המדריך נבדק ביום 29.07.2026 מול חוק הגנת הפרטיות בנוסחו לאחר תיקון 13, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), דפי הרשות להגנת הפרטיות ומסמכי מערך הסייבר הלאומי. יש לבדוק אותו מחדש עד 27.10.2026, ובמוקדם יותר אם ישתנו התקנות, טופס הדיווח או הנחיות הרשות.
עמותה מחזיקה לעיתים מידע על תורמים, עובדים, מתנדבים, חברים ומקבלי סיוע. גם עמותה קטנה אינה מקבלת פטור אוטומטי מאבטחת מידע. החובות המדויקות תלויות בכל מאגר, בסוגי המידע, במספר האנשים ובמספר בעלי ההרשאה. קודם קובעים את רמת האבטחה לפי התקנות; הגדרות שנוספו בתוספת השלישית לחוק לצורכי עיצומים אינן מחליפות את סיווג הרמה לפי התקנות.
המדריך נותן מסלול עבודה מעשי. הוא אינו תחליף לבדיקה משפטית, טיפול מקצועי באירוע סייבר או הוראות של רגולטור ענפי.
איך לקרוא את המדריך
כל הוראה במדריך שייכת לאחת משלוש שכבות:
- חובה בדין — הוראה בחוק או בתקנות, לפי רמת האבטחה ונסיבות המאגר.
- עמדת הרשות או הנחיה רשמית — דרך היישום שהרשות להגנת הפרטיות או מערך הסייבר הלאומי פרסמו. יש לה משקל מעשי, אך יש לבדוק אם היא עצמה מוצגת כחובה או כהמלצה.
- בקרה תפעולית מומלצת — צעד שמקטין סיכון ומסייע להוכיח ניהול תקין, אך אינו מוצג כאן כחובה מספרית אחידה בחוק.
לפני הכול: חמישה פרטים שחייבים להיות זמינים
אין להמתין לאירוע כדי לגלות מי אחראי ומה נשמר. הנהלת העמותה צריכה להחזיק, במקום מאובטח ונגיש גם בחירום:
- רשימה של מאגרי המידע, בעל השליטה, מנהל המאגר, מחזיקים וספקים.
- רמת האבטחה שנקבעה לכל מאגר והנימוקים לקביעה.
- רשימת מערכות, חשבונות מנהל, בעלי הרשאה ותלות בספקים.
- נוהל תגובה ובו ממלאי מקום, יועץ משפטי או פרטיות, איש טכנולוגיה, מבטח וערוצי הדיווח הרשמיים.
- עותק נקי ונפרד של הנוהל, רשימת הקשר ודרך גישה לגיבויים כאשר המערכת הראשית אינה זמינה.
מסמך הגדרות המאגר ונוהל האבטחה הם חובות נפרדות לפי התקנות. יש לבחון את עדכונם לאחר שינוי משמעותי או אירוע, וכן בבדיקות התקופתיות שהתקנות קובעות.
Q-088 — אילו הרשאות גישה, סיסמאות, גיבויים ותיעוד אירועים נדרשים בעמותה?
התשובה הקצרה
אין רשימת הגדרות אחת שמתאימה לכל עמותה. החובה מתחילה בסיווג נכון של כל מאגר. במאגר בסיסי, בינוני או גבוה מעניקים גישה לפי תפקיד ורק במידה הדרושה, מנהלים רשימת הרשאות עדכנית, מאמתים זהות באופן מתאים, מבטלים גישה מיד עם סיום תפקיד ומתעדים אירועי אבטחה. למאגרים בינוניים וגבוהים נוספות, בין היתר, דרישות מחמירות יותר לזיהוי, תיעוד אוטומטי, שמירת לוגים, גיבוי נתוני אבטחה, ביקורת והדרכה תקופתית.
הרשאות: אדם, תפקיד, צורך וזמן
במאגר בסיסי, בינוני או גבוה, הרשאה צריכה להיגזר מתפקיד ולהיות מוגבלת למה שנדרש לביצועו. יש לנהל רישום עדכני של התפקידים, ההרשאות ובעלי ההרשאה שממלאים אותם. עם סיום תפקיד יש לבטל מיד את ההרשאה, ובמידת האפשר לשנות סיסמאות שאותו אדם עשוי היה לדעת.
