קהילת הידע לעמותות

הודעת פרטיות וזכויות האדם במידע

מאת מדריך דוח בקליק · מדריך רשמי

· תפעול, פרטיות וכלים דיגיטליים

המדריך נבדק ביום 29.07.2026 מול חוק הגנת הפרטיות בנוסחו לאחר תיקון 13, מסמכי הרשות להגנת הפרטיות המעודכנים לאחר התיקון וחוק התקשורת לעניין פניות שיווקיות ובקשות תרומה. יש לבדוק אותו מחדש עד 27.10.2026, ובמוקדם יותר אם ישתנו החוק, התקנות או הנחיות הרשות.

עמותה אוספת מידע לא רק בטופס הרשמה. מידע אישי עשוי להגיע משיחת טלפון, בקשת סיוע, תרומה, הרשמה להתנדבות, צילום באירוע, הודעת צ׳אט, הקלטה, כתובת IP או מידע שמתקבל מספק. העובדה שהעמותה פועלת ללא כוונת רווח אינה פוטרת אותה מחובות הפרטיות. גם מאגר שאינו חייב ברישום כפוף לשאר הוראות החוק והתקנות.

המדריך עוסק בדין הכללי. מידע רפואי, טיפולי, חינוכי או סוציאלי; פרטי קטינים ונפגעי עבירה; סודיות מקצועית; צו איסור פרסום; והעברה לחו״ל עשויים להיות כפופים לדינים נוספים. במקרים כאלה אין לפרסם או להעביר מידע רק על סמך תבנית כללית.

איך לקרוא את המדריך

כל הוראה שייכת לאחת משלוש שכבות:

  • חובה בדין — הוראה בחוק או בתקנות החלה לפי נסיבות המקרה.
  • עמדת הרשות — הפרשנות או דרך היישום שפרסמה הרשות להגנת הפרטיות. היא חשובה מאוד לאכיפה, אך אינה זהה תמיד ללשון החוק.
  • בקרה תפעולית מומלצת — צעד שמקטין סיכון ומאפשר לעמותה להוכיח מה עשתה; הוא אינו מוצג כחובה סטטוטורית אחידה.

מפת החלטה קצרה

לפני איסוף, שימוש, משלוח או פרסום, עונים לפי הסדר:

  1. איזה מידע אישי מעורב, ועל מי?
  2. מה המטרה המדויקת של הפעולה?
  3. האם קיימת הסמכה מפורשת בדין, או שנדרשת הסכמה תקפה?
  4. מה נאמר לאדם בזמן האיסוף, ומה הייתה תוצאת הסירוב?
  5. האם השימוש הנוכחי זהה למטרה שנמסרה, והאם אותו נמען או סוג נמען נמסר מראש?
  6. האם אפשר להשיג את המטרה בפחות מידע או בלי זיהוי האדם?
  7. האם מעורבים קטין, תלות בקבלת שירות, מידע בעל רגישות מיוחדת או איסור פרסום אחר?
  8. כיצד יתועדו ההודעה, ההסכמה, ההעברה, הבקשה או ההסרה?

תשובה חסרה אינה סיבה “להמשיך ולתקן אחר כך”. עוצרים את הפעולה החדשה עד לבירור.

Q-086 — מה חייבים להסביר לאדם בזמן איסוף מידע אישי בטופס, באתר או בטלפון?

התשובה הקצרה

כאשר פונים לאדם כדי לקבל ממנו מידע אישי לעיבוד במאגר, סעיף 11 לחוק דורש הודעה בזמן הפנייה. ההודעה צריכה להבהיר אם מסירת המידע היא חובה חוקית או תלויה ברצון ובהסכמה, מה יקרה אם האדם לא יסכים, מי בעל השליטה במאגר וכיצד פונים אליו, מה מטרות האיסוף, למי המידע יימסר ולאילו מטרות, וכן שקיימות זכויות עיון ותיקון לפי סעיפים 13–14. החובה חלה גם בפנייה בעל־פה, בטלפון או באינטרנט, וגם כאשר האדם עצמו יזם את הפנייה לקבלת שירות.

