קהילת הידע לעמותות

בחירת שם וניסוח מטרות

מאת מדריך דוח בקליק · מדריך רשמי

· הקמה, רישום ושינויים

המדריך נבדק ביום 30.07.2026 מול חוק העמותות, הנחיות רישום העמותות של רשות התאגידים, דף הרישום המקוון, הנחיות ההתנהלות העדכניות, מאגר התאגידים ומאגר סימני המסחר. הכללים והמסכים עשויים להשתנות; יש לבדוק את דף השירות והטפסים הפעילים לפני הגשה.

השם והמטרות אינם קישוט לבקשת הרישום. השם הוא הזהות המשפטית שהציבור יראה; המטרות הן גבול הפעילות שהוועד וחברי העמותה מתחייבים לקדם. שם טוב אך מטעה עלול להידחות. מטרות רחבות ועמומות מדי אינן נותנות לארגון חופש בלתי מוגבל, ומטרות צרות מדי עלולות לחייב שינוי רשום לפני התרחבות טבעית.

תהליך נכון מתחיל בתיאור מציאותי של הארגון ורק אחר כך בניסוח. לא בוחרים שם לפני שיודעים מי הציבור, מה הפעילות ומהו התחום המרכזי; ולא מעתיקים רשימת מטרות כללית בלי לבדוק אם הוועד באמת מתכוון ומסוגל לקדם כל מטרה שבה.

המדריך הוא מידע כללי. שם, תחום מקצועי, רישיון, סימן מסחר, מסלול מס או התחייבות לתורם עשויים להצדיק בדיקה פרטנית.

מפת העבודה

  1. מנסחים בעמוד אחד את הצורך הציבורי, קהל היעד, הפעילויות והאזור.
  2. מפרידים בין מטרות משפטיות, פעילויות, אמצעים ויעדים מדידים.
  3. בונים רשימת מטרות קצרה שמכסה את הפעילות האמיתית.
  4. יוצרים לפחות שלוש חלופות שם מובחנות.
  5. בודקים כל חלופה במאגר התאגידים, באינטרנט ובמאגר סימני המסחר.
  6. בודקים התאמה בין כל מילה בשם לבין המטרות והפעילות המתוכננות.
  7. אוספים הסכמות ואישורים אם השם כולל אדם, גוף או ביטוי מוגן.
  8. עורכים בדיקת עקביות בין הבקשה, התקנון, התצהירים והתכנית.
  9. רק אז מזינים את הבקשה המקוונת ושומרים את הנוסח שהוגש.

המסגרת המשפטית

חוק העמותות מאפשר לשני בגירים או יותר לייסד עמותה למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריה ושמטרתה העיקרית אינה עשיית רווחים. בבקשת הרישום יש לציין את שם העמותה ואת מטרותיה. הרשם אינו רשאי לרשום עמותה שמטרה ממטרותיה שוללת את קיומה של מדינת ישראל או את אופייה הדמוקרטי, או כאשר יש יסוד סביר למסקנה שהעמותה תשמש מסווה לפעילות בלתי חוקית.

לגבי השם, סעיף 4 לחוק אוסר שם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו. הוא אוסר גם שם זהה, או דומה עד כדי הטעיה, לשם תאגיד הרשום כדין בישראל, לתאגיד שרישומו בוטל וטרם חלפו שנתיים, לעמותה בהליכי רישום או לשם שמבוקש במסגרת מיזוג. בדיקת החוק במאגר החקיקה הלאומי נועדה לוודא גם את מצב התיקונים העדכני.

לאחר הרישום חייב שם העמותה המלא, כפי שמופיע בתעודת הרישום, להופיע בכל מסמך, שילוט או פרסום היוצא מטעמה, באותיות אחידות, ללא קיצורים והשמטות, ובסופו „עמותה”, „עמותה רשומה” או „ע״ר”. לכן השאלה איננה רק אם השם נשמע יפה, אלא אם אפשר להשתמש בו יום־יום בצורה אמינה, קריאה ועקבית.

