כיצד מאתרים תורמים פוטנציאליים בארץ ובחו״ל באופן חוקי ואתי?

התשובה נבדקה ביום 29.07.2026. היא מציגה תהליך עבודה כללי לעמותה בישראל. כאשר פונים לתושבי מדינה אחרת, מקבלים תרומה גדולה או חריגה, משתמשים ברשימה מסחרית, או מעבירים מידע אישי למערכת בחו״ל — צריך לבדוק גם את הדין המקומי ואת נסיבות המקרה.

התשובה הקצרה

איתור תורמים חוקי ואתי מתחיל בהתאמה למטרה, לא באיסוף כמה שיותר שמות. בונים תחילה פרופיל כללי של סוגי התורמים שמתאימים לפעילות — למשל קרנות שתומכות בחינוך, חברות שמפעילות אחריות תאגידית באזור מסוים, בוגרי תכנית שביקשו להישאר בקשר או אנשים שנרשמו מרצונם לקבלת עדכונים — ורק אחר כך בוחרים מקור מידע וערוץ פנייה.

המסלולים הבטוחים ביותר הם:

1. אנשים שביקשו לקבל מידע או להשתתף בפעילות;
2. תורמים קיימים, בהתאם למטרה ולהודעה שנמסרה בעת איסוף פרטיהם;
3. היכרות והפניה שבהן האדם המפנה מבקש רשות לפני מסירת פרטים;
4. קולות קוראים ועמודי מענקים רשמיים של קרנות, חברות ורשויות;
5. אירועים מקצועיים שבהם מוצג מראש כיצד ישמשו פרטי המשתתפים;
6. מידע ציבורי על ארגונים ותחומי פעילות לצורך מחקר והתאמה — בלי לגרד אוטומטית פרטים אישיים ובלי להניח שפרסום כתובת הוא הסכמה לדיוור.

המסלול המסוכן ביותר הוא קנייה או העתקה של רשימה שאין לגביה תשובה מתועדת לשאלות: מי אסף את המידע, מתי, מה נאמר לאדם, לאיזו מטרה, למי הותר להעבירו, ומה עושים כשמבקשים הסרה. חוק הגנת הפרטיות מגביל איסוף ועיבוד מידע אישי ללא הסכמה או סמכות בחוק, שימוש למטרה אחרת והעברת מידע לצד אחר; תיקון 13 גם הרחיב את כלי האכיפה.

אין “מאגר קסם” של תורמים

רשימת אלפי כתובות אינה בהכרח נכס. אם היא לא מעודכנת, לא מתאימה למטרת העמותה, או נאספה בלי הרשאה מתאימה, היא עלולה לייצר תלונות, פגיעה במוניטין וסיכון משפטי — בלי לייצר תרומות.

מאגר טוב הוא מאגר קטן יותר שבו לכל רשומה אפשר להסביר:

• למה האדם או הגוף עשויים להתעניין במטרה;
• מאין הגיע המידע;
• באיזה תאריך הוא נאסף;
• מה מותר לעשות בו;
• באיזה ערוץ מותר לפנות;
• איזו הודעת פרטיות או הסכמה חלה;
• האם התקבלה בקשת הסרה או התנגדות;
• מי בעמותה אחראי להמשך הקשר;
• מתי צריך לבדוק מחדש, למחוק או לצמצם את המידע.

הרשות להגנת הפרטיות מדגישה שיש להשתמש במידע רק למטרה שלשמה נמסר, לאסוף רק את המידע המינימלי הדרוש, ולבדוק לפחות אחת לשנה אם נשמר מידע עודף.

שלב 1: מגדירים את הצורך לפני שמחפשים שמות

לפני פתיחת גיליון או CRM, הוועד או הגורם שהוסמך לכך צריכים להגדיר בקצרה:

• מהו הפרויקט שלשמו מגייסים;
• מהו סכום היעד;
• אילו סוגי תמיכה נדרשים: כסף, ציוד, שעות מומחה, מקום או שותפות;
• מי קהל התורמים הסביר;
• מהו המסר הציבורי;
• מי רשאי לצפות בפרטי המתעניינים;
• כמה זמן נשמור ליד שלא התקדם;
• אילו מקורות וערוצי פנייה מותרים;
• מי מאשר חריגה, רשימה מסחרית או פנייה לחו״ל.

