איך לבנות ערוצי הכנסה קבועים לעמותה

שלום, מה שלומך? במסגרת העבודה השוטפת שלי אני נפגש כל הזמן עם מגוון מאוד רחב של רעיונות, מיזמים ועוד שהצד השווה שכולם מרגשים מאוד,

על עצם החשיבה של אנשים על מישהו אחר.. בין אם זה אמור לעזור לסוג מסוים של אנשים, או ציבור מסוים, או כל דבר אחר, המשותף הוא עשייה למען האחר, ומה שעוד יותר מרגש, שלמרות האתגרים של הבירוקרטיה,

ולמרות שלפעמים אחרי שנפגשים איתי זה קצת יותר מאתגר ואולי אפילו קצת מייאש, כל פעם אני מתפעל מחדש איך אנשים כל כך רוצים להעניק ולתת לאחר, ומוכנים להיכנס לכל המערבולת הזו.. וזה אחד החלקים היותר מהנים בעיסוק שלי,

לראות כל פעם מחדש, ולהתרגש כל פעם מחדש.. ולכן כל לקוח שלי שמגיע לשלב של פתיחת העמותה, והעמותה נפתחת בס"ד אני כל כך שמח יחד איתו, ואני ממש מרגיש כמו איזה עוד משהו חדש

שמצטרף לעשיה של אותם אנשים... למה אני מספר לך את כל זה? תדע לך שהקו המשותף והאחיד בין כולם ממש ללא יוצא מן הכלל בין כשמדובר על מיזם תורני או לחילופין מיזם רפואי,

או מיזם למען אוכלוסיה מסוימת, או כל רעיון של עשיה למען האחר, אצל כולם, הם ראו מצוקה של מישהו אחר, ולא נשארו אדישים, הם יכלו להמשיך הלאה כמו הרבה שראו בוודאי את מה שהם ראו,

והם בחרו להמשיך הלאה במקום לעצור רגע ולחשוב על האחר, ובמקום להגיד אני לא יכול, כל אחד מהם אמר, מה אני כן יכול כי הרי "לא עליך המלאכה לגמור"

אז בוא ונראה מה אני כן יכול לעשות, וכאן כולם מגלים דברים חדשים.. או כוחות מיוחדים שהם לא ידעו שקיימים בהם, או אנשים אחרים שהם לא הכירו קודם ועזרו להם לקדם את הרעיון שלהם, או עוד הרבה אופציות שהקב"ה פתאום גילה להם,

וזה אחרי שהם פשוט קמו ועשו מה שהם יכולים לעשות.. אז פתאום נפתחים השערים.. יש עוד המון דוגמאות לכך, אולם מה שהזכיר לי את זה דווקא השבוע?? בתקופה האחרונה הוצרכתי להתחייב על תשלום גדול מאוד משהו בכלל לא סדנדרטי לאדם ממוצע שמתפרנס בכבוד,

וזה עבור איזה עניין רפואי של אחד מהילדים שלי. ההחלטה על זה לא התקבלה כלאחר יד. הרבה מחשבה ויעוץ רבים, וכמובן דעת תורה בשביל הליך כזה. ביומיים הראשונים ממש לא ידעתי איפה לשים את עצמי, וההתחייבות..ממש הלחיצה אותי, וגם האטה את התפקוד שלי,

ורצה הקב"ה ופגשתי חבר, שלא תכננתי לשתף אותו בזה, אלא תוך כדי השיחה שלנו, הוא הזכיר איזה עניין שקשור בצורה אגבית לגמרי, ואז החלטתי בספונטיות לספר לו.. החלק המרגש, שהוא גם לא היו לו שום כלים לעזור לי, אולם הוא אמר מה כן אני יכול לעשות..

ותוך פחות מיממה הוא נתן לי כמה וכמה כיוונים טובים בס"ד. ראשית זה עזר לי מאוד להתפקס ולעבור חזרה לתחום העשיה. הלחץ לא יוביל אותי לשום מקום.. דבר נוסף, הכיוונים האלו הובילו אותי לתובנה נוספת.. אמרתי לו, אני מייצר צינורות בשביל לקבל את המתנה מהקב"ה,

ומכיוון שאני לא יודע באיזה צינור הוא ישלח?... אז אני מייצר כמה שיותר צינורות.. ושהקב"ה ישלח לי במה שהוא רוצה.. גם בליווי שלי של המון עמותות, ראיתי לאורך השנים, עמותות שחשבו שמכאן תבוא הישועה

ובסוף היא הגיעה ממקום אחר לגמרי.. אז בוא ונלמד מכאן מטרה פרקטית, בוא ונייצר עוד ועוד צינורות לקב"ה, לא נסמוך על אף אחד, אלא רק על הקב"ה, וניתן לו להחליט מאיזה צינור לשלוח לנו את הטוב, לי זה עזר מאוד,

למרות שהנושא עוד לא בא על פתרונו.. אני בטוח שהוא יגיע בצורה הכי טובה שלו..

אז מה איתך??

איפה אתה יכול ליצור עוד צינורות בשביל הקב"ה?? בהצלחה ענקית הראל