לפני הניסוח: מתארים את הארגון

כנס המייסדים צריך לענות בכתב על שש שאלות:

| שאלה | תשובה שימושית | תשובה שאינה מספיקה | |---|---|---| | איזו בעיה מבקשים לצמצם? | נשירה של בני נוער ביישובי הפריפריה | „לעשות טוב” | | מי הציבור? | בני ובנות 14–18 והוריהם | „כולם” | | מה עושים בפועל? | חונכות, מרכז למידה וליווי משפחות | „פעילות חברתית” | | היכן? | יישובים מסוימים או פעילות ארצית | „בכל מקום” בלי תכנית | | כיצד ניתן השירות? | צוות מקצועי, מתנדבים, מענקים או מרכז | „בכל דרך” | | מה לא עושים בשלב הראשון? | לא מעניקים טיפול רפואי ולא מפעילים פנימייה | אין גבול |

התשובות אינן כולן נכנסות לנוסח המטרות. הן משמשות בדיקת מציאות: האם המטרות מכסות את הליבה, והאם השם מציג אותה בלי להגזים.

איך מנסחים מטרות שימושיות

מטרה אינה פעילות ואינה יעד שנתי

מטרה מתארת את התוצאה הציבורית המתמשכת שהעמותה קמה לקדם: למשל, קידום השתלבות חברתית ותעסוקתית של צעירים עם מוגבלות.

פעילות היא הדרך: הכשרה, ליווי, השמה, קבוצות עמיתים או סיוע למעסיקים.

אמצעי הוא כלי תפעולי: העסקת עובדים, שכירת נכס, התקשרות עם ספק, גיוס תרומות או רכישת ציוד.

יעד הוא מדד לתכנית עבודה: ללוות 80 צעירים בשנה או לפתוח שני מרכזים.

אין צורך להפוך כל פעולה טכנית למטרה רשומה. מצד שני, פעילות מהותית חדשה שאינה משרתת מטרה רשומה אינה מוכשרת רק מפני שהוועד קורא לה „אמצעי”.

תבנית ניסוח

תבנית טובה היא:

לקדם תוצאה ציבורית מוגדרת עבור ציבור או תחום מוגדר, באמצעות משפחות פעילות מרכזיות, תוך ציון תחום או גבול חשוב כאשר הוא מהותי.

דוגמה לצורך לימודי:

לקדם נגישות להשכלה ולהשלמת פערים לימודיים בקרב ילדים ובני נוער בפריפריה החברתית והגאוגרפית, באמצעות חונכות, מרכזי למידה, הכשרת מתנדבים, הנגשת חומרי לימוד ומתן סיוע לימודי.

הדוגמה אינה נוסח מדף. אם הארגון אינו מתכוון להפעיל מרכזים או לחלק סיוע, אין להוסיף אותם רק „ליתר ביטחון”.

מבחן חמשת השערים

לכל מטרה בודקים:

  1. חוקיות ואי־חלוקה — האם היא חוקית והאם אינה מציגה עשיית רווח כמטרה עיקרית?
  2. תועלת ברורה — איזו תוצאה היא מבקשת לקדם ולמי?
  3. כיסוי הפעילות — האם הפעילויות המרכזיות המתוכננות נופלות בתוכה?
  4. גבול — האם קורא חיצוני יכול להבין מה אינו כלול?
  5. יכולת הוכחה — האם בעוד שנתיים ניתן להראות בדוח מילולי, בתקציב ובמסמכים שהעמותה קידמה אותה?

חברי הוועד חייבים לפעול לטובת העמותה במסגרת מטרותיה ובהתאם לתקנון ולהחלטות האסיפה. הנחיות הרשם מדגישות שפעילות העמותה נבדקת מול המטרות הרשומות, ושעמותה אינה רשאית לבצע פעולות שאינן במסגרתן.