את פרופיל התורם מנסחים ברמת התאמה עניינית, למשל:

• קרן שמצהירה כי היא תומכת בנושא הפעילות;
• חברה שפועלת באזור שבו מתקיים הפרויקט;
• אדם שהשתתף באירוע ובחר לקבל עדכונים;
• בוגר תכנית שביקש להצטרף לקהילת הבוגרים;
• בעל מקצוע שהסכים לקבל פנייה בנוגע לשותפות מקצועית.

אין צורך לבנות פרופיל אישי על בסיס מצב בריאותי, אמונה דתית, השקפה פוליטית, מצב כלכלי, מידע משפחתי או מידע רגיש אחר רק כדי לנחש “מי עשוי לתרום”. מידע בעל רגישות מיוחדת כרוך בסיכון מוגבר ובחובות מוגברות.

שלב 2: מתחילים ממקורות בעלי הרשאה ברורה

הרשמה מרצון

טופס “אני רוצה לשמוע עוד”, הרשמה לניוזלטר או סימון עצמאי של תחומי עניין הם בסיס טוב, בתנאי שהטופס מסביר:

• שמסירת המידע היא מרצון;
• מי בעל השליטה במידע וכיצד פונים אליו;
• לאילו מטרות ישמש המידע;
• למי הוא יימסר ולאיזו מטרה;
• כיצד ניתן לעיין, לתקן או לבקש הסרה;
• האם ההרשמה כוללת גם פניות לגיוס תרומות ובאילו ערוצים.

אלה מרכיבים שמונה חובת היידוע בעת פנייה לאדם לקבלת מידע אישי.

אל תכרכו הסכמה לגיוס תרומות בתוך הסכמה שאינה קשורה לכך. אדם שנרשם לקבל אישור השתתפות באירוע לא בהכרח ביקש להצטרף לרשימת התרמה.

הפניה אישית

במקום לבקש מתומך “שלח לי את כל אנשי הקשר שלך”, נותנים לו טקסט או קישור שאותו הוא יכול להעביר בעצמו. אם אדם מסוים מעוניין, הוא פונה לעמותה או מאשר למפנה לבצע היכרות.

כך נמנעת העברה לא מבוקרת של ספרי טלפונים, ונשמרת לאדם היכולת לבחור אם לפתוח את הקשר. אם בכל זאת מועברים פרטים, מתעדים מי מסר אותם, מה בדיוק אושר, ולאיזה שימוש.

תורמים, חברים ומשתתפים קיימים

אפשר לבחון קשר המשך רק לפי המטרה, ההודעה וההסכמה שחלו כשנאסף המידע. העובדה שאדם תרם פעם, שילם דמי חבר או קיבל שירות אינה היתר בלתי מוגבל ליצירת פרופיל חדש או להפצה לכל קמפיין עתידי.

הנחיית הדיוור הישיר מבחינה בין פנייה אישית הנובעת מקשר ישיר לבין פנייה המבוססת על אפיון של קבוצה במאגר. היא גם מבהירה שפנייה עשויה להיות כפופה במקביל הן לדיני הדיוור הישיר והן לדיני “דואר זבל”.

אירועים, כנסים וקהילות

בכל טופס הרשמה יש להפריד בין:

• מידע הנחוץ לקיום האירוע;
• רשות לפרסם את שם המשתתף;
• הצטרפות לעדכונים;
• הסכמה לפנייה עתידית בנושא תרומות;
• העברת פרטים לשותף או נותן חסות.

אין להעביר לשותפים “רשימת משתתפים” רק משום שהם סייעו במימון האירוע. העברת מידע לגורם אחר דורשת הסכמה או סמכות מתאימה, לאחר שנמסר לאדם מי יקבל את המידע ולאיזו מטרה.

שלב 3: משתמשים במידע ציבורי למחקר — לא כהסכמה

מידע ציבורי יכול לעזור להבין מי פועל בתחום, אילו ארגונים מקבלים תמיכות, מהם אזורי הפעילות ואילו שיתופי פעולה כבר קיימים.

לדוגמה, נסח עמותה חינמי ברשם העמותות ובגיידסטאר כולל מידע רשמי המבוסס על דיווחי העמותה: מטרות, תחומי ואזורי פעילות, עובדים ומתנדבים, מחזור ומידע כללי על תמיכות ותרומות. הוא יכול לעזור למפות את השדה ולזהות שותפים או כפילות — לא לייצר רשימת אנשים לפנייה אוטומטית.

