קבלות לתרומה במקרים מורכבים

המדריך נבדק ביום 30.07.2026 מול הוראות רשות המסים לדיווח תרומות, הוראת הביצוע לעניין זיכוי לפי סעיף 46, ההבהרה העדכנית לתרומת נכס הון ותקן חשבונאות 40 למלכ״רים. הטיפול משתנה לפי סוג הנכס, זהות התורם והנסיבות; יש לרענן את הבדיקה עד 28.10.2026.

התשובה הקצרה

תרומה שאינה כסף אינה מקשה אחת:

• ציוד, מחשבים, מלאי, יצירת אמנות או נכס אחר יכולים להיות תרומה בשווה כסף. מפיקים בגינם מסמך תרומה סמוך לקבלה, מתעדים במדויק מה הועבר, קובעים שווי על בסיס ראוי, ורושמים את הנכס או ההוצאה לפי כללי החשבונאות. מוסד בעל אישור סעיף 46 שמדווח למערכת תרומות ישראל מציין אמצעי תשלום מסוג ״שווה כסף״.
• זיכוי המס של התורם אינו נוצר אוטומטית מעצם הפקת הקבלה או הדיווח למערכת. בתרומת נכס הון, רשות המסים דורשת שלא תינתן לתורם תמורה, זכות או טובת הנאה, ושווי התרומה ייקבע בהערכת שמאי שתצורף לקבלה.
• שעות התנדבות ושירות מקצועי ללא תמורה אינם מוכרים כתרומה לצורך זיכוי מס לפי הוראת הביצוע. לכן אין להפיק לנותן השירות קבלה לפי סעיף 46 על ״שווי שעות״ שהעמותה המציאה. אפשר וראוי למסור אישור תודה או אישור ביצוע שאינו קבלת מס.
• לעומת זאת, הדוחות הכספיים עשויים להכיר בשירותים ללא תמורה. תקן חשבונאות 40 מאפשר למלכ״ר לבחור מדיניות הכרה, בתנאים של מהותיות, אומדן שווי הוגן מהימן ונחיצות לפעילות הרגילה או יצירת נכס לא־פיננסי. זו שאלה חשבונאית נפרדת מזכאות התורם לזיכוי מס.

המשפט החשוב ביותר במדריך הוא: קבלת תרומה, קביעת שווי חשבונאי וזכאות התורם לפי סעיף 46 הן שלוש בדיקות שונות. מסמך אחד אינו פותר אוטומטית את שלושתן.

מפת החלטה: איזה מסמך מפיקים?

| מה התקבל בפועל | מסמך חיצוני לתורם | טיפול בסעיף 46 | תיעוד פנימי וחשבונאי | |---|---|---|---| | ציוד, מחשב, ריהוט או נכס הון | קבלה בגין תרומה בשווה כסף, עם תיאור מדויק ואסמכתת שווי | הערכת שמאי מצורפת, ללא תמורה או טובת הנאה; הזיכוי אינו אוטומטי | טופס קבלה, רישום נכס, שווי הוגן, הגבלות ושימוש | | מלאי עסקי של התורם | קבלה בגין תרומה בשווה כסף, לאחר בדיקת המסמכים | לתורם עשויות להיות השלכות מס של מלאי עסקי; אין לקבוע לו זיכוי על סמך מחיר מדף בלבד | רישום מלאי או צריכה לפי השווי והמדיניות החשבונאית | | מוצרים לצריכה שוטפת | קבלה בגין תרומה בשווה כסף ותיאור הכמות והסוג | אם מבוקש זיכוי, בודקים את כללי סעיף 46 ואת בסיס השווי | הכנסה והוצאה או מלאי, לפי אופי השימוש והתקן | | שירות מקצועי בהתנדבות או שעות עבודה | אישור תודה או אישור ביצוע, לא קבלת סעיף 46 על שווי רעיוני | השירות עצמו אינו מזכה לפי הוראת הביצוע | אפשרות להכרה חשבונאית רק לפי מדיניות ותנאי תקן 40 | | תשלום אמיתי לספק ולאחריו תרומה כספית אמיתית ונפרדת | חשבונית/קבלה לעסקה וקבלת תרומה נפרדת לכסף שהתקבל בפועל | נבחנת התרומה הכספית האמיתית; אין ליצור סבב מסמכים פיקטיבי | שתי עסקאות נפרדות עם תנועות ותיעוד מלאים |

הטבלה היא כלי מיון, לא תחליף לבדיקת רואה חשבון או יועץ מס בעסקה מהותית, בנדל״ן, במלאי עסקי, בנכס בלתי מוחשי או במקרה שיש תמורה חלקית.