כמה רחב וכמה צר

ניסוח כמו „לקדם כל מטרה חוקית” אינו מפה לפעילות ואינו תחליף להחלטה מה הארגון עושה. גם שרשרת מילים — „חינוך, רווחה, בריאות, תרבות, ספורט, דת, מחקר וכל עניין ציבורי” — עלולה ליצור פער בין המסמך לבין המציאות.

מן הצד האחר, נוסח שמקבע שם של פרויקט זמני, כתובת אחת, ספק מסוים או יעד מספרי לשנה הראשונה עלול להיות צר מדי. אפשר לנסח ליבה יציבה, ולהשאיר את היעדים והפרטים המשתנים לתכנית העבודה.

שאלת הבקרה היא: האם הרחבה היא המשך צפוי של אותה תכלית, או תחום חדש? לדוגמה, חונכות והכשרת חונכים יכולות להשתייך לאותה מטרה; הפעלת מרפאה אינה בהכרח המשך של מועדון נוער. אם אין תשובה בטוחה, מנסחים במדויק או מקבלים ייעוץ לפני ההגשה.

מטרות נפרדות או מטרה אחת

מפרידים מטרות כאשר לכל אחת תוצאה ציבורית וקו פעילות עצמאי, או כאשר גורם מפקח, מממן או מערכת חשבונאית יצטרכו לזהות אותה בנפרד. מאחדים כאשר מדובר בדרכי פעולה שונות לאותה תוצאה.

רשימה ארוכה אינה בהכרח בטוחה יותר. כל מטרה מאושרת היא גם הצהרה שהעמותה עשויה להידרש להסביר כיצד היא מקדמת אותה. הנחיות הרישום מציינות שכל המטרות שאושרו הן מטרות העמותה, גם אם תעודת הרישום מציגה תמצית בלבד; הרשם רשאי לקבוע את נוסח התמצית בתעודה.

התאמה לתכניות עתידיות

לפני הניסוח בודקים תכנית לשלוש שנים:

  • אילו שירותים יינתנו ישירות;
  • האם יחולקו מענקים, מלגות, מזון או ציוד;
  • האם תהיה פעילות בתשלום;
  • האם תהיה פעילות מחוץ לישראל;
  • האם יוחזק נכס או יופעל מוסד;
  • האם השירות דורש רישוי מקצועי;
  • האם הארגון מתכוון לבקש תמיכה ציבורית או הכרה לצורכי מס.

רישום עמותה כשלעצמו אינו מעניק אישור לפי סעיף 46, רישיון מקצועי, תמיכה ממשלתית או פטור מס. שירות רשות המסים להכרה לפי סעיף 46 דורש בקשה נפרדת ומסמכים, ובכללם מסמכי ההתאגדות ודוחות. לכן אין להבטיח לתורמים הטבת מס רק מפני שהמטרות נשמעות ציבוריות.

איך בוחרים שם שניתן לרשום

מתחילים בשלוש חלופות אמיתיות

מומלץ להכין לפחות שלושה שמות מובחנים, לא שלושה שינויי כתיב כמעט זהים. כל חלופה צריכה:

  • להיות קלה לקריאה ולהגייה;
  • לשקף את עיקר המטרות והפעילות;
  • לא להציג היקף, מעמד או סמכות שאין לארגון;
  • להיות שונה חזותית וצלילית משמות קיימים;
  • לעבוד גם במסמך רשמי עם הסיומת „ע״ר”;
  • לאפשר הבחנה ברורה באתר, בתרומה ובהעברה בנקאית.

השם אינו „נשמר” רק מפני שחיפשתם אותו או רכשתם דומיין. הרשם בוחן את הבקשה ואת נסיבות הדמיון במועד הטיפול.