אפשר להשתמש גם ב:

• עמודי מענקים וקולות קוראים רשמיים;
• דוחות שנתיים ועמודי אחריות תאגידית של חברות;
• אתרי קרנות המציגים תחומי תמיכה ותהליך פנייה;
• כנסים מקצועיים, איגודים ורשתות פילנתרופיות;
• פרסומים פומביים של הארגון עצמו;
• מאגרי שקיפות ממשלתיים לצורך בדיקת גוף ופעילותו.

אבל צריך להבחין בין שתי פעולות:

1. מחקר על גוף: קריאת עמוד רשמי כדי לראות אם מטרותיו מתאימות.
2. עיבוד מידע אישי: העתקת שם, טלפון, דוא״ל, תפקיד, תחומי עניין והערכות ל־CRM.

הפעולה השנייה דורשת הצדקה, מטרה ותיעוד. עצם העובדה שכתובת דוא״ל או פרופיל נגישים לציבור אינה תשובה לכל שאלות הפרטיות, הדיוור ותנאי השימוש. אין לגרד בהיקף רחב רשתות חברתיות, לקבץ פרופילים או להסיק רגישויות כדי לדרג אנשים לפי “יכולת תרומה”.

שלב 4: בודקים כל מקור לפני שמייבאים אותו

לפני יבוא רשימה מספק, שותף, עובד לשעבר או קמפיין קודם, דרשו תשובות כתובות:

1. מי בעל השליטה המקורי במידע?
2. מהו המקור המדויק של כל אוסף נתונים?
3. מתי נאסף?
4. איזו הודעה נמסרה לאנשים?
5. איזו הסכמה או סמכות מאפשרת את האיסוף?
6. האם הותר להעביר את המידע לעמותה ולמטרת גיוס תרומות?
7. האם הרשימה כוללת בקשות הסרה?
8. כיצד מתעדכנות הסרות גם אצל המקור וגם אצל העמותה?
9. האם קיימים נתונים רגישים, דירוגי עושר או פרופילים מוסקים?
10. מי יישאר עם עותק לאחר סיום ההתקשרות?
11. אילו אמצעי אבטחה, הרשאות ומחיקה קיימים?
12. האם הספק רשום כנדרש אם הוא מפעיל מאגר לשירותי דיוור ישיר?

הנחיית הרשות מחייבת במאגר לשירותי דיוור ישיר רישום של מקורות אוספי הנתונים, מועדי קבלתם ולמי נמסרו, כדי שאפשר יהיה להתחקות אחר הרשימות ולממש מחיקה.

אם הספק אינו יכול להראות את מקור הרשימה ואת שרשרת ההרשאות — לא מייבאים אותה. סעיף חוזי כללי בנוסח “המידע נאסף כחוק” אינו תחליף לראיות.

שלב 5: בוחרים ערוץ פנייה לפי הכללים שלו

דואר אלקטרוני

תיקון 63 לחוק התקשורת החיל את סעיף 30א גם על מסר לציבור שמטרתו בקשת תרומה. לצד זאת נקבע חריג מצומצם: עמותה או חברה לתועלת הציבור רשאית לשלוח בקשת תרומה לציבור בדואר אלקטרוני בלבד, כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו באחת הדרכים שבחוק.

החריג אינו אומר שכל מאגר כתובות חוקי. עדיין צריך לבדוק את חוק הגנת הפרטיות, מטרת האיסוף, דיוור ישיר, זהות השולח, מקור המידע ובקשות הסרה. אם הפנייה מבוססת על חיתוך או אפיון של אנשים במאגר, היא עשויה להיות “דיוור ישיר” וחלות גם דרישותיו.

מסרון, פקס ומערכת חיוג אוטומטי

אין להעתיק אליהם אוטומטית את חריג הדוא״ל שניתן לעמותות. תיקון 63 מתאר במפורש את החריג כחל על דואר אלקטרוני בלבד. לפני קמפיין SMS, הודעות אוטומטיות או מערכת חיוג יש לבדוק הסכמה מפורשת ואת כל תנאי סעיף 30א.

WhatsApp ורשתות חברתיות

אין להתייחס אליהן כשטח הפקר. בוחנים את אופי המסר, אופן השליחה, היקפו, ההסכמה, כללי הפלטפורמה ודיני הפרטיות. הדרך הבטוחה היא הזמנה להצטרף מרצון לערוץ, עם הסבר ברור ואפשרות יציאה פשוטה, ולא העלאת מספרים לקבוצה ללא רשות.