ששת הרכיבים שצריכים להיות בהודעה

  1. חובה או בחירה — האם דין מסוים מחייב למסור את המידע, או שהמסירה תלויה ברצון ובהסכמה.
  2. תוצאת הסירוב — מה בפועל לא יהיה אפשר לעשות אם המידע לא יימסר. אין לכתוב איום כללי כאשר רק שדה מסוים נדרש.
  3. זהות בעל השליטה ודרכי קשר — השם המשפטי של העמותה וערוץ פעיל למימוש זכויות או לשאלות פרטיות.
  4. מטרות האיסוף והעיבוד — מטרות קונקרטיות, לא ניסוח פתוח כגון “לכל צורך” או “בין היתר”.
  5. מקבלי המידע ומטרות המסירה — למי הוא עשוי לעבור ולשם מה. אפשר לתאר סוג מקצועי ברור של מקבלים, אך לא קטגוריה עמומה שאינה מגלה את השימוש.
  6. זכויות במידע — קיומה של זכות העיון לפי סעיף 13 והזכות לבקש תיקון או מחיקה של מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן לפי סעיף 14.

עמידה ברשימה היא רצפת היידוע. כאשר מבקשים לבסס הסכמה לפגיעה משמעותית בפרטיות, ייתכן שיידרש פירוט נוסף כדי שההסכמה תהיה באמת מדעת, למשל סוגי המידע, אופן הפרסום, הסיכונים והשימוש העתידי.

מתי ואיך מציגים את ההודעה

חובה או עמדת הרשות:

  • מציגים את ההודעה בעת הפנייה ולפני שהאדם מוסר את המידע הרלוונטי.
  • בטופס מקוון מציבים את התמצית ליד השדות או לפני כפתור השליחה; קישור למדיניות מלאה יכול להוסיף פירוט, אך לא להסתיר את המידע המהותי.
  • בשיחה טלפונית הנציג מקריא נוסח קצר לפני האיסוף. שליחת קישור לאחר השיחה אינה מתקנת לבדה מצב שבו המידע כבר נאסף ללא יידוע.
  • בטופס נייר ההודעה צריכה להיות קריאה ונגישה לפני החתימה או המסירה.
  • אם האיסוף נעשה מכוח סמכות בדין, עדיין מודיעים על כך ומציגים את שאר הפרטים הנדרשים. הודעה אינה שמורה רק לאיסוף שמבוסס על הסכמה.

בקרה תפעולית מומלצת:

  • משתמשים במבנה מדורג: שכבה קצרה במקום האיסוף ומדיניות מלאה בקישור נגיש.
  • מסמנים ליד כל שדה אם הוא חובה או רשות ומסבירים למה שדה רגיש דרוש.
  • מתאימים שפה, גודל כתב ואמצעי המחשה לקהל היעד; לילדים או לאנשים עם מוגבלות יש להנגיש את ההסבר בפועל, לא רק לצרף מסמך משפטי ארוך.
  • שומרים מספר גרסה של ההודעה, תאריך תחולה והוכחה איזו גרסה הוצגה בכל ערוץ.

תבנית קצרה לטופס

מי אוסף את המידע? עמותת _, מספר _, וניתן לפנות אליה בנושא פרטיות ב־___.

>

האם חובה למסור? השדות המסומנים ב־* נדרשים לצורך _. מסירת יתר השדות היא לבחירתך. אם לא יימסרו שדות החובה, לא נוכל _.

>

למה נשתמש במידע? לצורך _ ו־_.

>

למי נמסור אותו? ל־_ לצורך _; ולספקי תפעול הפועלים עבורנו ובהתאם להוראותינו.

>

הזכויות שלך: ניתן לבקש לעיין במידע האישי ולבקש לתקן או למחוק מידע שאינו נכון, שלם, ברור או מעודכן באמצעות ___.

התבנית אינה מתאימה בהעתקה אוטומטית. יש למלא מטרות, תוצאות סירוב ומקבלים אמיתיים. “ספקי שירות” אינו ניסוח מספיק אם הספק משתמש במידע גם למטרותיו שלו.