בדיקת דמיון היא רחבה מחיפוש מדויק

הנחיות הרשם מתארות מבחן משולב: המראה והצליל של השמות, הדמיון בקהל היעד ובתחומי הפעילות, ושאר נסיבות המקרה. ייתכן קושי גם מול שם שמזוהה עם גוף מוכר ובעל מוניטין, אף אם אותו גוף אינו תאגיד רשום.

לכן מחפשים:

  • את הביטוי המדויק;
  • מילים מרכזיות בנפרד;
  • יחיד ורבים;
  • כתיב מלא וחסר;
  • ראשי תיבות ופירושם;
  • תעתיק עברי של שם לועזי;
  • תרגום לאנגלית ולערבית;
  • החלפת סדר המילים;
  • צליל דומה;
  • שמות בתחום ובאזור שבהם תפעל העמותה.

מאגר „תאגידים Online” הוא מקור רשמי שימושי לבדיקה מקדימה של חברות, עמותות וסוגי תאגידים, אך המידע המוצג בו עשוי להיות חסר או לא מעודכן ואינו אישור לשם. שומרים תיעוד של החיפושים, אבל לא מציגים אותו כהתחייבות הרשם.

השם חייב להתאים למטרות

שם שמדגיש „סיוע לנזקקים” כאשר עיקר המטרות והתקציב מיועדים להפעלת מוסד אחר עלול להטעות. כך גם „בינלאומי” בלי מטרה ופעילות בינלאומית ממשיות, או שם שמציג מטרה צדדית כאילו היא ליבת הארגון.

ערכו טבלה:

| מילה משמעותית בשם | איזו מטרה תומכת בה | איזו פעילות צפויה | מה עלול להטעות | |---|---|---|---| | „ארצי” | פריסה וקידום ברמה הארצית | פעילות ביותר מאזור אחד | פעילות מקומית בלבד | | „מרכז” | הפעלת מסגרת שירות | מקום וצוות פעילים | אין מרכז בפועל | | „מחקר” | קידום מחקר בתחום מוגדר | תכנית ושיטה מחקרית | רק הפצת מידע | | „סיוע” | מתן סיוע לציבור מוגדר | קריטריונים ותקציב | פעילות הסברה בלבד |

אם אין שורה אמינה למילה, מוחקים אותה או מתקנים את המטרות והתכנית — לא ממציאים פעילות להצדקת השם.

מילים, מעמד וסמכות

לפי הנחיות הרשם אין להשתמש במילים „ממשלתי” או „ממלכתי”. מילים שעשויות לרמז על הכרה ממלכתית, כגון „לאומי” או „מועצה”, דורשות הסבר לקשר למדינה ולכך שאין הטעיה. שם שמציג את העמותה כארגון גג או כגוף המרכז באופן בלעדי תחום מסוים דורש בסיס מספק.

גם מילים המתארות מקצוע, מוסד מוסדר, סמכות אישור או פעילות טעונת רישיון דורשות זהירות. עצם רישום השם אינו מעניק רישיון ואינו מאפשר להציג שירות שאסור לספק בלי אישור. לפני שימוש במונחים כמו טיפול רפואי, מוסד חינוכי, בנק, ביטוח, תקן או הסמכה בודקים את הדין והרגולטור של התחום ולא מסתמכים על כך שהמערכת קיבלה את הטקסט.

אדם, ארגון או מותג של אחר

כאשר השם כולל ביטוי שמזוהה במובהק עם גוף בעל מוניטין, שם של תאגיד או שם של אדם שאינו מייסד, הנחיות הרשם דורשות במקרים המתוארים הסכמה בכתב; בשימוש בשם נפטר עשויה להידרש הסכמת בן משפחה קרוב. גם הסכמה אינה מבטלת את בדיקת ההטעיה או זכויות אחרות.

שומרים:

  • הסכמה מפורשת לנוסח המדויק ובשפות המבוקשות;
  • זהות וסמכות החותם;
  • תנאי שימוש בשם ובלוגו;
  • משך ההסכמה והאפשרות לבטלה;
  • התייחסות לאתר, גיוס כספים ופרסומים;
  • תיעוד בדיקת זכויות.

