התשובה נבדקה ביום 30.07.2026 מול נוהל התמיכות החדש שנכנס לתוקף ביום 01.03.2026, סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, שירות אישור ניהול תקין ומאגר התמיכות. הנוהל הרשמי הוא נוסח משולב לא רשמי ובמקרה של שוני הפרסום ברשומות מחייב. יש לבדוק מחדש עד 28.10.2026 ואת מבחן התמיכה המסוים לפני הגשה.
התשובה הקצרה
ככלל, כן — במסלול תמיכה ממשלתית לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, מוסד “הנתמך לראשונה בתחום פעילות מסוים” חייב להראות שנתיים של פעילות באותו תחום, במימון ממקורות עצמיים, לפני שיורשה להגיש בקשה. הנוהל אינו בודק רק את גיל העמותה: עמותה בת עשר שמתחילה תחום חדש יכולה להיחשב נתמכת לראשונה בתחום, ואילו השאלה אם גוף שקם מפיצול עומד בחריג נבחנת לפי התנאים המיוחדים.
החריג צר מאוד. במקרים חריגים ביותר, ועדת התמיכות רשאית, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, לוותר על דרישת הניסיון כאשר קיים אינטרס ציבורי מובהק במתן הפטור. כשיקול משמעותי תובא העובדה שהפעילות התקיימה בפועל לפחות שנתיים בידי מוסד ציבור שממנו התפצל המבקש, ושאותו מוסד נתמך כדין בידי המדינה בתקופה זו. אין לעמותה זכות אוטומטית לחריג רק מפני שהיא חדשה, חשובה או היחידה באזור.
בנוסף, מבחן תמיכה מסוים רשאי לדרוש יותר משנתיים. גם לאחר שעומדים בדרישת הניסיון קיימים תנאים נוספים: אישור ניהול תקין, תנאי סף במבחן, מימון עצמי, מסמכים, תקציב, מניעת כפל מימון והוכחת ביצוע.
על איזה כסף הכלל חל
הכלל שבנוהל עוסק בתמיכה מתקציב המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א. הוא אינו כלל אחיד לכל מקור כסף ציבורי. יש להבחין בין:
- תמיכה ממשלתית לפי מבחן תמיכה;
- מכרז או רכישת שירותים;
- מיזם משותף או התקשרות אחרת;
- תמיכת רשות מקומית;
- הקצאת מקרקעין;
- מענק מקרן או תכנית ייעודית;
- כספי עיזבונות או כספים שנפסקו בתובענה ייצוגית;
- תמיכה לפי דין או החלטה מיוחדת.
לכל מסלול מקור סמכות ותנאים. אין לבחור כותרת כדי לעקוף כלל: אם המדינה רוכשת שירות, חלים דיני ההתקשרות; אם היא תומכת בפעילות ציבורית עצמאית, נוהל התמיכות ומבחן התמיכה הם נקודת המוצא.
מי הוא “מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות”
נוהל 2026 מגדיר מוסד הנתמך לראשונה בתחום פעילות כמוסד שלא נתמך לפי סעיף 3א בשמונה השנים האחרונות בתחומי הפעילות שבגינם הוא מבקש תמיכה. זו אינה בהכרח “עמותה שנרשמה השנה”.
בודקים:
- מהו תחום הפעילות לפי מבחן התמיכה.
- האם המבקש קיבל תמיכה לפי סעיף 3א באותו תחום בשמונה השנים האחרונות.
- האם הפעילות בפועל בשנתיים הקודמות היא אותה פעילות, ולא פרויקט אחר תחת מטרה כללית.
- מי ביצע אותה — המבקש עצמו או גוף אחר.
- מאילו מקורות היא מומנה.
הנוהל קובע שתחומי פעילות הנתמכים לפי אותו מבחן ייחשבו תחום פעילות אחד, אלא אם ועדת התמיכות קבעה אחרת. לכן אי אפשר לפצל שם של תכנית כדי להציג ניסיון בתחום אחר, וגם אין להניח ששתי פעילויות בתקנון הן אותו תחום.
