קהילת הידע לעמותות

מה עושים כאשר כל חברי הוועד מתפטרים יחד ואין מי שמוסמך לפעול?

מאת מדריך דוח בקליק · מדריך רשמי

· ועד, אסיפות וניהול תקין

התשובה נבדקה ביום 29.07.2026. זהו מצב רגיש: לפני פעולה בשם העמותה בודקים את התקנון הרשום, את נוסח הודעות ההתפטרות ואת מועד כניסתן לתוקף. כאשר קיימים כספים, עובדים, הליך משפטי או מחלוקת — נדרש ליווי פרטני.

התשובה הקצרה

אם ההתפטרויות כבר נכנסו לתוקף ולא נשאר אף חבר ועד, עובדים, מנכ״ל, מייסדים ומורשי חתימה אינם נעשים ועד אוטומטית. בודקים אם התקנון נותן סמכות מינוי לגוף אחר; מכנסים אסיפה כללית לבחירת ועד חדש; ואם אין גורם שיכול להשלים את ההליך, פונים מיד לרשם העמותות.

חוק העמותות קובע שכאשר אין לעמותה ועד שנבחר כדין, הרשם רשאי למנות חבר או חברים של העמותה לשמש ועד. הוא גם מאפשר לרשם לכנס אסיפה כללית או למנות אדם שיכנס אותה כאשר האסיפה לא כונסה כנדרש.

הדרך הטובה ביותר היא למנוע מראש את החלל: לקבוע להתפטרויות מועד עתידי סביר, לכנס אסיפה ולבחור ועד חדש לפני שהוועד היוצא מסיים את כהונתו.

האם הוועד היוצא ממשיך אוטומטית?

לא כאשר חבריו התפטרו. סעיף 26(ג) לחוק יוצר רציפות לחבר שתקופת כהונתו הסתיימה ולא נבחר לו מחליף, אך מחריג במפורש חבר שהתפטר או הועבר מתפקידו.

צריך להבחין בין שלושה מצבים:

| מצב | התוצאה העקרונית | |---|---| | תקופת הוועד הסתיימה ולא נבחר מחליף | החברים ממשיכים מכוח סעיף 26(ג), כל עוד לא התפטרו או הודחו | | האסיפה העבירה את כל הוועד מכהונתו | לפי סעיף 28, ההעברה אינה נכנסת לתוקף עד שהאסיפה בוחרת ועד חדש | | כל החברים התפטרו | סעיף 26(ג) אינו משאיר אותם בתפקיד; בודקים את מועד ההתפטרות ומפעילים מסלול בחירה או מינוי |

ההגנה שבסעיף 28 מפני הדחת ועד בלי מחליף אינה חלה אוטומטית על התפטרות מרצון.

מתי ההתפטרות נכנסת לתוקף?

התקנון הרשום ונוסח ההודעה קובעים את המסגרת. בתקנון המצוי, חבר ועד רשאי להתפטר בכל עת באמצעות הודעה בכתב לוועד.

לכן בכל הודעה צריך לזהות:

  • למי נמסרה ומתי;
  • האם נכתב מועד תחולה מיידי או עתידי;
  • האם ההתפטרות היא מהוועד בלבד או גם מחברות בעמותה ומתפקידי חתימה;
  • האם ההודעה מותנית בבחירת מחליף;
  • האם התקנון המיוחד מוסיף הודעה מוקדמת או דרך מסירה.

לא משנים את מועד ההודעה בדיעבד. אם קיימת מחלוקת על מסירה, תנאי או תוקף, שומרים את המקור ואת נתוני המסירה ומקבלים ייעוץ לפני פעולה.

אם ההתפטרויות עדיין לא נכנסו לתוקף

זהו חלון הפעולה הבטוח:

  1. הוועד מקבל ומתעד את ההודעות;
  2. קובע מועד אסיפה לפני מועד הסיום;
  3. מעדכן את פנקס החברים ומוודא מי זכאי לבחור ולהיבחר;
  4. שולח זימון תקין עם בחירת ועד בסדר היום;
  5. מכין חפיפה, מצב כספי, התחייבויות, הרשאות ומפת סיכונים;
  6. האסיפה בוחרת ועד מלא לפי התקנון;
  7. הוועד החדש מאשר מורשי חתימה והרשאות;
  8. מדווחים לרשם ומעדכנים בנפרד את הבנק והמערכות.