Q-065 — כיצד מתעדים תרומה בשווה כסף, ציוד או שירות מקצועי?

שלב 1: מסווגים את מה שהעמותה קיבלה באמת

לפני שמפיקים קבלה, יש לברר מה הועבר לעמותה:

1. בעלות בנכס — למשל מחשב, רכב, ריהוט, מלאי, ציוד רפואי או זכות שימוש.
2. מוצר לצריכה — למשל מזון, ערכות, חומרי יצירה או ציוד שמחולק מיד למוטבים.
3. שירות — למשל ייעוץ משפטי, עיצוב, הנהלת חשבונות, צילום, פיתוח תוכנה או עבודת מתנדבים.
4. עסקה מעורבת — חלק ניתן ללא תמורה וחלק נרכש; או שהתורם מקבל פרסום, כרטיס, שירות או זכות אחרת.

אין להחליט לפי הכותרת שהצדדים בחרו. אם בפועל העמותה קיבלה שירות בלבד, אין להפוך אותו ל״ציוד״ רק כדי להפיק קבלה. אם התורם קיבל תמורה כלכלית, אין להציג את מלוא ההעברה כתרומה. הוראת הביצוע בוחנת אם ניתנה לתורם תמורה, זכות או טובת הנאה; תשלום תמורת שירות, חסות או פרסום אינו נהפך לתרומה רק מפני שעל המסמך נכתבה המילה ״תרומה״.

שלב 2: מכינים תיק קבלה לפני הפקת המסמך

לכל תרומה מהותית בשווה כסף מומלץ לפתוח תיק דיגיטלי אחד ובו:

• שם התורם, מספר זהות או מספר תאגיד ופרטי קשר.
• הצהרה שלתורם יש זכות להעביר את הנכס, ושאין עליו שעבוד, עיקול או זכות של צד שלישי הידועים לו.
• תיאור שמאפשר לזהות את הנכס: יצרן, דגם, מספר סידורי, כמות, מצב, שנת ייצור ואביזרים נלווים.
• תאריך המסירה בפועל, מקום המסירה וזהות המקבל מטעם העמותה.
• תמונות בעת הקבלה, ובציוד רגיש גם בדיקת תקינות או בטיחות.
• מטרת התרומה וכל הגבלה שקבע התורם: שימוש בפרויקט מסוים, איסור מכירה, תקופת שימוש או החזרה אם תנאי לא יתקיים.
• הצהרה אם התורם קיבל או יקבל פרסום, שירות, כרטיס, זכות, גישה או טובת הנאה אחרת.
• בסיס השווי והמסמך שתומך בו. כשמבוקש זיכוי לפי סעיף 46 בגין נכס הון — הערכת שמאי שמצורפת לקבלה.
• אישור הגורם המוסמך בעמותה לקבל את התרומה, ובתרומה מהותית גם החלטה מתועדת של הוועד או לפי נוהל ההתקשרויות של העמותה.

רשימה זו כוללת בקרות ניהול מומלצות מעבר לשדות המינימום של קבלה. מטרתה להוכיח מה התקבל, מתי, ממי, באיזה מצב ובאילו תנאים — גם חודשים לאחר מכן.

שלב 3: קובעים שווי בלי להמציא מספר

נכס הון שמבקשים בגינו זיכוי לפי סעיף 46

רשות המסים קבעה כי בתרומת נכס הון — כגון חפץ אמנות, ציוד, מחשבים או נדל״ן — הזיכוי מותנה בכך שהתורם לא קיבל תמורה, זכות או טובת הנאה, וכי שווי התרומה נקבע בהערכת שמאי שמצורפת לקבלה. ההבהרה מ־2024 אישרה שגם בקשה מקבילה לפטור מסוים מרווח הון או ממס שבח אינה שוללת כשלעצמה את הזיכוי, ובלבד שמתקיימים כל תנאי הדין והוראת הביצוע.