טלפון ידני ופגישה

גם אם פנייה מסוימת אינה נשלחת במערכת חיוג אוטומטי, עדיין אין להתעלם מבקשת “אל תתקשרו אליי”, ממקור המידע, ממטרת השימוש או מהטרדה חוזרת. מתעדים את תוצאת השיחה ומפסיקים לאחר סירוב.

שלב 6: כל פנייה מזוהה ומאפשרת הסרה אמיתית

בפנייה המבוססת על דיוור ישיר יש להציג באופן ברור ובולט, לפי העניין:

• שמדובר בפנייה בדיוור ישיר;
• זהות בעל השליטה במאגר ומענו;
• מקור המידע;
• זכות הנמען לדרוש מחיקה והמען למימוש הזכות;
• מספר רישום מאגר שירותי הדיוור, כאשר הוא נדרש.

הרשות מבהירה שבקשת מחיקה יכולה להימסר גם בדוא״ל, SMS או צ׳אט, וממליצה לתעד גם בקשה טלפונית ולשלוח אסמכתה. לפי ההנחיה, אי־מענה לדרישת מחיקה בתוך 30 יום עשוי לאפשר לנמען לפנות לבית המשפט.

מבחינה תפעולית:

1. כל ערוץ הסרה נכנס למקום אחד;
2. הבקשה מקבלת תאריך ואחראי;
3. עוצרים מיד קמפיינים עתידיים;
4. מודיעים לספקים ולשותפים הרלוונטיים;
5. מאשרים לאדם שהבקשה טופלה;
6. שומרים רק את המינימום שנדרש כדי להוכיח את הטיפול או למנוע פנייה חוזרת, ובוחנים את הבסיס לשמירה;
7. לא מחזירים את האדם לרשימה ביבוא הבא.

שלב 7: מבצעים בדיקת תורם לפני קשר מתקדם או קבלת כסף

איתור התאמה אינו סוף הבדיקה. לפני קבלת תרומה גדולה, חריגה, מותנית או מחו״ל, כדאי להגדיר בדיקת נאותות מדורגת:

• זהות מלאה של היחיד או התאגיד;
• מדינת רישום ומספר רישום של תאגיד;
• בעלי שליטה או גורם מוסמך, כאשר רלוונטי;
• התאמה בין שם התורם, החוזה, אמצעי התשלום והחשבון;
• מקור הכסף והסבר סביר לעסקה חריגה;
• מגבלות או תנאים לשימוש בתרומה;
• ניגוד עניינים עם בעל תפקיד בעמותה;
• מידע שלילי מהותי ממקור אמין;
• התאמה לרשימות הכרזה וסנקציות רלוונטיות;
• דרישות הבנק, חברת הסליקה והמדינות המעורבות;
• האם מדובר בישות מדינית זרה.

מט״ל מפרסם קבצים מעודכנים של הכרזות על ארגוני טרור, התאחדויות בלתי מותרות ופעילי טרור. השימוש בהם צריך לכלול גם בדיקת איותים ושמות חלופיים ותיעוד מועד הבדיקה; התאמה אפשרית מחייבת עצירה ובירור מקצועי, לא החלטה אוטומטית לפי שם דומה.

הבדיקה צריכה להיות מידתית. אין צורך לאסוף צילום דרכון, דפי בנק ופרטי משפחה מכל אדם שפתח טופס התעניינות. מעמיקים כאשר הסכום, המדינה, אמצעי התשלום, מבנה התאגיד, תנאי התרומה או סימני אזהרה מצדיקים זאת.

תרומה מחו״ל אינה בהכרח תרומה מישות מדינית זרה

רשות התאגידים מדגישה שרוב התרומות שמתקבלות מחוץ לישראל אינן תרומה מישות מדינית זרה. המונח מתייחס למדינה זרה ולגופים שלטוניים או לגופים הנשלטים בידי הגורמים המנויים בדין — ולא לכל תורם פרטי, חברה או קרן שנמצאים בחו״ל.

כאשר התורם כן עשוי להיות ישות מדינית זרה, העמותה חייבת לעשות כל שביכולתה לברר את המעמד. השירות הרשמי מפרט חובת דיווח רבעוני, פרסום באתר העמותה, דיווח שנתי והוראות גילוי נוספות. לכן יש לסמן את הסוג כבר בשלב בדיקת התורם ולא לחכות לסוף השנה.