ראשי תיבות ושפות

מילה זרה, ביטוי לא מובן או ראשי תיבות עשויים לחייב הסבר משמעות. הרשם בודק גם תרגום או הביטוי שממנו נגזרו ראשי התיבות מול שמות קיימים. הנחיות הרישום מפרטות מגבלות על ערבוב שפות בתוך אותו שם וממליצות על שם ייחודי כדי לצמצם עיכובים.

אם נדרש שם בעברית, בערבית או באנגלית, מכינים מראש טבלת התאמה בין הגרסאות. תעתיק אינו בהכרח תרגום. בודקים שכל גרסה משקפת אותה זהות ואינה יוצרת טענה חדשה, כגון „ישראל”, „עולמי” או „רשמי”, שאינה קיימת בגרסה האחרת.

בדיקת מותג וסימן מסחר

רישום שם עמותה ורישום סימן מסחר הם מסלולים שונים. רשות הפטנטים מבהירה שרישום תאגיד אינו מעניק כשלעצמו הגנת סימן מסחר. המאגר הרשמי מאפשר לחפש סימנים ובקשות לפי מילים בעברית ובלועזית, בעלים, מצב וסיווג.

בדיקה מעשית כוללת:

  1. חיפוש שם מלא ומילים מרכזיות במאגר התאגידים;
  2. חיפוש זהה, דומה ופונטי במאגר סימני המסחר;
  3. בדיקת הסיווגים הקשורים לשירותי העמותה;
  4. חיפוש אינטרנט, רשתות חברתיות ודומיינים;
  5. בדיקת לוגו וביטוי חזותי אם כבר עוצבו;
  6. ייעוץ קניין רוחני כאשר המותג מרכזי או נמצא דמיון.

תוצאה ריקה אינה הוכחה שאין זכות קודמת, ותוצאה קיימת אינה תמיד איסור אוטומטי. בודקים דמיון, תחום, קהל, מצב משפטי ומוניטין. אין להשקיע בשילוט, קמפיין ודומיין יקר לפני שהסיכון הובן.

שם רשום, לוגו ושם פרויקט

הנחיות ההתנהלות קובעות שימוש בשם הרשום המלא ואוסרות שימוש בשמות חלופיים לקידום פרויקטים. לוגו יכול להיות מעוצב ואף לכלול את השם בלי „ע״ר”, כל עוד אינו מטעה ובכל מסמך מופיע לצד זאת השם המלא באופן ברור ובולט בהתאם לחוק.

כדי לצמצם סיכון:

  • מציגים בכותרת או באזור בולט את השם המשפטי המלא;
  • אם לפרויקט יש תיאור, כותבים „פרויקט ___ של [שם העמותה המלא]”;
  • לא פותחים עמוד תרומה שנראה כתאגיד אחר;
  • בחוזה, קבלה, חשבונית, הצעה, שילוט ודף נחיתה מזהים את העמותה;
  • משתמשים במספר העמותה כאשר יש חשש לבלבול;
  • לא מוסיפים לשם הרשום תואר שיוצר סמכות או מעמד שלא אושרו.

בחירת מותג נפרד אינה פתרון לשם שנדחה, ואינה מאפשרת להסתיר מן הציבור מי מקבל את הכסף או נותן את השירות.