מכאן נובעות שלוש הוראות מעשיות:

• חשבונית הרכישה הישנה, מחיר באתר או הצעת מחיר יכולים לסייע לשמאי ולרואה החשבון, אך אינם תחליף אוטומטי להערכת השמאי שדורשת הוראת הביצוע לצורך הזיכוי.
• אין לרשום את מחיר הנכס כשהיה חדש אם נתרם נכס משומש. השווי צריך להתייחס לנכס שהתקבל במצבו ובמועד קבלתו.
• העמותה אינה מבטיחה לתורם שהשווי יאושר בשומה. היא מאשרת מה קיבלה ומתעדת את בסיס השווי; ההחלטה על הזיכוי היא של רשות המסים.

מלאי עסקי שנתרם בידי עסק

הוראת הביצוע מבחינה בין נכס הון לבין מלאי עסקי. לגבי מלאי עסקי היא קושרת את שווי התרומה לשווי שנקבע לצורכי מס אצל התורם ומציינת השלכת מס על הרווח ממכירה רעיונית לפי הוראות הפקודה.

לכן עמותה שמקבלת מלאי מספק או מחברה אינה צריכה להבטיח זיכוי לפי מחיר המחירון. עליה לקבל מן התורם מסמך מפורט של הפריטים והכמויות ולהפנות אותו ליועץ המס שלו לקביעת הטיפול בצד התורם. במקביל רואה החשבון של העמותה קובע את השווי ההוגן והרישום בצד העמותה. אלה יכולים להיות ערכים שנבדקו לאותה עסקה, אך תפקידם אינו זהה.

שווי לצורך הדוחות הכספיים

תקן חשבונאות 40 קובע כי רכוש קבוע, נדל״ן להשקעה, נכס בלתי מוחשי, מלאי ונכסים לצריכה שוטפת שהתקבלו ללא תמורה או בתמורה חלקית ייכללו בדוחות לפי שוויים ההוגן במועד הקבלה, אם הם מהותיים ביחס לפעילות וניתן לאמוד את שוויים ההוגן באופן מהימן. מאותו מועד השווי ההוגן משמש כעלות הנכס.

הטיפול לאחר מכן תלוי בסוג:

• מלאי שנתרם נרשם כהכנסה ובמקביל כתוספת למלאי.
• נכס לצריכה שוטפת יכול להירשם כהכנסה ובהוצאה כאשר הוא נצרך.
• רכוש קבוע נרשם כנכס, וההכנסה וההגבלות מטופלות לפי תנאי התורם ומועד מוכנות הנכס לשימוש.
• כאשר לא ניתן לאמוד שווי הוגן באופן מהימן, התקן דורש גילוי מתאים במקום להציג מספר שרירותי.

שווי חשבונאי אינו הבטחה לזיכוי מס. הערכת שווי בדוחות נועדה להצגה נאמנה של נכסי העמותה ופעילותה; הערכת שמאי המצורפת לקבלה נועדה לעמוד גם בתנאי המס שנקבעו לתרומת נכס הון.

שלב 4: מפיקים קבלה נכונה לציוד או לנכס

כאשר התקבל בפועל נכס בשווה כסף:

1. מפיקים קבלה סמוך למועד הקבלה, לפי מערכת הספרים של העמותה.
2. מציינים שמדובר ב״תרומה בשווה כסף״ ולא במזומן או בהעברה בנקאית.
3. מתארים את הנכס באופן שמאפשר לקשר בין הקבלה, מסמך המסירה, הערכת השמאי ורישום הנכס.
4. מציינים את השווי שנקבע ואת בסיסו לפי הנחיית רואה החשבון; אם מבוקש זיכוי בגין נכס הון, מצרפים את הערכת השמאי כנדרש.
5. אין לכתוב שהקבלה ״מבטיחה״ זיכוי או שהסכום יופיע אוטומטית כהטבת מס.
6. שומרים את הקבלה, הערכת השווי, מסמך המסירה, התמונות, ההחלטה וההתכתבות באותו תיק.

רשות המסים מחייבת להפריד בין קבלות בגין תמורה לבין קבלות בגין תרומה. גם כתב ההתחייבות העדכני של מוסד ציבורי דורש ניהול ספרים לפי ההוראות והפרדה זו.