כך מיישמים זאת:
- לכל אדם חשבון אישי; אין להשתמש בחשבון צוות משותף כאשר אפשר לזהות משתמשים בנפרד.
- מפרידים בין צפייה, יצירה, שינוי, ייצוא, מחיקה, אישור וניהול משתמשים.
- נותנים הרשאה לתיקייה, למערכת ולמאגר הדרושים בלבד, ולא לכל סביבת הענן.
- הרשאה זמנית לספק או לפרויקט מקבלת מועד תפוגה.
- שינוי תפקיד מפעיל בדיקה מחדש, לא העתק אוטומטי של ההרשאה הישנה.
- אחת לתקופה מפיקים רשימת הרשאות ומשווים אותה לעובדים, למתנדבים, לספקים ולתפקידים הפעילים.
הרשות מדגישה לעמותות כי בקבצים משותפים יש להגדיר פרטיות ולשתף רק קבוצה מורשית שנקבעה מראש. קישור מסוג “כל מי שקיבל את הקישור” אינו תחליף לרשימת הרשאות כאשר הקובץ מכיל מידע אישי.
סיסמאות, אימות וגישה מרחוק
התקנות מחייבות אמצעי אימות מקובלים המתאימים לאופי המאגר ולסיכון. במאגר בינוני או גבוה, ככל האפשר, הזיהוי מבוסס על אמצעי פיזי הנתון לשליטתו הבלעדית של המורשה. אם משתמשים בסיסמאות, נוהל האבטחה צריך לעסוק בחוזק הסיסמה, במספר ניסיונות שגויים ובתדירות ההחלפה לפי תפקיד, ובנוסח התקנות הקיים התקופה לא תעלה על שישה חודשים. נדרש גם ניתוק אוטומטי לאחר אי־פעילות וטיפול בתקלות אימות.
גישה מרחוק למאגר דורשת אמצעי הגנה וזיהוי נוספים; מידע שעובר באינטרנט או ברשת ציבורית צריך לעבור בהצפנה מקובלת. במאגר בינוני או גבוה חלה גם דרישת האמצעי הפיזי שבשליטת המורשה לגישה מרחוק.
מבחינה תפעולית מומלץ:
- להשתמש בסיסמה ארוכה וייחודית לכל שירות ובמנהל סיסמאות ארגוני.
- להפעיל אימות רב־שלבי, במיוחד בדוא״ל, בענן, במערכת התורמים ובחשבונות מנהל.
- לא להעביר סיסמאות בקבוצת WhatsApp, בדוא״ל פתוח או בגיליון משותף.
- להחזיק חשבונות חירום מוגנים, מתועדים ומנוטרים במקום חשבון מנהל משותף.
- להעדיף ביטול מיידי של חשבון על פני המתנה לסבב בדיקה תקופתי.
מסמך העמותות של הרשות מציע גם כללים טכניים קונקרטיים לסיסמאות. יש לראות בהם הנחיית יישום רשמית, לא להחליף באמצעותם את מבחן הסיכון והדרישות המדויקות של התקנות.
לוגים ותיעוד אירועים
במאגר בינוני או גבוה נדרש מנגנון תיעוד אוטומטי של גישה למערכות המאגר. עליו לכלול לפחות זהות משתמש, תאריך ושעה, רכיב מערכת, סוג והיקף הגישה והאם אושרה או נדחתה. המנגנון צריך להתנגד ככל יכולתו לשינוי או השבתה, לזהות שינוי כזה ולהתריע. יש לקבוע בדיקה שגרתית, לערוך דוח על בעיות וצעדים, ליידע בעלי הרשאה על עצם הניטור ולשמור את נתוני התיעוד לפחות 24 חודשים.
הדרישה לשמירת לוגים אינה רישיון לאסוף כל פרט ללא גבול. מתעדים את הדרוש לאבטחה, מגבילים גישה ללוגים, מגנים עליהם ומשמידים אותם בתום תקופת השמירה המתאימה כאשר אין עילה אחרת לשמור אותם.