הודעה אינה הסכמה

  • הודעה מסבירה מה נעשה; הסכמה היא בסיס אפשרי לפעולה כאשר אין הסמכה בדין.
  • תיבה אחת המאשרת “תנאים, פרטיות, דיוור ופרסום תמונה” אינה מפרידה בין מטרות שונות.
  • שתיקה, תיבה מסומנת מראש או המשך גלישה אינם תמיד הסכמה תקפה.
  • איסוף שאינו נחוץ לשירות, דיוור המבוסס על אפיון ופרסום תמונה או סיפור דורשים בחינה נפרדת, ובנסיבות מתאימות הסכמה אקטיבית ונפרדת.
  • כאשר האדם תלוי בשירות, חופש הבחירה נחלש. אין להתנות סיוע חיוני בהסכמה לשימוש שאינו דרוש למתן הסיוע.

Q-087 — האם מותר להשתמש בפרטי תורם או מקבל שירות למטרה אחרת מזו שלשמה נאספו?

התשובה הקצרה

ככלל, לא. שימוש במידע אישי למטרה אחרת מזו שהאדם הסכים לה, ללא הסמכה מתאימה בדין, עלול להפר את עקרון צמידות המטרה ואת סעיפים 2(9) ו־8(ב) לחוק. תיקון 13 גם אוסר לעבד במאגר מידע שנוצר, התקבל, נצבר או נאסף בניגוד לחוק המסדיר את עיבודו. החזקת כתובת או צילום אינה נותנת לעמותה רישיון לכל שימוש עתידי.

בדיקת שימוש חדש

לפני שימוש שלא תוכנן במקור:

  1. מאתרים את הודעת הפרטיות, נוסח ההסכמה או ההסמכה בדין שחלו בעת האיסוף.
  2. רושמים במשפט אחד את המטרה המקורית ואת המטרה החדשה.
  3. בודקים אם המטרה החדשה כבר נמסרה באופן ברור ואם הבסיס הקיים מכסה אותה.
  4. אם לא — עוצרים. אין בדין הישראלי “אינטרס לגיטימי” כללי שאפשר לייבא אוטומטית מה־GDPR כתחליף להסכמה או להסמכה בדין.
  5. אם קיימת הסמכה בדין, מתעדים את הסעיף המדויק ואת גבולותיו; אם אין, פונים לקבלת הסכמה חדשה, מדעת וחופשית, לפני השימוש.
  6. אם המידע יימסר לגורם אחר שאינו רק ספק הפועל עבור העמותה, בודקים גם את ההודעה והבסיס למסירה.
  7. מצמצמים מידע, הרשאות, נמענים ומשך שמירה למינימום הדרוש.
  8. מעדכנים את מסמכי המאגר, ההודעה, החוזים עם הספקים ורישום ההחלטה.

דוגמאות נפוצות בעמותה

| המידע והמטרה המקורית | השימוש החדש | מסקנה מעשית | | --- | --- | --- | | כתובת תורם לצורך קבלה ותיעוד תרומה | קמפיין התרמה עתידי | לא מניחים שהקבלה יצרה הסכמה לדיוור; בודקים את הודעת האיסוף, חוק התקשורת וכללי הדיוור הישיר. | | תיק מקבל שירות לצורך טיפול וסיוע | סיפור גיוס תרומות מזוהה | זו מטרה חדשה ורגישה; נדרשים בסיס נפרד, צמצום, בחינת סודיות והליך Q-184. | | טלפון מתנדב לצורך שיבוץ למשמרת | העברה לעמותה אחרת | מסירה לגורם אחר דורשת הסכמה או סמכות והודעה על הנמען והמטרה. | | נתונים סטטיסטיים ללא יכולת זיהוי סבירה | דוח השפעה מצרפי | אפשר להפחית סיכון באמצעות אנונימיזציה אמיתית; הסרת שם בלבד אינה מספיקה אם אפשר לזהות מהקשר, ממספר קטן או מצירוף נתונים. | | צילום מאירוע פנימי לצורך תיעוד | מודעה ממומנת ברשת | הסכמה לצילום אינה בהכרח הסכמה לפרסום רחב או לפרסום שיווקי. |