אם באותה עסקה הועברו גם כסף וגם ציוד, הוראת הביצוע למערכת תרומות ישראל דורשת קבלה נפרדת לכל סוג אמצעי תשלום. לכן אין לרשום כסף ו״שווה כסף״ בשורה אחת כאילו הם אמצעי תשלום אחד.

שלב 5: מדווחים למערכת תרומות ישראל

מ־1 בינואר 2026 מוסד ציבורי שמחזיק באישור סעיף 46 מדווח למערכת על כל התרומות וביטוליהן. בתרומה בשווה כסף:

• מפיקים קבלה גם כאשר התקבול אינו כסף.
• מסמנים את אמצעי התשלום ״שווה כסף״; במודל הטכני זהו קוד 11.
• מדווחים סמוך ככל האפשר להפקת הקבלה ומוודאים שהתקבל מספר דיווח תקין.
• מבינים שהדיווח והמספר אינם אישור אוטומטי לזיכוי. הוראת הביצוע אומרת במפורש שהזיכוי בתרומות אלה ייקבע לפי הוראות וחוזרי רשות המסים.

הדיווח הוא שכבת עקיבות: הוא מחבר את התורם, הקבלה, התאריך, הסכום ואמצעי התשלום. הוא אינו מחליף את הקבלה, את הערכת השמאי או את בדיקת הזכאות.

שלב 6: רושמים את הנכס וממשיכים לעקוב אחריו

לאחר הקבלה, אין להשאיר את הציוד רק בתיק התרומות. יש לקשר אותו למערכת החשבונאית ולרישום התפעולי:

• מספר נכס פנימי או מספר מלאי.
• מיקום ואחראי לשמירה.
• תאריך הפעלה ומצב תקינות.
• מטרת השימוש והגבלת תורם, אם קיימת.
• שווי הוגן, מקור השווי ואופן הרישום.
• פחת, אם מדובר ברכוש קבוע ולפי המדיניות החשבונאית.
• ביטוח, רישוי, אבטחת מידע או בטיחות, לפי סוג הנכס.
• מועד הוצאה משימוש, מכירה, השמדה או העברה והאישור שניתן לכך.

הדוח השנתי של מוסד ציבורי כולל דיווח על הכנסות והוצאות ופרטים על נכסים. לכן קליטת התרומה חייבת להגיע בסופו של דבר גם לרישומים שעליהם נשענים הדוח הכספי והדיווח השנתי, ולא להישאר רק בקבלה לתורם.

שירות מקצועי בהתנדבות: המסלול הנכון

מה לא עושים

אין לקחת מספר שעות, להכפיל בתעריף שוק ולהפיק אוטומטית קבלת תרומה לפי סעיף 46. הוראת הביצוע של רשות המסים קובעת כי שירותים התנדבותיים — מקצועיים ואחרים — אינם מוכרים כתרומה לעניין זיכוי מס.

הכלל חל גם אם השירות בעל ערך רב לעמותה. עורך דין שנתן עשר שעות ללא תמורה, מעצב שהכין אתר ומתכנת שפיתח מערכת עשויים לתרום תרומה ארגונית משמעותית, אך מכאן לא נובע שנותן השירות זכאי לזיכוי מס על שווי הזמן.

מה כן מתעדים

מומלץ להפיק אישור שירות בהתנדבות או מכתב תודה שאינו קבלת מס, ולכלול בו:

• זהות נותן השירות והעמותה.
• תיאור העבודה והתוצר.
• התקופה, מספר השעות או אבני הדרך, אם ניתן למדוד אותם.
• הצהרה שהשירות ניתן ללא תמורה ושאין התחייבות לתשלום עתידי.
• זכויות בתוצר: בעלות בקבצים, רישיון שימוש, סודיות והגנת מידע, לפי העניין.
• זהות המאשר בעמותה ותאריך השלמת השירות.
• משפט מפורש: ״מסמך זה אינו קבלה לפי סעיף 46 ואינו אישור לזיכוי מס״.

התיעוד מגן על שני הצדדים ומאפשר לרואה החשבון לבחון את הרישום, אך אינו הופך את השירות לתרומת מס.