אם התקנון המצוי חל ומקום אחד מתפנה לפני האחרים, הנותרים או הנותר יכולים למנות חבר עמותה עד האסיפה הקרובה. אבל אין ליצור סדר מלאכותי או תאריכים כוזבים. משתמשים במסלול רק כאשר ההתפטרויות והמועדים אמיתיים ומתועדים.

אם כבר אין אף חבר ועד

1. עוצרים פעולות שאינן דחופות

לא חותמים בשם “הוועד”, לא מייצרים פרוטוקול פיקטיבי ולא מאפשרים לעובד או למייסד להכריז על עצמו כחבר ועד. ממשיכים לשמור על מסמכים, מידע ונכסים, אך מפרידים בין שמירה טכנית לבין החלטה תאגידית.

2. מוציאים תמונת מצב מאומתת

אוספים:

  • התקנון הרשום;
  • פנקס החברים ופנקס חברי הוועד;
  • פרוטוקול הבחירה האחרון;
  • כל הודעות ההתפטרות ואישורי המסירה;
  • נסח או מידע עדכני מתיק העמותה;
  • החלטת מורשי החתימה ומסמכי הבנק;
  • רשימת התחייבויות דחופות, עובדים, ספקים, תורמים והליכים;
  • פרטי ועדת הביקורת או הגוף המבקר;
  • רשימת חברים שמוכנים לכהן זמנית או להיבחר.

הרישום אצל הרשם עשוי להציג עדיין את הוועד הישן. הוא אינו הופך אדם שהתפטר למכהן, אך הפער בין המציאות למרשם מחייב טיפול מהיר.

3. בודקים אם התקנון קובע גורם ממנה

חוק העמותות מאפשר לתקנון לקבוע שחברי ועד ימונו בידי אדם או גוף אחר, או שאדם הנושא תפקיד מוגדר יהיה חבר ועד כל עוד הוא מכהן בו.

אם קיים מנגנון כזה, מפעילים אותו בדיוק לפי התקנון: זימון, החלטה, כשירות, תיעוד ודיווח. אין להניח ש“מייסד”, “נשיא” או “רב” מחזיק סמכות מינוי אם התקנון אינו נותן אותה.

4. מכנסים אסיפה כללית

האסיפה הכללית היא המסלול הרגיל לבחירת ועד. כאשר אין ועד פעיל, סעיף 20 לחוק מספק מנגנוני גיבוי:

  • ועדת הביקורת, הגוף המבקר או עשירית מכלל החברים רשאים לדרוש בכתב כינוס אסיפה;
  • אם הוועד אינו מכנס אותה בתוך 21 ימים, הדורשים רשאים לכנסה בעצמם;
  • האסיפה שהדורים מכנסים צריכה להתקיים בתוך שלושה חודשים ממועד הדרישה, וככל האפשר בדרך שבה הוועד מכנס אסיפות;
  • אם אסיפה לא כונסה כנדרש, הרשם רשאי לכנסה או למנות אדם שיכנס אותה.

כאשר אין ועד שאליו ניתן להפנות דרישה באופן מעשי, מתעדים את המסירה לכתובת הרשומה ולמען הדיגיטלי ופונים במקביל לרשם. בפרט משפטי רגיש של הכינוס העצמי כדאי לקבל ייעוץ, כדי שהמשבר לא יוחלף בבחירות פגומות.

5. פונים לרשם למינוי ועד זמני

סעיף 26(ב) לחוק קובע שכל אימת שאין לעמותה ועד שנבחר לפי החוק, הרשם רשאי למנות חבר או חברים של העמותה לשמש ועד.

