התשובה נבדקה ביום 30.07.2026 מול חוק העמותות ומאגר החקיקה, הנחיות רשם העמותות, מערכת תרומות ישראל, הוראת בנק ישראל 411 והנחיות הפרטיות לאחר תיקון 13. חובות גילוי עשויות להשתנות לפי סכום, מקור, סוג תורם ומעמד העמותה; יש לבדוק מחדש עד 28.10.2026.
התשובה הקצרה
אפשר לאפשר לתורם לבחור ששמו לא יוצג לציבור, אבל בדרך כלל אין להתייחס לכך כתרומה שאין לעמותה מושג מי עומד מאחוריה. העמותה צריכה לנהל פנקס תורמים פנימי, להפיק מסמך תקין, לשמור את פרטי העסקה ולמסור מידע לרשות המסים, לבנק או לרשות מוסמכת כאשר הדין דורש. מוסד בעל אישור סעיף 46 חייב החל מ־01.01.2026 לדווח על כל תרומה למערכת תרומות ישראל, כולל פרטי התורם והתקבול וללא מגבלת סכום.
לכן בטופס התרומה מפרידים בין שתי בחירות:
- “אל תפרסמו את שמי באתר או ברשימת הוקרה” — בחירת פרטיות ציבורית.
- “אינני מוסר זהות לעמותה, לסולק, לבנק או לרשות” — בקשה שעלולה להיות בלתי אפשרית, מסוכנת או מנוגדת לחובת דיווח.
אם הזהות אינה ידועה או אינה ניתנת לאימות, במיוחד בתרומה גדולה, במזומן, מחו״ל, מצד שלישי או ממדינה בסיכון, לא מנסים לעקוף את הבדיקה באמצעות פיצול, שם בדוי או מתווך. עוצרים, אוספים מידע ומערבים את הבנק ואת בעל המקצוע המתאים.
ארבע שכבות שונות של “אנונימיות”
1. אנונימיות בעמוד הציבורי
העמותה יכולה להציג “תורם אנונימי” בקיר תורמים, בפרסום תודה או בעמוד קמפיין, אם הדבר תואם את מדיניותה ואת התחייבותה לתורם. אין צורך לפרסם כל שם רק מפני שנאסף לצורך קבלה. מנגד, אם העמותה התחייבה לפרסם תורמים או אם חלה חובת גילוי מיוחדת, בודקים את ההתחייבות והדין לפני הסתרה.
2. הפנקס הפנימי
התוספת השנייה לחוק העמותות והנחיות הרשם דורשות לנהל פנקס תורמים פנימי שבו נרשמים נכסים וכספים שהתקבלו כתרומה או מתנה, לרבות שם התורם, תיאור הנכס ומועד הקבלה. הפנקס פתוח לבעלי תפקידים ולגורמים מוסמכים לפי הדין, ולא נועד להיות רשימת שיווק.
תרומה שהגיעה דרך פלטפורמה, קרן, מעסיק או גוף מתווך עדיין דורשת בירור של התורם והנתיב. רשם העמותות מפרש “תורם” גם ביחס לתרומה שיועדה לעמותה והועברה באמצעות גוף אחר. אין לרשום את חברת הסליקה כתורם רק מפני שהיא ביצעה את ההעברה.
3. הדוח והמידע הפומבי
כללי הדיווח הציבורי אינם זהים לפנקס הפנימי. התקנות והטפסים השתנו לאורך השנים וקובעים ספים, צירופים וכללים מיוחדים; תרומה מישות מדינית זרה כפופה למסלול גילוי נפרד. לכן אין להעתיק לתוכנה מספר ישן או לכתוב באתר שכל תרומה מתחת לסכום מסוים “אנונימית לפי חוק”. רואה החשבון בודק בכל שנת דוח את הטופס הפעיל, את הסכום המצטבר מאותו תורם, את היחס למחזור ואת סוג התורם.
4. בנק, סולק ורשות המסים
הבנק והסולק מחויבים להכיר את הלקוח ולנהל סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. הוראה 411 מונה, בין היתר, עסקאות אנונימיות ותשלומים מצד שלישי לא מוכר כגורמי סיכון, ומאפשרת בדיקות מוגברות בפעילות בסיכון גבוה, כגון בירור מקור הכספים ובקשת אסמכתאות. בחירה לא לפרסם שם אינה מחייבת את הבנק לוותר על מידע.
מוסד בעל סעיף 46 מדווח במערכת תרומות ישראל פרטי תורמים, מספר קבלה, תאריך, סכום ואמצעי תשלום. הדיווח חל על כל תרומה וביטול, ללא מגבלת סכום.
איזה מידע שומרים
לכל תרומה יוצרים רשומה אחת שמחברת בין:
- מזהה פנימי ייחודי;
- שם מלא או שם התאגיד התורם;
- מספר זהות או מספר תאגיד כאשר נדרש לדיווח, לקבלה, לבנק או לבקרת סיכון;
- מען ופרטי קשר שנחוצים;
- סכום, מטבע ותאריך;
- אמצעי תשלום ופרטי אסמכתה;
- בעל החשבון או הכרטיס ששילם, כאשר ידוע;
- זהות המתווך והקשר לתורם, אם יש;
- ייעוד התרומה ותנאים;
- מספר קבלה ומספר דיווח תרומות ישראל, אם חל;
- ארץ מקור הכספים והסבר, בתרומה בינלאומית;
- בחירת התורם לגבי פרסום שמו;
- בסיס ההחלטה להסתיר או לפרסם;
- בדיקות חריגים, אישורים והתכתבויות.