בנוסף, פנייה לאדם בחו״ל עשויה להיות כפופה לדיני פרטיות, שיווק, מס וסנקציות במדינתו. אל תניחו שהחריג הישראלי לדוא״ל חל גם שם. לפני קמפיין רחב במדינה זרה קבלו בדיקה מקומית, והתאימו את טופס ההרשמה ואת ספק ה־CRM להעברת מידע בין מדינות.

איזה מידע לשמור ב־CRM

לכל אדם או גוף פוטנציאלי אפשר לשמור שדות מובנים:

| שדה | מה מתעדים | |---|---| | סוג רשומה | יחיד, חברה, קרן, עמותה, גוף ציבורי או ישות אחרת | | סיבת התאמה | הקשר ענייני לפרויקט, בלי ניחוש רגיש | | מקור | כתובת URL, טופס, אירוע, הפניה או מערכת מקור | | מועד מקור | תאריך איסוף או קבלת הרשימה | | מוסר המידע | האדם או הגוף שמסר | | הודעה/הסכמה | נוסח או גרסת הטופס שחלו | | מטרת שימוש | עדכונים, קשר מקצועי, קמפיין מסוים או תרומות | | ערוצים מותרים | דוא״ל, טלפון, SMS, דואר או פגישה | | מדינה | לצורך בדיקת הדין והסיכונים | | אחראי קשר | עובד או מתנדב מורשה | | קשר אחרון | תאריך ותוצאה | | התנגדות/הסרה | תאריך, ערוץ והיקף הבקשה | | מועד בחינה מחדש | תאריך למחיקה, צמצום או אימות | | בדיקת נאותות | רמה, תאריך, בודק ותוצאה | | מגבלות תרומה | ייעוד, תנאי, אישור ועד או צורך בייעוץ |

אל תשמרו הערות חופשיות פוגעניות כגון “עשיר וקמצן”, שמועות, דירוגים פסיכולוגיים או מידע משפחתי שאינו נחוץ. הרשאות צפייה צריכות להינתן לפי תפקיד, ויצוא רשימה צריך להיות מתועד.

תהליך עבודה מומלץ מ־0 עד פנייה ראשונה

שבוע 1: תשתית

• מאשרים מטרה, קהל ותקציב;
• מעדכנים הודעת פרטיות וטופסי הרשמה;
• מגדירים שדות CRM והרשאות;
• יוצרים נוהל הסרה;
• קובעים מתי נדרשת בדיקת נאותות.

שבוע 2: בניית מפת הזדמנויות

• ממפים קרנות וחברות לפי תחומי תמיכה פומביים;
• מפיקים מידע רשמי על ארגונים רלוונטיים;
• אוספים קולות קוראים פעילים;
• מזהים אירועים ורשתות מקצועיות;
• מבקשים מתומכים לבצע היכרות בהסכמה.

שבוע 3: אימות

• בודקים מקור והרשאה לכל רשומה;
• מסירים כפילויות ורשומות ישנות;
• לא מייבאים רשימה שאין לה שרשרת מקור;
• מפרידים ישראל וחו״ל;
• מבצעים הערכת השפעה על הפרטיות אם היקף, רגישות או שיטת הפרופיל מצדיקים זאת. כלי ההערכה הרשמי נועד לסייע בזיהוי סיכונים, מידע עודף, העברות וספקים.

שבוע 4: פיילוט קטן

• פונים לקבוצה קטנה ומתאימה;
• משתמשים במסר אישי, מדויק ולא מטעה;
• מסבירים למה פנו ומה המקור, כאשר נדרש;
• מאפשרים הסרה קלה;
• מודדים תלונות, הסרות, תגובות ופגישות — לא רק סכום כסף;
• מתקנים את התהליך לפני הגדלה.

דוגמאות

חברה מפרסמת עמוד “בקשות לתרומה”

מותר לקרוא את הקריטריונים ולפנות דרך הטופס או הכתובת שהחברה ייעדה לכך. אין צורך לגרד את כל עובדי החברה מלינקדאין ולשלוח לכל אחד הודעה זהה. שומרים את עמוד המקור ואת תאריך הפנייה.

