כיצד תורם יכול לוודא שהתרמה טלפונית אמיתית לפני מסירת פרטי אשראי?

התשובה נבדקה ביום 29.07.2026. היא מיועדת לבדיקה מעשית לפני תרומה ואינה קובעת שעמותה מסוימת אמינה או שאינה אמינה.

התשובה הקצרה

לא מוסרים מיד פרטי אשראי למי שפנה אליכם. מבקשים את השם המשפטי המלא של הגוף, מספר העמותה, מטרת הקמפיין ודרך לחזור אליו; מנתקים; בודקים את העמותה בנסח הרשמי; ואם הובטח זיכוי מס — בודקים בנפרד אישור סעיף 46. לאחר מכן תורמים דרך ערוץ שמצאתם בעצמכם באתר הרשמי או בטלפון רשמי, ולא באמצעות קישור או מספר שהמתרים הלוחץ הכתיב בשיחה.

לעולם לא מוסרים בשיחה סיסמה, קוד כניסה לבנק, קוד סודי של הכרטיס או קוד חד־פעמי שנשלח אליכם. קוד אימות נועד לאמת את בעל הכרטיס בתהליך התשלום; מסירתו לאדם אחר עלולה לאפשר הונאה.

בדיקת שתי דקות בזמן השיחה

בקשו מהמתרים:

• השם הרשום המלא של העמותה או החל״צ;
• מספר העמותה בן תשע הספרות;
• שמו ושם הגוף שמעסיק אותו, אם זו חברת התרמה חיצונית;
• מטרת הקמפיין והשימוש המתוכנן בכסף;
• סכום חד־פעמי או הוראת קבע;
• האם מובטח זיכוי מס לפי סעיף 46;
• כתובת האתר הרשמי וטלפון שאפשר לחזור אליו;
• איזה מסמך יתקבל לאחר התשלום וממי.

רשמו את מספר הטלפון, השעה והפרטים שנמסרו. אל תסתפקו בשם מוכר, בלוגו שנשלח ב־WhatsApp או במספר שמופיע על הצג. אפשר להתחזות בשם של גוף אמיתי וגם להציג מספר מתקשר מטעה.

מותר לומר: “תודה, אני לא תורם בשיחה נכנסת. אבדוק ואחזור דרך המספר הרשמי.” גוף לגיטימי אמור לאפשר בדיקה בלי איום, סודיות או לחץ חריג.

1. בודקים שהגוף קיים ושהפרטים תואמים

רשות התאגידים מאפשרת להפיק ללא עלות נסח עמותה. הנסח כולל, בין היתר:

• שם ומספר עמותה;
• מטרות;
• אישור ניהול תקין והגשת דיווחים;
• תחום ואזור פעילות;
• מידע פיננסי שדווח;
• חברי ועד ומורשי חתימה.

משווים בין השם והמספר בנסח לבין הפרטים שמסר המתרִים, שם בית העסק שיופיע בחיוב ושם הגוף שאמור להפיק את הקבלה.

מה הנסח אינו מוכיח

רישום עמותה מוכיח שקיים תאגיד בשם ובמספר האלה; הוא אינו מוכיח שהמתקשר אכן פועל מטעמו. אישור ניהול תקין הוא נתון חשוב, אך אינו “תעודת יושר” לקמפיין מסוים. גם העדר אישור כזה אינו מוכיח לבדו שמדובר בהונאה — לעמותה חדשה או לגוף שאינו זקוק לאישור יכול להיות מצב שונה.

לכן מבצעים גם אימות ערוץ: מאתרים בעצמכם את האתר או פרטי הקשר הרשמיים, מתקשרים אליהם ושואלים אם הקמפיין והמספר שפנה אליכם אכן שלהם.

2. אם הובטח זיכוי מס — בודקים סעיף 46

רשות המסים מפעילה סימולטור רשמי שבו כל אדם יכול לבדוק אם למוסד יש אישור לפי סעיף 46 ולהפיק את האישור. החיפוש נעשה לפי שם המוסד או מספר תיק מס הכנסה.

בודקים:

• שהשם באישור תואם לגוף שמגייס;
• שהאישור בתוקף במועד התרומה;
• שהגוף שמפיק את הקבלה הוא בעל האישור.

חשוב להפריד בין שני דברים:

• עמותה יכולה להיות חוקית ולקבל תרומות גם בלי סעיף 46;
• בלי אישור בתוקף אין להציג לתורם שהתרומה מזכה אוטומטית בזיכוי מס לפי סעיף 46.

הבטחה עמומה כמו “הכול מוכר במס” אינה תחליף לבדיקה בסימולטור.

3. בוחרים ערוץ תשלום שמצאתם בעצמכם

לאחר האימות, הדרך הבטוחה יותר היא:

1. להקליד בעצמכם את כתובת האתר הרשמי או להגיע אליו ממקור רשמי;
2. לוודא שהשם והמספר תואמים לנסח;
3. להיכנס לעמוד התרומה מתוך האתר;
4. לבדוק את כתובת הדומיין לפני הזנת פרטים;
5. לוודא שסכום התרומה, מספר התשלומים והאם זו הוראת קבע מוצגים בבירור;
6. לשמור אישור וקבלה.