ספק אינו “חור” בעקרון המטרה

ספק שמקבל גישה רק כדי להפעיל מערכת עבור העמותה צריך לפעול לפי הוראותיה ובהיקף שנקבע. שימוש עצמאי של הספק לצורכי פרסום, העשרה, אימון מודל או מכירת תובנות עשוי להיות מטרה או מסירה חדשה. לפני העלאת תיקי תורמים או מקבלי שירות לכלי בינה מלאכותית, בודקים תנאים, מיקום עיבוד, שימוש לאימון, שמירה, ספקי משנה, אבטחה ויכולת מחיקה — ולא מסתפקים בכך שהכלי “מקובל”.

מה קורה כשחוזרים מהסכמה

עמדת הרשות מכירה בכך שבנסיבות מסוימות אדם רשאי לחזור בו מהסכמה ולבקש הפסקת שימוש עתידי. חזרה אינה הופכת בהכרח את פעולות העבר לבלתי חוקיות, ואינה מחייבת תמיד למחוק כל רשומה שנאספה כדין; ייתכן שנדרש לשמור מידע לצורך חובה רגולטורית, אבטחה או התגוננות משפטית. לכן מפרידים בין:

  • הפסקת השימוש שמבוסס על ההסכמה;
  • הסרה מערוצי פרסום ודיוור;
  • מחיקת מידע שתלויה בעילה המשפטית ובחובות השמירה;
  • שמירת ראיה מצומצמת לכך שההסכמה בוטלה.

דיוור, הסכמה והסרה: שני מסלולים שצריך לבדוק יחד

פנייה שיווקית עשויה להיות כפופה לשני הסדרים שונים:

  1. חוק הגנת הפרטיות — דיוור ישיר: פנייה אישית המבוססת על השתייכות לקבוצת אוכלוסייה שנקבעה לפי אפיון במאגר. הדגש הוא הפרופיל ומקור המידע.
  2. סעיף 30א לחוק התקשורת — “דואר זבל”: הדגש הוא תוכן הפנייה וערוץ השיגור. פנייה אחת יכולה להיות כפופה לשני ההסדרים יחד.

מסלול בדיקה לפני משלוח

  • מפרידים בין הודעה תפעולית אמיתית, כגון קבלה או עדכון על שירות שהתבקש, לבין מסר שמעודד תרומה, רכישה או הוצאה אחרת.
  • לפי חוק התקשורת, ברירת המחדל לפקס, מערכת חיוג אוטומטי, הודעה אלקטרונית או מסרון היא הסכמה מפורשת מראש לדבר פרסומת. בקשת תרומה לציבור נכללת בהסדר.
  • קיים חריג מצומצם: עמותה או חברה לתועלת הציבור רשאית לשלוח בדואר אלקטרוני בלבד בקשת תרומה גם בלי הסכמה מראש, כל עוד הנמען לא הודיע על סירובו בדרך הקבועה בחוק. אין להרחיב חריג זה למסרון או לשיחה מוקלטת.
  • אם הפנייה מבוססת על אפיון במאגר, בודקים בנוסף את הוראות הדיוור הישיר: ציון ברור שמדובר בדיוור ישיר; זהות ומען בעל השליטה; מקורות המידע; זכות המחיקה והמען למימושה; ומספר רישום כאשר הוא נדרש.
  • בקשת מחיקה ממאגר המשמש רק לדיוור ישיר מחייבת מחיקה מלאה. אם למאגר מטרות חוקיות נוספות, מפסיקים את הדיוור ומוחקים את סיווג התפוצה והמאפיינים שעליהם התבססה הפנייה ככל שאינם דרושים למטרות האחרות.
  • בקשת מחיקה לפי סעיף 17ו צריכה להיות מטופלת בתוך 30 ימים. תפעולית, רצוי להכניס את הכתובת לרשימת חסימה מיד עם קבלת הבקשה כדי שלא יישלח מסר נוסף בזמן הטיפול.

