליקויים ולהגדיר הגנה לעובדים שהתלוננו. הסדר ראוי מציין:

• ערוץ שאינו עובר דרך מי שעליו מתלוננים;
• מי מקבל וממיין;
• שמירת סודיות ככל האפשר;
• טיפול בניגוד עניינים;
• איסור נקמה ומעקב אחר פגיעה;
• תיעוד, בירור, תשובה והסלמה;
• טיפול בתלונה על חבר ועדה באמצעות גורם חלופי.

אין להבטיח אנונימיות מוחלטת אם בירור הוגן או חובה משפטית עשויים לחייב גילוי; כן מצמצמים מידע ומסבירים מראש את הגבולות.

זכות למסמכים — רחבה, אבל תכליתית

סעיף 35(ב) נותן לכל חבר ביקורת ולגוף המבקר זכות לעיין בכל עת בפנקסי החשבונות ובמסמכים הנוגעים לרשום בהם ולקבל מחברי ועד ומעובדים מסמך או מידע הדרושים לדעתו למילוי תפקידו. מניעת אפשרות העיון היא גם הפרה שמוזכרת בסעיף העונשין של החוק.

תהליך נכון:

1. שולחים בקשה כתובה עם נושא, תקופה ורשימת מסמכים.
2. מציינים מועד סביר וצורת מסירה מאובטחת.
3. אם נטענת רגישות, מסדירים חדר מידע, השחרה או הרשאה מוגבלת — לא דוחים אוטומטית.
4. מנהלים יומן בקשות: נמסר, חסר, סירוב והסבר.
5. משתמשים במידע רק לביקורת ושומרים אותו בשליטת העמותה.
6. מתעדים סירוב מהותי כממצא ומסלימים לפי הצורך.

הזכות אינה מאפשרת לקחת מאגר הביתה ללא הגנה, לפרסם פרטי עובדים או תורמים, או למסור חומר למחנה בסכסוך. אם יש חיסיון, פרטיות, חקירה או מידע בטיחותי, מתאימים את דרך העיון בעזרת ייעוץ בלי לרוקן את הביקורת מתוכן.

איך מטפלים בליקוי

1. מגדירים עובדה, כלל והשפעה

ממצא טוב כולל:

• מה נמצא — עובדה שנבדקה;
• לפי מה — חוק, תקנון, החלטה, נוהל או בקרה;
• מה הראיה — מסמך, מערכת, ראיון או תצפית;
• מה הסיכון — כסף, שירות, חוקיות, מידע או אמון;
• מה גרם — תהליך חסר, הרשאה, ידע או פיקוח;
• מה מומלץ — פעולה מעשית, בעלים ומועד.

2. נותנים זכות תגובה

לפני מסקנה סופית שולחים את העובדות לגורם המבוקר, נותנים זמן סביר ומצרפים את תגובתו או מסבירים מדוע לא התקבלה. זכות תגובה אינה זכות למחוק ממצא מבוסס.

3. בליקוי מהותי מקיימים ישיבה עצמאית

אם נמצא ליקוי מהותי, החוק דורש לפחות ישיבה אחת בעניינו ללא נוכחות נושאי משרה, וככל האפשר בנוכחות המבקר הפנימי או רואה החשבון לפי העניין. לצד זאת נותנים לגורם המבוקר הזדמנות להביא את עמדתו, וניתן להזמין נושא משרה להצגת נושא בתחום אחריותו.

4. מדווחים ועוקבים

הוועדה מביאה את מסקנותיה לוועד ולאסיפה הכללית. היא אינה מסתפקת במכתב; היא מנהלת טבלת מעקב:

| ממצא | חומרה | המלצה | אחראי | מועד | אסמכתה | סטטוס | |---|---|---|---|---|---|---| | הרשאת בנק של פורש | גבוהה | ביטול ועדכון | יו״ר/גזבר | 7 ימים | אישור בנק | פתוח |

אם הוועד דוחה המלצה, מתעדים את הנימוק והסיכון שנותר ומביאים את העניין לאסיפה כשהוא בתחום הדיווח של הוועדה.

מי יכול להיות נוכח בישיבה

הכלל הוא שמי שאינו רשאי להיות חבר בגוף הביקורת אינו נוכח בדיון ובהחלטה, אלא אם יושב הראש קבע שהוא דרוש להצגת נושא מסוים. עובד יכול להשתתף בדיון אם הוועדה ביקשה, אך ההחלטה מתקבלת בלעדיו. יועץ משפטי או מזכיר יכולים להיות נוכחים גם בהחלטה אם הוועדה ביקשה. המבקר הפנימי מקבל הודעות על הישיבות ורשאי להשתתף; בדיון על ביקורת הדוחות הכספיים יש למסור הודעה לרואה החשבון והוא רשאי להשתתף.