בדיקת התאמה לפני הגשה

מטריצה אחת לכל המסמכים

בונים גיליון קצר:

| רכיב | נוסח סופי | מסמך מקור | מי אימת | |---|---|---|---| | חלופות שם | שלוש חלופות מדורגות | בקשת הרישום | המייסדים | | מטרות | רשימה מלאה וממוספרת | בקשה ונספח | המייסדים | | תמצית | משקפת את הרשימה בלי להרחיב | שדה התמצית | עורך הבקשה | | תקנון | אינו סותר את המטרות | התקנון המוצע | בדיקה משפטית לפי צורך | | פעילות | כל פעילות משויכת למטרה | תכנית עבודה | הוועד המיועד | | הסכמות | שמות וביטויים של אחרים | נספחים | בעל הזכות |

דף הרישום הרשמי כולל את השירות הפעיל ואת הקבצים הנלווים, ובהם רשימת מטרות מוצעות. הרשימה יכולה לסייע בניסוח, אך אינה מחליפה התאמה לעמותה המסוימת. שומרים עותק של הקבצים שהורדו ביום ההגשה ושל כל נוסח שנחתם.

בדיקת „יום אחרי הרישום”

לפני שליחה מדמים חמישה מסמכים:

  • חוזה שכירות;
  • בקשת תרומה;
  • קבלה או מסמך הנהלת חשבונות;
  • דף אתר;
  • דוח פעילות שנתי.

אם קשה להציג בכל אחד את השם המלא, או להסביר איזו מטרה כל פעילות מקדמת, חוזרים לניסוח. זו בדיקה זולה לפני שהשם והמטרות הופכים לחלק מן המרשם.

אם התקבלה דרישת השלמה או סירוב

קוראים את הנימוק המדויק ולא משנים רק אות אחת. בדמיון לשם קיים בודקים את כל מבחני הדמיון ומציעים חלופה מובחנת. בחוסר התאמה בין שם למטרות מחליטים אם השם מוגזם או שהמטרות חסרות. בדרישת הסכמה מצרפים מסמך מאת בעל הזכות או בוחרים שם שאינו תלוי בה.

כל עוד העמותה טרם נרשמה, תיקון פרטים בבקשה כפוף להליך שבחוק, ובכלל זה חתימת רוב המייסדים והוכחת הודעה למייסדים האחרים במקרים המתוארים בסעיף 2. אין להגיש גרסאות סותרות בלי מסלול תיקון מתועד.

לאחר הרישום, שינוי שם או מטרות הוא הליך נפרד של החלטת אסיפה, דיווח, בדיקה ורישום; שינוי מטרות שאינן „קרובות” עשוי לדרוש גם אישור בית משפט. לכן נכון להשקיע בניסוח לפני הרישום, אך אין לנסח „הכול” רק כדי להימנע לעולם משינוי. המדריך הנפרד לשינויים בעמותה קיימת מפרט את ההליך.

טעויות נפוצות

„השם פנוי בגוגל”

חיפוש אינטרנט אינו בדיקת מרשם, אינו בדיקת דמיון ואינו בדיקת סימן מסחר.

„נוסיף כל מטרה אפשרית”

רשימה מנותקת מתכנית העבודה יוצרת התחייבויות, בלבול ופער בדיווח. מטרות צריכות להיות אמיתיות.

„נכתוב מטרה כללית והוועד יחליט אחר כך”

הוועד חייב לפעול במסגרת המטרות; החלטתו אינה מרחיבה אותן.

„שם הפרויקט יחליף את שם העמותה”

במסמכים, בשילוט ובפרסום נדרש השם הרשום המלא. תיאור פרויקט אינו זהות משפטית חלופית.

„רישום השם נותן בעלות על המותג”

רישום תאגיד וסימן מסחר הם מסלולים שונים, וזכויות קודמות עשויות להיות רלוונטיות.

„המילה מרשימה ולכן נשתמש בה”

„לאומי”, „מועצה”, „מרכז”, „בינלאומי” או תואר מקצועי עשויים ליצור מצג עובדתי או רגולטורי. כל מילה צריכה בסיס.

„התמצית בתעודה היא כל המטרות”

כל המטרות שאושרו מחייבות גם אם התעודה מציגה תמצית שקבע הרשם. שומרים את מסמך המטרות המלא.