רישום הסכמה והסרה מומלץ

שומרים לכל נמען:

  • זהות או מזהה, הערוץ והמטרה שאושרה;
  • נוסח ההודעה וההסכמה, מספר הגרסה והמועד;
  • מקור הכתובת ונסיבות קבלתה;
  • הוכחת פעולה אקטיבית כאשר נדרשה;
  • מועד הסרה, הערוץ שבו התקבלה והמערכות שאליהן הופצה;
  • מזהה מינימלי ברשימת חסימה, כדי שלא לייבא את האדם מחדש מספק או מקובץ ישן.

אין להשתמש ברשימת החסימה לקמפיין חדש. מטרתה היחידה היא לכבד את ההתנגדות.

טיפול בבקשות עיון, תיקון ומחיקה

מהן הזכויות הכלליות

  • אדם רשאי לעיין בעצמו, באמצעות בא־כוח שהרשה בכתב או באמצעות אפוטרופוס, במידע האישי עליו המוחזק במאגר.
  • הזכות חלה גם על הקלטות, וידאו, צ׳אט ומידע דיגיטלי שאפשר לקשר לאדם במאמץ סביר.
  • יש לאפשר עיון בתוך 30 ימים מקבלת הבקשה. אין למחוק את המידע המבוקש לאחר שהוגשה בקשת עיון ולפני שניתנה אפשרות סבירה לממש אותה.
  • לאחר עיון, אם המידע אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן, האדם רשאי לבקש לתקנו או למוחקו לפי סעיף 14.

אין זכות מחיקה כללית לכל מידע

סעיף 14 אינו “זכות להישכח” כללית. הוא מאפשר בקשת תיקון או מחיקה כאשר המידע אינו נכון, שלם, ברור או מעודכן. עילות מחיקה נוספות עשויות לנבוע, למשל, מדיוור ישיר, מתקנות החלות על מידע שהועבר מהאזור הכלכלי האירופי, מחזרה מהסכמה בנסיבות המתאימות או מדין ענפי. מנגד, ייתכן שהעמותה חייבת לשמור חלק מהמידע לצורכי מס, דיווח, הגנה משפטית או אבטחה. בודקים כל רכיב וכל מטרה בנפרד.

נוהל עבודה לבקשה

  1. קליטה ואישור: מתעדים מועד, סוג בקשה, ערוץ ומספר טיפול ושולחים אישור קבלה.
  2. אימות מידתי: מאמתים זהות או סמכות בלי לאסוף צילום תעודה מלא כברירת מחדל. מתאימים את האימות לרגישות ולסיכון התחזות.
  3. הקפאה ממוקדת: מונעים מחיקה שגרתית של המידע שבמחלוקת עד להכרעה ומונעים המשך דיוור אם זו בקשת הסרה.
  4. איתור: מחפשים במערכות הפעילות, ארכיון נגיש, הקלטות וספקים; מתעדים היכן חיפשו ומה נמצא.
  5. בדיקת צדדים שלישיים: מפרידים מידע של אחרים, חיסיון ואיסורי גילוי. אין לדחות את כל הבקשה אוטומטית רק מפני שבחלק מהחומר מופיע אדם נוסף.
  6. החלטה: קובעים לגבי כל פריט אם למסור, לתקן, למחוק, להגביל שימוש או לסרב; מציינים את הבסיס.
  7. ביצוע והפצה: מעדכנים מערכות, עותקים פעילים וספקים רלוונטיים ושומרים תיעוד של הפעולה.
  8. תשובה: מוסרים תשובה מאובטחת וברורה ושומרים את תאריך המסירה.
  9. סגירה ובקרה: בודקים אם הטעות הייתה מערכתית ואם יש לתקן טפסים, מקור נתונים או ממשק.

זכות העיון כפופה לחריגים מצומצמים, כגון חיסיון או חשש לנזק חמור לבריאות או לחיים, ולדינים מיוחדים. חריג צריך להיבדק ולהיות מתועד באופן פרטני; הוא אינו הרשאה למדיניות סירוב גורפת.