בפרוטוקול רושמים מי נכח באיזה חלק, מי יצא לפני ההחלטה, אילו ניגודי עניינים הוצהרו ומה הוחלט. אין להחזיק את המנכ״ל או היו״ר בכל הישיבה “כדי להסביר”.

הדוחות השנתיים

הוועד מכין את הדוח הכספי ומוסר אותו לוועדת הביקורת או לגוף המבקר לא פחות משבועיים לפני האסיפה הכללית, או מוקדם יותר אם התקנון קובע. הוועדה בוחנת את הדוח הכספי ואת הדוח המילולי ומביאה המלצה; האסיפה הכללית מאשרת. למסמכים המוגשים לרשם מצורפים הפרוטוקול והמלצת גוף הביקורת לפי ההליך העדכני.

חתימה על טופס המלצה אינה תחליף:

• לקבלת הדוחות בזמן;
• קריאת הגרסה הסופית;
• התאמה לפנקסים ולפרוטוקולים;
• בירור חריגים;
• דיון מתועד;
• המלצה לאשר, לא לאשר או לאשר בכפוף לתיקון מנומק.

השאלה אם האסיפה יכולה לאשר כאשר הוועדה לא זומנה או לא המליצה נידונה בנפרד ב־Q-022.

מה הוועדה אינה מוסמכת לעשות

• לנהל עובדים או ספקים במקום הוועד;
• לחתום בשם העמותה או להיות חלק ממערך החתימה;
• לאשר לעצמה עסקה או שכר;
• להחליף את האסיפה בבחירת מוסדות;
• להורות לרואה החשבון לשנות חוות דעת;
• להסתיר מן האסיפה ממצא מהותי כדי “לא לפגוע בעמותה”;
• לפרסם האשמות לפני בדיקת עובדות וזכות תגובה;
• להבטיח חסינות משפטית או אנונימיות מוחלטת;
• למסור מידע אישי או מסחרי מעבר לנדרש;
• לשמש כלי של מחנה בסכסוך.

הוועדה בודקת, ממליצה, מדווחת ועוקבת. היא יכולה להשתמש בסמכויות הסלמה שבחוק, אבל אינה הופכת לוועד חלופי.

מסלול הסלמה

אם מידע אינו נמסר או ליקוי אינו מתוקן:

1. שולחים דרישה כתובה ומדויקת.
2. מביאים את הממצא והתגובה לוועד.
3. דורשים בכתב אסיפה כללית שלא מן המניין; החוק מחייב את הוועד לכנסה לפי דרישת ועדת הביקורת או הגוף המבקר.
4. אם הוועד אינו מכנס בתוך 21 ימים, בודקים את זכות הדורשים לכנסה בעצמם בתנאי סעיף 20.
5. במקרים המתאימים מבקשים מן הרשם להורות על ביקורת רואה חשבון לדוח של עמותה שאינה חייבת בכך.
6. כאשר קיים יסוד לאי־קיום החוק, התקנון או המטרות, ניתן לבקש מן הרשם לשקול חקירה לפי סעיף 40.
7. חשד לעבירה, סכנה, אובדן נכס או צורך בסעד שיפוטי מחייבים ייעוץ ופנייה לגורם המוסמך בלי להמתין למחזור הדוח השנתי.

צ׳קליסט לוועדת ביקורת פעילה

• [ ] המינוי התקבל באסיפה ודווח לרשם.
• [ ] הכשירות, הקרבה וניגודי העניינים נבדקו.
• [ ] הוועדה נפרדת מן הוועד, החתימות וההנהלה.
• [ ] נקבעו יושב ראש, מזכיר, לוח ישיבות וערוץ מסמכים.
• [ ] הוכנה תכנית ביקורת שנתית מבוססת סיכון.
• [ ] הוגדר ערוץ תלונות עובדים והגנה מפני פגיעה.
• [ ] נבדקו דוחות, שכר, כסף מוגבל והחלטות.
• [ ] בכל ממצא ניתנה זכות תגובה.
• [ ] ליקוי מהותי נדון בישיבה עצמאית כנדרש.
• [ ] המסקנות הובאו לוועד ולאסיפה.
• [ ] קיימת טבלת מעקב אחר תיקון.
• [ ] מסמכי הביקורת נשמרים באופן מאובטח.

שורה תחתונה

ועדת ביקורת טובה אינה הנהלה נוספת ואינה חתימה שנתית. היא גוף עצמאי שנבחר בידי האסיפה, מקבל מידע, בודק תקינות, מטרות, יעילות, החלטות, כסף, שכר ומערכי ביקורת, נותן זכות תגובה, מציע תיקון ומדווח לוועד ולאסיפה.

עצמאות אינה רק היעדר כהונה כפולה. היא דורשת הרכב כשיר, גישה ישירה למסמכים, ישיבות בלי הגורמים המבוקרים בעת קבלת החלטות, תיעוד של מחלוקות ומעקב עד סגירת ליקוי.