בפנייה מצרפים ככל האפשר:

  • שם ומספר העמותה;
  • התקנון;
  • תיאור כרונולוגי קצר;
  • הודעות ההתפטרות ומועדי התחולה;
  • רשימת חברי העמותה;
  • פרטי ועדת הביקורת או הגוף המבקר;
  • ניסיונות לכנס אסיפה;
  • התחייבויות וסיכונים שאינם יכולים להמתין;
  • שמות חברים כשירים שמסכימים למינוי זמני;
  • בקשה ברורה: מינוי ועד זמני, כינוס אסיפה או הנחיה אחרת.

דף השירות לעדכון בעלי תפקידים כולל את ערוצי הקשר של יחידת העמותות ואת סוגי הדיווח על מינוי וסיום כהונה. פנייה לשירות אינה מינוי; מחכים להחלטה מוסמכת או משלימים בחירה תקינה.

מי רשאי לטפל בעניינים דחופים?

אין תשובה אחת לכל פעולה. בודקים מי מחזיק בסמכות נפרדת ובתוקף:

  • עובד או מנכ״ל רשאי לבצע פעולות שוטפות שכבר הוסמך לבצע, אך אינו מקבל את סמכויות הוועד ואינו רשאי לקבל החלטה ששמורה לו;
  • מורשה חתימה עשוי להחזיק בהרשאה נפרדת, אך התפטרות מהוועד, התקנון והחלטת החתימה עלולים להשפיע עליה;
  • ועדת הביקורת יכולה להפעיל את סמכויות הביקורת והדרישה לכינוס אסיפה, אך אינה מנהלת את העמותה במקום הוועד;
  • חבר עמותה או מייסד אינו מוסמך לפעול בשם העמותה רק מכוח מעמדו;
  • הבנק פועל לפי מסמכי החשבון והודעות שקיבל, ואינו בוחר ועד.

לכן מודיעים לבנק ולגופים קריטיים שקיים פער ממשל, מבקשים הנחיות כתובות ושומרים על האפשרות לשלם חיובים חיוניים כדין — בלי להציג סמכות שאינה קיימת. התפטרות מהוועד אינה בהכרח מבטלת מעצמה כל הרשאה בנקאית, ולהפך; את שני המסלולים בודקים ומעדכנים בנפרד.

מה עושים עם שכר, מסים והתחייבויות?

העמותה ממשיכה להתקיים וחובותיה אינן נעצרות מפני שאין ועד. מכינים רשימה לפי מועד וסיכון:

  1. שכר וזכויות עובדים;
  2. מסים, ניכויים ודיווחים;
  3. ביטוחים שחייבים להישאר בתוקף;
  4. שמירת נכסים, מידע ומפתחות;
  5. מועדי בית משפט או רשות;
  6. תנאי תמיכה ותרומות מיועדות;
  7. תשלומי ספקים ושירותים חיוניים;
  8. הרשאות מערכת שעלולות לאפשר שימוש לרעה.

לא מבטלים התחייבות חוקית ולא מושכים כסף בלי סמכות. מעבירים לרשם וליועץ רשימת מועדים קונקרטית כדי לבסס צורך במינוי או בסעד מהיר. כאשר נדרש צו או הכרעה מיידית, פונים לבית המשפט המתאים באמצעות ייעוץ משפטי.

דיווח לרשם והבעיה של שתי חתימות

חוק העמותות דורש לדווח על פקיעת כהונה ועל מינוי חברי ועד בתוך שבועיים מן האירוע או ההחלטה, והדיווח חתום בידי שני חברי ועד.

כאשר כל החברים כבר התפטרו, עלולה להיות בעיה מעשית לעמוד בדרישת החתימות. לא מחתימים אדם כ“חבר ועד” אחרי שסיים ולא מסתירים את מועד הסיום. פונים מיד ליחידת העמותות, מצרפים את הודעות ההתפטרות ומבקשים הנחיה מתועדת. לאחר בחירת ועד חדש או מינויו, משלימים את הפנקסים ואת רצף הדיווחים.

איך מתעדים את החפיפה?