בקרה תפעולית מומלצת: מגדירים יעד פנימי קצר מן המועד המשפטי, בעל תפקיד וממלא מקום. הארכה אינה “כפתור” שהעמותה יכולה להפעיל לעצמה בלי בסיס מתאים בדין.

Q-184 — מתי מותר לפרסם צילום, שם או סיפור אישי של מקבל שירות, ובמיוחד של קטין?

התשובה הקצרה

לא מפרסמים מפני שיש צילום, מפני שהמשפחה “שמחה לעזור” או מפני שהמטרה טובה. קודם מגדירים את מטרת הפרסום, בודקים אם יש איסור בדין או חובת סודיות, מצמצמים את המידע ובוחנים אם ההסכמה באמת מדעת וחופשית. הסכמה לצילום אינה בהכרח הסכמה לפרסום, והסכמה לפרסום פנימי אינה בהכרח הסכמה לקמפיין ממומן, לרשתות חברתיות או לשימוש עתידי. אצל מקבל שירות התלות בעמותה עלולה להפוך את ההסכמה ל“חשודה”; אצל קטין נדרשות זהירות, התאמה לגיל ובחינה של סמכות ההורה או האפוטרופוס ושל טובת הילד.

שערי חובה לפני פרסום

אין לפרסם עד שכל השערים עברו:

  1. בדיקת איסור: צו, חיסיון, סודיות מקצועית, חוק הנוער, דין רפואי או טיפולי, תנאי מימון או התחייבות חוזית.
  2. צורך ומידתיות: האם השם, הפנים, הקול, המיקום, האבחנה או פרטי המשפחה נחוצים להשגת המטרה.
  3. בסיס חוקי: הסכמה תקפה ומסוימת או סמכות אחרת המתאימה לפרסום עצמו, לא רק לאיסוף.
  4. חופש בחירה: סירוב לא יפגע בקבלת השירות, בתור, ביחס או בזכאות, אלא אם הפרסום עצמו נחוץ באופן אמיתי לשירות — מצב חריג הדורש בדיקה.
  5. הבנה: האדם מבין מה יפורסם, היכן, לאיזה קהל, לכמה זמן, אם יהיה קידום ממומן ומה קשה יהיה למחוק לאחר שיתוף.
  6. אישור החומר הסופי: המצולם או נציגו רואה את התמונה והטקסט הסופיים, לא רק רעיון כללי.
  7. תיעוד ובקרה: נשמרים הנוסח, הגרסה, תאריך ההסכמה, המאשר, הערוצים ותאריך בחינה מחדש.

מה צריכה לכלול הסכמה נפרדת לפרסום

עמדת הרשות ובקרה מומלצת:

  • התמונה, ההקלטה או הסיפור המדויקים;
  • אילו פרטים מזהים ורגישים יופיעו;
  • מטרת הפרסום והמסר;
  • האתר, הרשתות, דיוור, דפוס, תקשורת וקידום ממומן — כל ערוץ רלוונטי בנפרד;
  • קהל ומשך זמן מתוכנן;
  • האם החומר יימסר לשותף, משרד פרסום או גוף מממן;
  • דרך פשוטה לחזרה מהסכמה והסבר מה העמותה יכולה להסיר ומה כבר עלול להישאר אצל צדדים שלישיים;
  • בחירה אמיתית בין “מסכים” ל“לא מסכים”, ללא תיבה מסומנת מראש וללא כריכה עם קבלת השירות.

פרסום מחדש למטרה שונה דורש בדיקה והסכמה חדשה. אין להשתמש בטופס ישן כללי כדי להכשיר קמפיין שלא הוסבר בזמן החתימה.

כשמדובר בקטין

במרבית המקרים הורה או אפוטרופוס הוא שמעניק הסכמה לאיסוף או לשימוש במידע של קטין, אך חתימת מבוגר אינה פותרת את כל השאלות. יש לבדוק מי מוסמך להסכים בנסיבות המשפחתיות והמשפטיות, להתאים את ההסבר לגיל ולבשלות ולשתף את הילד בהחלטה. עמדת הרשות ממליצה, במיוחד לגבי מתבגרים, לקבל גם את הסכמתם.