מהן “שנתיים פעילות”
הפעילות צריכה להיות ממשית, ניתנת להוכחה ובאותו תחום. תיק ניסיון טוב כולל:
- תכנית עבודה ותאריכי ביצוע;
- הנהלת חשבונות וכרטסת נפרדת;
- חשבוניות, שכר ותשלומים;
- רשימות משתתפים בהתאם לפרטיות;
- חוזים עם אתרים וספקים;
- פרסומים ודוחות פעילות;
- מדדי תפוקה ותוצאה;
- פרוטוקולים;
- דוחות כספיים ומילוליים;
- התאמה בין דיווחי העמותה לבין הנתונים בבקשה.
עצם רישום מטרת “חינוך” בתקנון אינו מוכיח שנתיים של הפעלת תכנית חינוכית. קיום אירוע חד־פעמי בכל שנה אינו בהכרח עומד בהיקף שהמבחן דורש. המבחן יכול לקבוע מספר משתתפים, אזור, רישוי, כוח אדם או היקף מינימלי.
השנתיים נבחנות לפני שנת התמיכה, ולכן צריך לקרוא את הגדרת התקופה במסמכי הקול הקורא. מוסד אינו אמור להתחיל ליצור אסמכתאות אחרי שפורסם הקול הקורא.
מהו מימון ממקורות עצמיים
נוהל 2026 מגדיר מקורות עצמיים כמקורות כספיים שאינם תמיכה ציבורית ואינם הלוואות. הוא מבהיר שכספי עיזבונות שמחלקת הוועדה הציבורית וכספי הוועדה לחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות ייחשבו מקור מימון עצמי.
מקור עצמי עשוי לכלול, לפי העובדות והמסלול:
- תרומות פרטיות;
- דמי השתתפות;
- הכנסות עצמיות;
- קרנות פילנתרופיות שאינן “תמיכה ציבורית” כהגדרת הנוהל;
- הון שהעמותה העמידה כדין;
- המקורות המיוחדים שהנוהל מונה.
לעומת זאת, תמיכה או הקצבה מהמדינה, מרשות מקומית או מתאגיד שהוקם בחוק עשויה להיות “תמיכה ציבורית”, והלוואה אינה מקור עצמי לצורך הגדרת הניסיון. גם שווה כסף ועבודת מתנדבים אינם נספרים אוטומטית; הנוהל מציב תנאים להכרה בשווה כסף לצורכי עלות ומימון, ומבחן התמיכה צריך לאפשר זאת במקום שנדרש. אין לבנות בקשה על אומדן מתנדבים בלי רישום שעות, אסמכתאות ודוחות מתאימים.
החריג
סעיף 14(ב) לנוהל מציב ארבעה שערים:
- מדובר במקרה חריג ביותר.
- ועדת התמיכות היא שמחליטה.
- נדרשת התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה.
- קיים אינטרס ציבורי מובהק במתן הפטור.
הנוהל מוסיף שיקול משמעותי: הפעילות בוצעה בפועל לפחות שנתיים על ידי מוסד ציבור שממנו התפצל המבקש, ואותו מוסד נתמך כדין בידי המדינה בתקופה. זה אינו פטור אוטומטי לכל פיצול. צריך להראות רציפות אמיתית של פעילות, אנשים, נכסים, התחייבויות ותיעוד, ולוודא שהפיצול עצמו חוקי ואינו נועד לעקוף תנאי.
בקשה שמסתפקת ב“אנחנו היחידים שעושים זאת” אינה מבססת חריג. מכינים ניתוח עובדתי, אינטרס ציבורי, הנזק מאי־מתן פטור, חלופות, מניעת העדפה ותיעוד רציפות. גם אז הוועדה יכולה לדחות.
דרישה ארוכה יותר ומגבלת שנה ראשונה
מבחן תמיכה רשאי לקבוע תקופת פעילות במימון עצמי הארוכה משנתיים. לכן הנוהל הוא רצפה אפשרית ולא הבטחת זכאות. קוראים את נוסח המבחן העדכני, לא רק מודעה או מצגת.