כל חבר יוצא צריך למסור באופן מסודר:

  • פרוטוקולים ופנקסים;
  • חוזים והתחייבויות פתוחות;
  • מצב חשבון, סליקה ומס״ב;
  • כרטיסים, פנקסי שיקים ומפתחות;
  • סיסמאות באמצעות ערוץ בטוח, לא בקובץ פתוח;
  • דיווחים שטרם הוגשו;
  • הליכים משפטיים ומכתבי דרישה;
  • מידע על עובדים, ספקים, תורמים ומקבלי שירות;
  • רשימת פעולות שבוצעו סמוך לסיום.

המסירה אינה הארכת כהונה. לאחר מועד הסיום, היוצא מסייע בהעברת מידע בלבד ואינו מקבל החלטות בשם הוועד.

טעויות מסוכנות

  • להניח שהוועד היוצא ממשיך משום שלא דווח עדיין לרשם;
  • להחתים מסמכים בתאריך מוקדם שאינו אמת;
  • לאפשר למנכ״ל או למייסד “להחליף” את הוועד בלי מינוי;
  • לכנס אסיפה בלי פנקס חברים וזימון לכל הזכאים;
  • לבחור פחות חברים מן המינימום שבתקנון;
  • להשאיר הרשאות בנק ומערכות אצל היוצאים בלי בדיקה;
  • לעצור שכר, ביטוח או דיווח בלי להעריך את הנזק;
  • לבצע עסקה גדולה בשם “מצב חירום” בלי מקור סמכות;
  • להגיש לרשם מסמך שאינו מתאר את רצף הכהונה האמיתי.

מסלול חירום קצר

בתוך 24 שעות

  1. שומרים את כל הודעות ההתפטרות;
  2. עוצרים פעולות לא דחופות;
  3. מאבטחים חשבונות, מסמכים ומידע;
  4. מוציאים תקנון, פנקסים והרשאות;
  5. ממפים תשלומים ומועדים דחופים;
  6. מודיעים לוועדת הביקורת וליועץ;
  7. פונים לרשם אם אין גורם מוסמך.

בתוך ימים ספורים

  1. מפעילים גורם ממנה בתקנון, אם קיים;
  2. שולחים דרישה וזימון לאסיפה במסלול התקף;
  3. מכינים מועמדים כשירים והסכמות;
  4. מבקשים מן הרשם מינוי זמני אם הכינוס חסום;
  5. מתאמים עם הבנק טיפול בטוח בהרשאות ובחיובים.

לאחר השבת הוועד

  1. בוחרים או ממנים הרכב מלא;
  2. מעדכנים פנקסי חברים ובעלי תפקידים;
  3. מאשרים מורשי חתימה ובקרות;
  4. מדווחים לרשם;
  5. מעדכנים בנק, ביטוחים ומערכות;
  6. מאשרים תכנית חפיפה וטיפול בהחלטות שנדחו;
  7. מתקנים את התקנון או נוהל הרציפות אם המשבר חשף חסר.

שינוי תקנון נכנס לתוקף רק לאחר אישור האסיפה ורישום השינוי בידי הרשם.

שורה תחתונה

התפטרות של כל הוועד עלולה ליצור חלל סמכות אמיתי. החברים היוצאים אינם ממשיכים אוטומטית, ועובד, מייסד או מורשה חתימה אינם הופכים לוועד. בוחרים ועד באסיפה לפי התקנון; ואם אין דרך מעשית לעשות זאת, מפעילים את מנגנוני סעיף 20 ופונים לרשם למינוי ועד לפי סעיף 26(ב). במקביל שומרים על נכסים, מידע וזכויות עובדים, אך לא פועלים בשם הוועד בלי מקור סמכות.

מקורות רשמיים

מקורות ואימות

המידע נבדק לאחרונה בתאריך .

  1. חוק העמותות, התש״ם–1980, לרבות התקנון המצוי שבתוספת הראשונה — www.btl.gov.il
  2. חוק העמותות, התש״ם–1980 — פרטי החוק ותיקוניו — main.knesset.gov.il
  3. עדכון בעלי תפקידים בעמותה — www.gov.il
  4. בקשה לשינוי תקנון עמותה — משרד המשפטים
  5. הנחיות להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות — רשות התאגידים — רשם העמותות

#ועד מנהל

לפרסומים נוספים בקהילת הידע