לפני פרסום על קטין:

  • בודקים אם פרט כלשהו מאפשר זיהוי גם בלי שם: פנים, קול, בית ספר, שכונה, קרוב משפחה, מחלה נדירה או נסיבות סיפור ייחודיות.
  • נמנעים מפרטי מיקום, שגרה, דרכי קשר, מידע רפואי או אינטימי ומידע העלול להביך או להשפיל כעת או בעתיד.
  • מעדיפים איור, צילום מבוים, טשטוש שאינו הפיך או סיפור מצרפי ואנונימי.
  • בוחנים את טובת הילד ולא רק את רצון ההורה או צורכי הקמפיין.
  • אם הילד מתנגד, יש מחלוקת בין בעלי אחריות, יש חשש בטיחותי או שהמצב נכלל באיסור פרסום — לא מפרסמים עד לקבלת הכרעה מקצועית.

סעיף 24 לחוק הנוער אוסר פרטים מזהים של קטין בנסיבות המנויות בו, למשל כאשר הקטין הובא לפני בית משפט או ניסה להתאבד, וכן מגביל פרסומים רגישים נוספים. זו אינה רשימה ממצה. הסכמה של הורה או קטין אינה בהכרח גוברת על איסור סטטוטורי או צו.

חזרה מהסכמה לאחר פרסום

כאשר מתקבלת בקשה:

  1. עוצרים מיד שימוש חדש וקידום ממומן שבשליטת העמותה.
  2. מסירים מן האתר, החשבונות והמאגר התקשורתי שבשליטת העמותה.
  3. פונים לספקים ולשותפים שקיבלו את החומר לפי ההסכם.
  4. מתעדים היכן פורסם ומה הוסר.
  5. מסבירים ביושר שלא תמיד אפשר למחוק צילום שכבר הועתק, צולם במסך, נשמר במנוע חיפוש או שותף בידי אחרים.
  6. שומרים רק תיעוד מצומצם הדרוש להוכחת הביטול ולמניעת שימוש חוזר.

עמדת הרשות מכירה באפשרות לחזרה מהסכמה בנסיבות מסוימות, ובפרט בפרסום תמונה. הפסקת שימוש עתידי אינה זהה אוטומטית למחיקת כל מידע מקורי או לביטול חוקיות השימוש שנעשה קודם לכן.

ארבעה מרשמים שמונעים את רוב התקלות

1. מרשם מטרות ומקורות

לכל סוג מידע מתעדים: מי נושא המידע, מאין הגיע, המטרה, הבסיס, מקבלים, ספקים, מערכת, תקופת שמירה והאם הוא בעל רגישות מיוחדת.

2. מרשם הודעות והסכמות

שומרים מספר גרסה, ערוץ, קהל, מועד תחולה, השדות שהוצגו, נוסח ההסכמה והוכחת הפעולה. אין צורך לשמור יותר מידע ממה שנדרש להוכחה.

3. מרשם בקשות זכויות והסרות

שומרים מספר טיפול, אימות, מערכות שנבדקו, החלטה, פעולות, ספקים, מועד תשובה ולקח מערכתי. מגבילים גישה מפני שהמרשם עצמו מכיל מידע אישי.

4. מרשם פרסומים

לכל תמונה או סיפור מתעדים את הקובץ המאושר, מטרות, ערוצים, תוקף, מסמך הסכמה, אישור החומר הסופי, הגבלות ותאריך בדיקה או הסרה.