סמל מנעול ו־https מצפינים את התקשורת, אך אינם מוכיחים שהאתר שייך לעמותה הנכונה. גם אתר מתחזה יכול להשתמש בהצפנה. ההתאמה בין הדומיין, זהות הגוף והערוץ הרשמי חשובה יותר.

אם מעדיפים תרומה טלפונית, חוזרים למספר שמצאתם בעצמכם באתר או בנסח, ולא למספר שסופק בשיחה החשודה.

4. לא מוסרים פרטי זיהוי וקודי אימות

בנק ישראל מסביר שפישינג מנסה להשיג פרטי חשבון, סיסמאות, מספר כרטיס, תוקף ושלוש הספרות בגב הכרטיס באמצעות קישור או אתר מתחזה. הוא ממליץ לבדוק היטב את כתובת השולח והאתר ולהיזהר מבקשה להזין אמצעי זיהוי ופרטים פיננסיים.

במיוחד לא מוסרים לאדם בטלפון:

• סיסמה לבנק או לחברת האשראי;
• קוד סודי של הכרטיס;
• קוד חד־פעמי שהתקבל במסרון;
• צילום מלא של הכרטיס;
• צילום תעודת זהות שלא נדרש באופן ברור לתרומה;
• גישה מרחוק למחשב או לטלפון.

אימות מוגבר עשוי לשלוח קוד חד־פעמי כחלק מתשלום מרחוק. אם תהליך תשלום לגיטימי מבקש אימות, בעל הכרטיס מזין אותו בעצמו במסך המאובטח של נותן שירות התשלום; לא מקריאים אותו למתרים.

סימני אזהרה

עוצרים את השיחה כאשר מופיע אחד או יותר מהסימנים הבאים:

• סירוב למסור שם משפטי ומספר עמותה;
• לחץ “לתרום עכשיו” או טענה שאסור לנתק;
• איום, הפחדה או יצירת אשמה;
• הבטחה לזיכוי מס בלי יכולת לזהות את בעל אישור סעיף 46;
• בקשה להעביר כסף לחשבון של אדם פרטי;
• שם חיוב שאינו תואם לעמותה או לספק סליקה שהוסבר מראש;
• בקשה לקוד חד־פעמי, סיסמה או התקנת תוכנת שליטה מרחוק;
• קישור מקוצר, כתובת עם שגיאת כתיב או דומיין שאינו קשור לגוף;
• חוסר אפשרות לקבל תנאי הוראת קבע או לבטל אותה;
• סירוב להתחייב להפקת קבלה;
• תשובות סותרות על מטרת הקמפיין או זהות הגוף.

סימן אחד אינו תמיד הוכחה להונאה, אך הוא סיבה טובה לא למסור פרטים עד לבדיקה עצמאית.

לפני אישור התרומה

ודאו שאתם יודעים:

• מה הסכום;
• האם זו תרומה חד־פעמית או חיוב חוזר;
• מספר התשלומים;
• מי יסלוק את העסקה;
• איזה שם יופיע בדף החיובים;
• מי יפיק קבלה;
• כיצד מבטלים חיוב עתידי;
• האם נאספים פרטים נוספים ולשם מה;
• האם הסכמתם לקבל דיוור עתידי או שאפשר לסרב לו.

לאחר התרומה שומרים את מסך האישור, הקבלה והתכתובת, ובודקים את החיוב בפועל. קבלה צריכה לזהות את הגוף ואת התרומה; קבלה שנשלחה מאדם פרטי או בשם אחר מחייבת בירור.

מה עושים אם כבר מסרנו פרטים או חויבנו?

1. פונים מיד לבנק ולחברת כרטיסי האשראי דרך מספר רשמי ומדווחים על החשש;
2. מבקשים לחסום או להחליף אמצעי תשלום לפי הנחייתם ולברר חיובים לא מוכרים;
3. מחליפים סיסמאות שנמסרו או הוזנו באתר החשוד, ממכשיר נקי;
4. שומרים מספר טלפון, קישור, צילומי מסך, הודעות, קבלה ופרטי חיוב;
5. מדווחים למשטרה כאשר יש חשד להונאה;
6. אם היה קישור מתחזה, דיוג או אירוע סייבר — אפשר לדווח למרכז 119 של מערך הסייבר הלאומי, הפועל 24/7 ומעניק סיוע ראשוני.

הנחיות משטרת ישראל למקרי הונאה מקוונת מדגישות פנייה מיידית לחברת האשראי במקרה של חיוב לא מוכר ושמירת פרטים ותיעוד לצורך תלונה.

שורה תחתונה

הכלל הפשוט הוא: שיחה נכנסת יכולה לעורר רצון לתרום, אבל אינה צריכה להיות ערוץ האימות. מנתקים, מאמתים את הגוף בנסח הרשמי, בודקים סעיף 46 אם הובטח זיכוי, חוזרים דרך ערוץ שמצאתם בעצמכם ומשלמים בלי למסור סיסמה או קוד חד־פעמי. אם משהו כבר השתבש — פונים מיד לגוף הפיננסי ושומרים ראיות.