בשנה שבה מוסד נתמך לראשונה בתחום, הנוהל מגביל את סכום התמיכה לפי עלות הפעילות שקיים המוסד בשנה שקדמה לשנת התמיכה: הסכום לא יעלה על פי שניים מן העלות, אלא אם הופעל מסלול החריג בהתאמות. המשמעות היא שגם מוסד עם שנתיים ניסיון אינו קופץ בהכרח להיקף בלתי מוגבל.
אישור ניהול תקין
נוהל 2026 קובע אישור ניהול תקין כתנאי לאישור תמיכה. שירות רשות התאגידים מבחין בין אישור ניהול תקין לבין אישור על הגשת מסמכים לעמותה חדשה; אין להניח שכל מסמך שנושא את לוגו הרשות ממלא את תנאי הקול הקורא.
לפני הגשה בודקים:
- סוג האישור;
- שנת התוקף;
- שם ומספר העמותה;
- אם קיימת הערה או שלילה;
- דרישה מיוחדת במבחן;
- מועד אחרון להמצאת האישור.
חריג מדרישת שתי השנים אינו פוטר אוטומטית מאישור ניהול תקין או מכל תנאי אחר.
תהליך היערכות לעמותה חדשה
שנה ראשונה
מגדירים תחום אחד, מתקצבים אותו ממקור מותר, פותחים כרטסת, מתעדים משתתפים ותוצרים ומסדירים דיווחי רשם ומס. אין לרדוף אחרי כל מבחן תמיכה; בונים פעילות אמיתית.
שנה שנייה
ממשיכים באותו תחום בהיקף שניתן להוכיח, מתקנים פערי רישום, בודקים מבחני תמיכה קיימים וממפים מה עוד נדרש: רישיון, ניסיון צוות, אזור או מדד.
לפני שנת התמיכה
מורידים את המבחן ואת ההזמנה הפעילה, בודקים הגדרת תחום, תקופת ניסיון, מימון, ניהול תקין, מועדים ומסמכים. מכינים טבלת התאמה שבה לכל תנאי יש אסמכתה. ההזמנה אינה הבטחה שיהיה תקציב או שהעמותה תקבל סכום.
מה לא לעשות
- להציג גיל תאגידי כשנות פעילות בתחום.
- לממן את שתי השנים מתמיכה ציבורית ולכנותה עצמית.
- לקחת הלוואה ולרשום אותה כמקור עצמי.
- להשתמש בפעילות של עמותה אחרת בלי מסלול פיצול וחריג.
- להגיש בקשת חריג כאילו היא זכות.
- לשנות את שם הפרויקט כדי להיחשב ותיק.
- להסתיר בקשות מקבילות.
- לספור אותה הוצאה לשני מממנים.
- להתחייב להוצאה לפני אישור מתוך הנחה שתוחזר.
- להתעלם מדרישה של יותר משנתיים במבחן.
מסמכי בסיס
בבקשה ראשונה הנוהל דורש מסמכי יסוד כגון תעודת רישום, תקנון, אישור מעמד במע״מ ואישור חשבון בנק, לצד מסמכי הבקשה והתנאים במבחן. מורשי החתימה מאשרים את נכונות הפרטים ואת קיום אישור המוסד המוסמך, ומצהירים על בקשות תמיכה נוספות.
מכינים תיק דיגיטלי לפי שנת פעילות, לא תיק אחד שמערבב הכול. כל מספר בבקשה צריך לחזור לדוח, לכרטסת או לאסמכתה.
מקורות
- שר האוצר והחשב הכללי — נוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור, בתוקף מ־01.03.2026.
- הכנסת — חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, סעיף 3א.
- משרד המשפטים — יחידת תמיכות המדינה ומאגר מבחני התמיכה.
- רשות התאגידים — אישור ניהול תקין.
- משרד ממשלתי — טופסי בקשת תמיכה לשנת 2026 כדוגמה לדרישת הוכחת ניסיון.
גבול התשובה
אין בתשובה אישור שעומדים בשנתיים או בחריג. ועדת התמיכות, מבחן התמיכה, המסמכים והעובדות מכריעים. לפני השקעה בהגשה, מקבלים מן המשרד הבהרה כתובה כאשר הגדרת התחום או התקופה אינה ברורה, ואינם מתחילים פעילות בהנחה שתמיכה תאושר בדיעבד.