תורם קיים הביא רשימת 500 חברים

לא מעלים אותה מיד למערכת. מבקשים ממנו לשלוח לחבריו הזמנה להצטרף, או להראות הרשאה ברורה למסירת הפרטים ולמטרת הפנייה. מי שנרשם בעצמו נכנס עם מקור והודעה מתועדים.

קרן בחו״ל מציעה מענק גדול

בודקים באתר הרשמי את הקרן, רישומה, בעלי התפקידים, תנאי המענק, מקור הכסף, מגבלות שימוש וערוץ התשלום. מבצעים בדיקת הכרזות מתאימה. אם היא ממשלתית או נשלטת בידי מדינה, בודקים את מסלול הישות המדינית הזרה לפני קבלה.

רשימת דוא״ל נמכרת במחיר נמוך

המחיר אינו שיקול מספיק. בלי מקור, מועד, הודעה, הרשאה להעברה ורשימת הסרות — לא קונים ולא מייבאים. גם אם חוק התקשורת כולל חריג דוא״ל מסוים לעמותה, הוא אינו מכשיר איסוף או סחר לא חוקיים במידע.

אדם ביקש שלא לפנות אליו

מפסיקים פנייה בכל הקמפיינים שעליהם חלה הבקשה, מתעדים, מעדכנים ספקים ומאשרים טיפול. לא מוחקים את בקשת ההסרה ואז מייבאים אותו מחדש.

סימני אזהרה

• “הרשימה חוקית, אבל אי אפשר לגלות מאין הגיעה”;
• רשימה שמכילה מצב רפואי, דת, חובות או דירוג עושר;
• אלפי כתובות בלי תאריך ובלי הסכמות;
• ספק שמסרב לקבל או לסנכרן בקשות הסרה;
• שימוש בפרטי מקבלי סיוע כדי לבקש תרומות מקרוביהם;
• העברת רשימת משתתפים לנותן חסות בלי הודעה;
• פנייה חוזרת אחרי סירוב;
• הבטחה לתורם שהתרומה תהיה אנונימית בלי לבדוק את חובות הרישום והדיווח;
• תשלום מחשבון שאינו תואם את התורם;
• תורם המבקש לעקוף בנק, לפצל סכומים או לרשום שם אחר;
• קרן זרה שאינה מספקת מסמכי רישום או הסבר למקור הכסף;
• עובד שמייצא CRM לחשבון פרטי.

צ׳קליסט לפני קמפיין

• [ ] הוגדרו מטרה וקהל ענייני.
• [ ] לכל רשומה יש מקור ותאריך.
• [ ] נבדקו ההודעה, ההסכמה או הסמכות.
• [ ] מידע ציבורי לא פורש אוטומטית כהסכמה.
• [ ] אין ברשימה מידע רגיש או עודף שלא נחוץ.
• [ ] ערוץ הפנייה מתאים להרשאה ולדין.
• [ ] המסר מזהה את העמותה ואת מטרת הפנייה.
• [ ] דרישות דיוור ישיר נכללו כאשר הן חלות.
• [ ] קיימת אפשרות הסרה קלה ומתועדת.
• [ ] בקשות הסרה מסונכרנות עם כל ספק.
• [ ] הרשאות CRM מוגבלות ומתועדות.
• [ ] ספקים ורשימות עברו בדיקת מקור וחוזה.
• [ ] קמפיין בחו״ל נבדק גם לפי המדינה הרלוונטית.
• [ ] הוגדר סף לבדיקת נאותות של תורם.
• [ ] נבדקו ישות מדינית זרה והכרזות כאשר רלוונטי.
• [ ] נקבע מועד למחיקה או בחינה מחדש.

שורה תחתונה

הדרך היעילה ביותר לאתר תורמים אינה לצבור את המאגר הגדול ביותר, אלא לבנות שרשרת אמון מתועדת: התאמה למטרה, מקור חוקי, הרשאה ברורה, פנייה מכבדת, הסרה פשוטה ובדיקה מדורגת לפני קבלת כסף.

התחילו מהרשמה מרצון, קשרים קיימים שנאספו למטרה מתאימה, הפניות בהסכמה וערוצי פנייה רשמיים של קרנות וחברות. השתמשו במידע ציבורי למחקר, לא כהיתר לגרידת אנשים. אל תקנו רשימה שאי אפשר להסביר את מקורה. בפנייה לחו״ל בדקו גם דין מקומי, סנקציות, מקור כספים ומעמד של ישות מדינית זרה.