צ׳קליסט להנהלה

  • [ ] לכל טופס, שיחה וערוץ דיגיטלי יש הודעה בזמן האיסוף.
  • [ ] כל הודעה כוללת חובה או בחירה, תוצאת סירוב, בעל שליטה, מטרות, מקבלים וזכויות.
  • [ ] שדות חובה ורשות מסומנים ונבחן הצורך בכל שדה.
  • [ ] מטרות משניות מקבלות בחינה והסכמה נפרדת כשנדרש.
  • [ ] אין שימוש במידע או בצילום למטרה חדשה ללא שער החלטה מתועד.
  • [ ] דיוור נבדק גם לפי חוק הפרטיות וגם לפי חוק התקשורת.
  • [ ] כל מערכת דיוור מכבדת רשימת חסימה ואינה מייבאת מחדש נמענים שהוסרו.
  • [ ] קיים ערוץ פעיל לבקשות עיון, תיקון, מחיקה והסרה.
  • [ ] בקשות נשלחות לבעל תפקיד ולממלא מקום, עם מעקב מועדים.
  • [ ] אין הבטחה שגויה לזכות מחיקה כללית.
  • [ ] פרסום מקבל שירות אינו תנאי לקבלת סיוע שאינו דורש פרסום.
  • [ ] פרסום קטין עובר בדיקת איסור, זיהוי עקיף, טובת הילד והסכמה מותאמת.
  • [ ] ספקים וכלי בינה מלאכותית אינם משתמשים במידע למטרות עצמאיות שלא אושרו.
  • [ ] המדריך, ההודעות והטפסים נבדקים מחדש עד מועד הביקורת.

טעויות מסוכנות שכדאי למנוע

  • “יש מדיניות פרטיות באתר, לכן לא צריך הודעה ליד הטופס.”
  • “האדם התקשר אלינו, לכן סעיף 11 לא חל.”
  • “הוא מסר טלפון לתרומה, לכן מותר לשלוח כל קמפיין.”
  • “זו מטרה טובה של עמותה, לכן לא צריך הסכמה.”
  • “הסכמה לצילום היא הסכמה לכל פרסום עתידי.”
  • “הורה חתם, לכן אין צורך לבדוק את טובת הילד או איסור פרסום.”
  • “מחקנו את השם, לכן הסיפור אנונימי.”
  • “הספק הוא רק מעבד” כאשר תנאיו מאפשרים שימוש עצמאי או אימון.
  • “כל בקשת מחיקה מחייבת למחוק גם מסמכי מס ותיעוד חובה.”
  • “נשיב כשנסיים” בלי מעקב אחר המועדים שבדין.

גבולות המדריך

יש לקבל בדיקה פרטנית לפני איסוף, מסירה או פרסום כאשר מעורבים טיפול רפואי או נפשי, שירותי רווחה, פגיעה או אלימות, אימוץ או אומנה, הליך משפטי, נפגע עבירה, קטין בסיכון, מידע ביומטרי, מאגר בהיקף ניכר, העברה לחו״ל, מידע שהתקבל מאירופה, מחקר, זיהוי פנים, חיסיון, צו איסור פרסום או מחלוקת בין הורים או אפוטרופוסים.

מקורות רשמיים

מקורות ואימות

המידע נבדק לאחרונה בתאריך .

  1. חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981 — main.knesset.gov.il
  2. חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד-2024 — www.gov.il
  3. גילוי דעת בנושא הסכמה בדיני הגנת הפרטיות — www.gov.il
  4. המלצות בנושא חשיפת ושיתוף מידע על ילדים ברשת על-ידי הוריהם — www.gov.il
  5. חובת יידוע במסגרת איסוף ושימוש במידע אישי — www.gov.il
  6. כלי הערכת השפעה על הפרטיות — זכויות נושא מידע — mojforms.justice.gov.il
  7. שאלות ותשובות — תיקון מס׳ 13 לחוק הגנת הפרטיות — הרשות להגנת הפרטיות
  8. רישום מאגר מידע לאחר תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות — www.gov.il
  9. תחולת חוק הגנת הפרטיות על זכות העיון בהקלטות קול, וידאו ומידע דיגיטלי — נוסח מעודכן בעקבות תיקון 13 — www.gov.il
  10. חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס׳ 63), התשע״ו–2016 — main.knesset.gov.il
  11. הנחיה 2/2017 בעניין דיוור ישיר — נוסח מעודכן בעקבות תיקון 13 — www.gov.il

#פרטיות

לפרסומים נוספים בקהילת הידע