אין צורך להציג את כל השדות לכל מתרים, ואין לשמור צילום תעודה “ליתר ביטחון” בלי צורך. אוספים את המינימום הנחוץ לכל חובה ומגדירים גישה לפי תפקיד.
איך מקבלים תרומה אנונימית לציבור
- מזהים את התורם בערוץ מאובטח. בטופס מקוון מבקשים את השדות הנחוצים לעסקה ולדיווח.
- מציגים בחירה נפרדת לפרסום. תיבת סימון כגון “אני מבקש/ת שלא לפרסם את שמי” אינה מסומנת מראש.
- מתעדים את הבחירה. שומרים מועד, ערוץ והיקף החיסיון: אתר, דוח פעילות, אירוע או כל פרסום.
- מפיקים קבלה נכונה. לא מוחקים מן המערכת את זהות התורם רק כדי להציג “אנונימי”.
- מדווחים כדין. סעיף 46, דוח שנתי, מימון זר או דרישת רשות גוברים על הבטחת חיסיון מוחלטת.
- מציגים לציבור רק את השם המותר. מערכת האתר מקבלת שדה תצוגה נפרד מן השם המשפטי.
ניסוח בטוח לתורם: “העמותה לא תפרסם את שמך ברשימות הוקרה, אך תשמור ותמסור את הפרטים ככל שנדרש לניהול התרומה, להפקת קבלה, לבנק, לסולק ולרשויות לפי דין.” אין להבטיח “אף אחד לעולם לא יידע”.
תרומה שהגיעה בלי פרטים
העברה בנקאית
בודקים את פרטי המעביר באסמכתה, פונים לקבלת השלמה ושומרים את ניסיון הבירור. אין לייחס אוטומטית את התרומה לשם שמופיע בשדה חופשי. אם המעביר שונה מן התורם, מתעדים את ההסבר.
מזומן בקופה או באירוע
רושמים בזמן אמת, מפיקים קבלה, מבצעים ספירה כפולה ומפקידים לחשבון העמותה. בודקים את חוק המזומן ואת מדיניות העמותה. קופה פתוחה ללא מעטפות, ספירה או רישום אינה דרך בטוחה ליצור “תרומות אנונימיות”.
פלטפורמת גיוס
ההסכם צריך להבטיח שהעמותה מקבלת נתוני תורם, עסקה, ביטול, עמלה ואמצעי תשלום במידה הדרושה. אם הפלטפורמה מסרבת להעביר מידע שהעמותה חייבת בו, אין להסתמך על הקמפיין.
תרומה מחו״ל או מגוף זר
אוספים זהות, התאגדות, מקור הכספים, מדינה, ייעוד ומתווכים. בודקים סנקציות, בנק, דיווחי חוץ והאם התורם הוא ישות מדינית זרה. “קרן” או “שגרירות” אינן תוויות שיווקיות; הן עשויות להפעיל חובות גילוי מיוחדות.
פרטיות ואבטחת מידע
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות חיזק את מסגרת האחריותיות. בעת איסוף מידע יש ליידע, בין היתר, אם מסירתו חובה או רצונית ומה תוצאת הסירוב, מי בעל השליטה במאגר, מה מטרות האיסוף, למי יימסר המידע ומהן זכויות העיון והתיקון.
העמותה צריכה:
- להפריד בין מידע לקבלה לבין הסכמה לדיוור;
- להגביל גישה לפרטי תורמים;
- לא לשלוח גיליון תורמים בקבוצת הודעות;
- להצפין או להגן על ייצוא;
- לקבוע תקופת שמירה בהתאם לדין ולצורך;
- לתעד ספקים וסולקים שיש להם גישה;
- למחוק עותקי עבודה מיותרים;
- לבדוק אם חלות חובת רישום, הודעה או מינוי ממונה פרטיות.
בקשת אנונימיות אינה מחיקה אוטומטית של רשומה שחייבים לשמור, אך היא סיבה חזקה למנוע שימוש ציבורי ושיווקי שלא הוסכם.
סימני אזהרה שמחייבים עצירה
- התורם דורש שלא לזהותו אפילו לעמותה.
- התשלום מגיע מחשבון שאינו קשור לתורם.
- מתבקש פיצול למספר תרומות קטנות.
- יש מדינה בסיכון, סנקציה או איש ציבור.
- התורם מבקש קבלה על שם אדם אחר.
- התרומה מותנית בהעברה לאדם מסוים.
- אין הסבר למקור סכום גדול.
- פלטפורמה מעבירה נטו בלי דוח עסקאות.
- מוצע מזומן במקום העברה “כדי שלא יישאר רישום”.
במצבים אלה אין להאשים את התורם, אבל גם אין להשלים את הפעולה לפני בדיקה.
מקורות
- הכנסת — חוק העמותות והתקנות במאגר החקיקה הלאומי.
- רשות התאגידים — הנחיות להתנהלות עמותות.
- רשות המסים — דיווח תרומות במערכת תרומות ישראל.
- בנק ישראל — הוראת ניהול בנקאי תקין 411.
- הרשות להגנת הפרטיות — חובת יידוע לאחר תיקון 13.
- רשות התאגידים — דיווח על תרומה מישות מדינית זרה.
גבול התשובה
התשובה אינה קובעת שחובה לפרסם או מותר להסתיר שם במקרה מסוים. יש לבדוק את טופס הדוח הפעיל, מקור התרומה, צירוף שנתי, תנאי סעיף 46 וחובות מימון זר. חיסיון ציבורי אינו היתר לקבל כסף ממקור לא ידוע או להסתיר מידע מרשות מוסמכת.