מתי השירות עשוי להופיע בדוחות הכספיים

תקן חשבונאות 40 מאפשר למלכ״ר לבחור מדיניות של הכללת שירותים שהתקבלו ללא תמורה כהכנסה וכהוצאה, או כנכס כאשר השירות יוצר או מגדיל נכס לא־פיננסי. ההכרה אפשרית רק כאשר, לגבי כל סוג שירות בנפרד:

1. השירותים בעלי ערך כספי מהותי ביחס להיקף פעילות העמותה.
2. ניתן לאמוד את שוויים ההוגן באופן מהימן.
3. השירותים חיוניים לפעילות הרגילה והעמותה הייתה נאלצת לרכוש אותם אלמלא ניתנו, או שהם יוצרים או מגדילים נכס לא־פיננסי.

אם העמותה בחרה במדיניות הכרה, עליה ליישם אותה באופן עקבי ולתת בביאורים מידע על סוג השירות, היקפו, השיטות וההנחות לקביעת השווי. התקן מאפשר גם מידע כמותי על שעות או שווי לגבי שירותים שלא הוכרו, ובלבד שהגילוי ברור ואינו מוצג כהכנסה שהוכרה.

כך ייתכן ששירות מקצועי:

• לא מזכה את המתנדב במס;
• לא מקבל קבלת תרומה לפי סעיף 46;
• ובכל זאת נרשם או מקבל גילוי בדוחות העמותה לפי תקן 40.

אין סתירה. כל מסלול עונה על שאלה אחרת.

דוגמאות מלאות

דוגמה 1: חברה תורמת עשרה מחשבים משומשים

העמותה מקבלת רשימה של הדגמים והמספרים הסידוריים, הצהרת בעלות, תמונות ומסמך מסירה. היא בודקת מצב, אבטחת מידע ומחיקת נתונים. אם החברה מבקשת זיכוי לפי סעיף 46, מצרפים לקבלה הערכת שמאי לפי הדרישה לנכס הון; העמותה אינה מסתפקת במחיר הרכישה המקורי.

הקבלה מתארת את עשרת המחשבים ומציינת ״שווה כסף״. מוסד בעל סעיף 46 מדווח את הקבלה במערכת תרומות ישראל עם אמצעי תשלום 11 ומוודא שהתקבל מספר דיווח. רואה החשבון בוחן את השווי ההוגן ואת הרישום כרכוש קבוע או כמלאי לחלוקה, לפי מטרת המחשבים. רכז הציוד משייך לכל מחשב מספר נכס ומיקום.

דוגמה 2: עורך דין מעניק ייעוץ ללא תשלום

העמותה חותמת עם עורך הדין על מסמך קצר שמגדיר את השירות, הסודיות, התוצר והיעדר התמורה. בתום העבודה היא מנפיקה אישור תודה שאינו קבלה לפי סעיף 46. אין רושמים לעורך הדין תרומה בגובה תעריף השעה לצורך זיכוי מס.

רואה החשבון בוחן בנפרד אם העמותה בחרה במדיניות הכרה בשירותים ללא תמורה ואם השירות מהותי, ניתן למדידה מהימנה וחיוני כך שהעמותה הייתה רוכשת אותו אלמלא ניתן. אם כן, הוא יכול להירשם כהכנסה וכהוצאה בשווי הוגן; אם לא, ניתן גילוי מתאים לפי התקן.

דוגמה 3: מאפייה תורמת מזון לחלוקה באותו יום

העמותה מקבלת תעודת מסירה עם סוגי המוצרים, כמויות, תאריך, תנאי אחסון וזהות התורם. היא מפיקה מסמך תרומה בשווה כסף לפי מערכת הספרים שלה ומקבלת מן העסק את הנתונים הדרושים לבחינת השווי. אם מבוקש זיכוי, העסק בודק עם יועץ המס את הטיפול במלאי עסקי; העמותה אינה מבטיחה שמחיר המדף הוא סכום הזיכוי.

מבחינה חשבונאית, מוצרים לצריכה שוטפת שהתקבלו ללא תמורה עשויים להירשם כהכנסה ובהוצאה כאשר הם נצרכים, בהתאם למהותיות וליכולת לאמוד שווי הוגן. גם כאשר החלוקה מהירה, שומרים תיעוד של הכמות שנקלטה ושל החלוקה.