תיק עבודה מומלץ

שומרים בתיק אחד:

  • מסמך הצורך, הציבור והפעילויות;
  • שלוש חלופות השם והנמקה;
  • תוצאות חיפוש תאגידים עם תאריך;
  • תוצאות חיפוש סימני מסחר עם תאריך ופרמטרים;
  • בדיקות תרגום, תעתיק וראשי תיבות;
  • הסכמות לשימוש בשם אדם, גוף או ביטוי;
  • גרסת המטרות המלאה;
  • טבלת התאמה בין מטרות לפעילויות;
  • תמצית המטרות המוצעת;
  • החלטות המייסדים וגרסאות חתומות;
  • עותק מלא של הבקשה והנספחים;
  • דרישות השלמה והתשובות להן;
  • תעודת הרישום והנוסח שאושר.

רשימת בדיקה סופית

  • [ ] כל מטרה חוקית, אמיתית ואינה מכוונת לחלוקת רווחים.
  • [ ] כל פעילות מרכזית משויכת למטרה ברורה.
  • [ ] אין מטרות מדף שהעמותה אינה מתכוונת לקדם.
  • [ ] שלוש חלופות השם שונות באופן מהותי.
  • [ ] כל שם נבדק בכתיבים, בשפות ובצלילים דומים.
  • [ ] נבדקו מאגר התאגידים ומאגר סימני המסחר.
  • [ ] השם אינו מציג היקף, מעמד, רישיון או בלעדיות שאין להם בסיס.
  • [ ] השם והמטרות תואמים זה לזה.
  • [ ] נאספו הסכמות ואישורים נדרשים.
  • [ ] התמצית אינה מרחיבה או מסלפת את רשימת המטרות.
  • [ ] הבקשה, התקנון והתצהירים עקביים.
  • [ ] ידוע כיצד יוצג השם המשפטי המלא בכל מסמך ופרסום.
  • [ ] נשמרו כל הנוסחים והבדיקות עם תאריך.

מקורות רשמיים

  • חוק העמותות במאגר החקיקה הלאומי ובנוסח המשולב הרשמי.
  • הנחיות רישום עמותות, שינוי שם, מטרות ותקנון של רשות התאגידים.
  • שירות רישום עמותה או חברה לתועלת הציבור והקבצים הפעילים.
  • הנחיות להתנהלות עמותות, ובפרט שימוש בשם ופעילות במסגרת המטרות.
  • מאגר תאגידים Online של רשות התאגידים.
  • מאגר סימני המסחר והסבר רשות הפטנטים על ההבחנה בין שם תאגיד לסימן.
  • שירות רשות המסים לבקשת הכרה לפי סעיף 46.

המידע נועד להכנה ולבקרה. כאשר קיים שם דומה, ביטוי מוגן, תחום טעון רישוי, פעילות חריגה, תורם עם תנאי ייעוד או תכנית מס מורכבת — יש לקבל ייעוץ מתאים לפני התחייבות, פרסום או הגשה.

מקורות ואימות

המידע נבדק לאחרונה בתאריך .

  1. חוק העמותות, התש״ם–1980 — פרטי החוק ותיקוניו — main.knesset.gov.il
  2. חוק העמותות, התש״ם–1980, לרבות התקנון המצוי שבתוספת הראשונה — www.btl.gov.il
  3. רישום עמותות — שם, מטרות, תקנון וחברות — www.gov.il
  4. רישום עמותה או חברה לתועלת הציבור — www.gov.il
  5. הנחיות להתנהלות עמותות בהתאם לחוק העמותות — רשות התאגידים — רשם העמותות
  6. תאגידים ברשת — חיפוש תאגיד — רשות התאגידים
  7. חיפוש במאגר סימני המסחר — רשות הפטנטים — משרד המשפטים
  8. הגנה על סימן מסחר — בדיקת סימן ורישומו — רשות הפטנטים
  9. בקשה להכרה כמוסד ציבורי — טופס 5245 — www.gov.il

#הקמת ורישום עמותה

לפרסומים נוספים בקהילת הידע