דוגמה 4: ספק מציע ״להוציא חשבונית ואז לתרום אותה״

אין לבצע קיזוז מסמכים רעיוני רק כדי ליצור קבלה. אם הייתה עסקת שירות בתשלום — היא מתועדת ומשולמת כעסקה. אם לאחר מכן ניתנת תרומה כספית אמיתית ונפרדת — היא מתועדת לפי הכסף שהתקבל בפועל. כאשר אין תשלום אמיתי אלא שירות ללא תמורה, חוזרים למסלול של שירות בהתנדבות: אישור ביצוע ללא קבלת סעיף 46. בעסקה כזו יש לקבל הנחיה פרטנית מרואה חשבון או יועץ מס לפני הפקת מסמכים.

נקודות שבהן חובה לעצור לבדיקה מקצועית

יש להעביר את המקרה לבדיקה לפני הפקת קבלה או הבטחת זיכוי כאשר:

• מדובר במקרקעין, רכב, ניירות ערך, קניין רוחני או נכס יקר.
• התורם הוא עסק והתרומה היא מלאי עסקי.
• לעמותה אין אישור סעיף 46 בתוקף במועד התרומה.
• התורם מקבל פרסום, שירות, כרטיס, זכות שימוש או טובת הנאה.
• יש תמורה חלקית או מחיר מוזל במקום מסירה ללא תמורה.
• אין הוכחת בעלות או שיש שעבוד, תנאי החזרה או הגבלת שימוש חריגה.
• השווי אינו ניתן לאמידה מהימנה.
• קיימת שאלה של מע״מ, מס רווח הון, מס שבח או ניכוי מס במקור.
• התורם מבקש מסמך בדיעבד או מבקש לשנות את סוג התקבול לאחר שהקבלה הופקה.

המקורות הרשמיים שנבדקו אינם קובעים תשובת מע״מ אחידה לכל סוגי התרומות בשווה כסף. מודל תרומות ישראל מפנה במפורש להוראות מע״מ ומס הכנסה. לכן אין להסיק מסימון ״שווה כסף״ במערכת מהו טיפול המע״מ של התורם או של העמותה; זו בדיקה לפי הנכס, זהות הצדדים ואופי הפעילות.

בקרות שמונעות את רוב הטעויות

הפרדת תפקידים

• גורם אחד מאשר קבלת תרומה מהותית.
• גורם אחר בודק את מסמך השווי.
• הנהלת החשבונות מפיקה את הקבלה ומבצעת דיווח.
• אחראי נכסים מאשר שהציוד נקלט וממשיך להיות מוחזק.

התאמה חודשית

בכל חודש משווים בין:

1. טופסי מסירת ציוד ושירותים.
2. קבלות ״שווה כסף״ שהופקו.
3. מספרי הדיווח ממערכת תרומות ישראל.
4. רישום נכסים, מלאי והוצאות.
5. הערכות שמאי ומסמכי שווי.

פער כמו ״קבלה בלי נכס״, ״נכס בלי קבלה״ או ״שירות שקיבל בטעות קבלת סעיף 46״ נשאר פתוח עד לתיקון מתועד.

נוסח מאושר מראש

כדאי להכין שלושה טפסים נפרדים:

• טופס קבלת נכס או ציוד.
• טופס שירות מקצועי בהתנדבות.
• טופס בדיקת תרומה מעורבת או תמורה חלקית.

ההפרדה מונעת שימוש בטופס קבלה לנכס גם עבור שעות התנדבות.

שאלות נפוצות

האם אפשר להוציא קבלה לפי מחיר שהציע התורם?

לא כבסיס יחיד לזיכוי בגין נכס הון. הוראת רשות המסים דורשת הערכת שמאי שתצורף לקבלה. מחיר שהציע צד מעוניין, מחירון או חשבונית ישנה הם ראיות עזר בלבד.

האם הערכת השמאי מבטיחה לתורם זיכוי?

לא. היא תנאי שנקבע לתרומת נכס הון, אך הזיכוי עדיין כפוף לכל הוראות סעיף 46, לאישור בתוקף, להיעדר תמורה ולבדיקת רשות המסים. גם הדיווח למערכת אינו אישור אוטומטי.

האם עמותה בלי סעיף 46 יכולה לקבל ציוד?

כן, עצם קבלת ציוד אינה מותנית באישור סעיף 46. אולם אסור להציג לתורם כאילו הקבלה מזכה לפי סעיף 46. העמותה עדיין מתעדת את הקבלה ורושמת את הנכס לפי כללי הספרים והחשבונאות החלים עליה.

האם שירות מקצועי ״שווה״ תרומה רק אם נותן השירות הוא עסק?

זהות נותן השירות אינה משנה את הכלל העיקרי שנבדק: שירות התנדבותי מקצועי או אחר אינו מוכר כתרומה לעניין זיכוי מס לפי הוראת הביצוע. ההשלכות העסקיות אצל נותן השירות עשויות להשתנות, ולכן הוא צריך ייעוץ משלו.

האם אפשר להכיר בדוחות בשעות של כל מתנדב?

לא אוטומטית. תקן 40 דורש מדיניות עקבית ובחינה נפרדת לכל סוג שירות: מהותיות, שווי הוגן שניתן לאמידה מהימנה ונחיצות לפעילות או יצירת נכס. אפשר לתת מידע כמותי בביאורים גם לגבי שירותים שלא הוכרו, בכפוף להצגה ברורה.

מה עושים אם התגלתה טעות בשווי לאחר הדיווח?

לא מוחקים רישום ידנית ולא משנים מסמך בלי עקבות. בודקים עם הנהלת החשבונות אם נדרש ביטול קבלה והפקה מחדש או טיפול חשבונאי אחר. מערכת תרומות ישראל דורשת מסמך ביטול שמקושר למספר הדיווח של הקבלה המקורית כאשר קבלה שכבר דווחה מבוטלת.

רשימת בדיקה לפני סגירת התיק

• [ ] סווג אם התקבל נכס, מלאי, מוצר לצריכה, שירות או עסקה מעורבת.
• [ ] אומתו זהות התורם, בעלותו וזכותו להעביר את הנכס.
• [ ] תועדו סוג, כמות, מצב, מספר סידורי ותאריך מסירה.
• [ ] תועדו הגבלות, מטרה וכל תמורה או טובת הנאה.
• [ ] נקבע בסיס שווי מהימן; לנכס הון עם בקשת זיכוי צורפה הערכת שמאי.
• [ ] הופקה קבלה נכונה רק אם התקבל נכס או תקבול שמצדיק אותה.
• [ ] שירות בהתנדבות קיבל אישור שאינו קבלת סעיף 46.
• [ ] מוסד בעל סעיף 46 דיווח ״שווה כסף״ וקיבל מספר דיווח תקין.
• [ ] הנכס או השירות נבדקו לרישום לפי תקן 40 ומדיניות העמותה.
• [ ] הושלם רישום נכס, מלאי, מיקום, אחראי והגבלות.
• [ ] נשמרו הקבלה, מסמך המסירה, השמאות, ההחלטה וכל האסמכתאות יחד.

גבולות המדריך

המדריך נותן מסלול תיעוד בטוח על בסיס המקורות הרשמיים שנבדקו. הוא אינו קובע שווי לנכס מסוים ואינו מחליף שמאי, רואה חשבון או יועץ מס. בפרט:

• שווי הוגן בדוחות אינו בהכרח סכום הזיכוי לתורם.
• מספר דיווח במערכת אינו החלטת שומה.
• הכרה חשבונאית בשירות ללא תמורה אינה יוצרת לתורם זיכוי.
• קבלה אינה מרפאה חוסר בעלות, תמורה מוסווית או עסקה לא אמיתית.
• שאלת מע״מ נבדקת לפי נסיבות העסקה, ולא לפי הכותרת שהוקלדה במערכת.

מקורות מרכזיים

• רשות המסים — דיווח תרומות למערכת תרומות ישראל.
• רשות המסים — הוראת ביצוע מס הכנסה 11/2025.
• רשות המסים — מודל תרומות, מהדורה 4.0 מדצמבר 2025.
• רשות המסים — מכתב הבהרה מיום 21.03.2024 על זיכוי בגין תרומה בשווה כסף שהיא נכס הון.
• רשות המסים — הוראת ביצוע 3/2001 לעניין זיכוי לפי סעיף 46.
• המוסד הישראלי לתקינה בחשבונאות — תקן חשבונאות 40 (מעודכן 2021).
• רשות המסים — כתב ההתחייבות העדכני למוסד ציבורי.
• רשות המסים — דוח שנתי למוסד ציבורי, טופס 1215.

עודכן ונבדק לאחרונה: 30.07.2026. בדיקת רענון הבאה: 28.10.2026.