לצד הלוגים, יש לתעד כל מקרה שמעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע, לשימוש ללא הרשאה או לחריגה מהרשאה, ככל שהתקנה חלה על המאגר. התיעוד צריך לאפשר לענות:
- מתי ומי גילה את האירוע.
- באיזה מאגר, מערכת, חשבון ומכשיר מדובר.
- מה ידוע ומה עדיין אינו ידוע.
- איזה מידע ואילו אנשים עלולים להיות מושפעים.
- אילו פעולות נעשו, בידי מי ומתי.
- אילו ראיות נשמרו.
- למי דווח ומה מספר האסמכתה.
במאגר בינוני מתקיים דיון באירועי האבטחה לפחות אחת לשנה; בגבוה לפחות אחת לרבעון. אירוע משמעותי אינו ממתין לדיון התקופתי: מטפלים בו ומעדכנים נוהל או בקרות מיד כשנדרש.
גיבויים: מה בדיוק מחייבות תקנות הפרטיות
תקנות 17–18 מחייבות במאגר בינוני או גבוה לשמור באופן מאובטח נתוני אבטחה מסוימים למשך 24 חודשים, לגבות אותם כך שניתן יהיה לשחזרם, ולקבוע נהלי גיבוי ושחזור תקופתיים. במאגר גבוה יש לשמור עותק באופן שמבטיח שלמות ואפשרות שחזור לאחר אובדן או הרס. החובה הזאת עוסקת בנתוני האבטחה המנויים בתקנה 17; אין לקרוא ממנה לבדה תדירות אוניברסלית לגיבוי כל מסמכי העמותה וכל המידע העסקי.
עם זאת, גיבוי של המידע התפעולי הוא בקרה חיונית. הרשות מנחה עמותות להגן על הגיבויים מפני גישה פיזית ולוגית, ומערך הסייבר ממליץ לקבוע RPO ו־RTO, להפריד עותקים ולהגן עליהם משינוי או מחיקה.
מחשבים, התקנים ומערכות
יש להגביל או למנוע חיבור התקנים ניידים לפי הסיכון. כאשר מעתיקים מידע להתקן נייד, הצפנה מקובלת נחשבת אמצעי סביר לפי התקנות. יש לתחזק מערכות באופן תקין, לעדכן אותן ולא להשתמש במערכת שהיצרן אינו תומך באבטחתה בלי מענה אבטחתי מתאים. חיבור לאינטרנט דורש הגנה מתאימה, והעברת מידע ברשת ציבורית דורשת הצפנה.
הרשות ממליצה לעמותות לוודא חומת אש פעילה ומנוטרת, EDR עדכני, עדכוני אבטחה, הגנה מפני הזרקת SQL וניתוק תקשורת משתמש בסיום פעילות. אלה דוגמאות יישום חשובות; הבחירה הטכנולוגית צריכה להתאים למערכות ולסיכון בפועל.
ספק ענן, תוכנת תורמים, מנהל אתר או חשב שכר
מתן גישה לספק אינו מעביר אליו את האחריות. לפני התקשרות עם גורם חיצוני שאינו יחיד יש לבחון את הסיכון. ההסכם צריך להגדיר במפורש את המידע, המטרות, המערכות, הפעולות, משך ההתקשרות, השבה או השמדה, אמצעי אבטחה, סודיות, ספקי משנה, דיווח שנתי ודיווח אירוע. בעל המאגר נדרש גם לפקח על עמידת הספק לפי הסיכון.
תקנה 15 אינה חלה בנוסחה על התקשרות עם גורם חיצוני שהוא יחיד, אך אין בכך פטור משאר חובות האבטחה. גם עם פרילנסר נכון להסדיר בכתב הרשאות, סודיות, שימוש מותר, מחיקה, אירועים וסיום גישה.
Q-185 — איזה תדריך פרטיות ואבטחה צריך לתת לעובדים ולמתנדבים ובאיזו תדירות?
התשובה הקצרה
במאגר בסיסי, בינוני או גבוה, לפני מתן גישה או שינוי היקפה יש להדריך את בעל ההרשאה על חובותיו לפי החוק, התקנות ונוהל האבטחה. במאגר בינוני או גבוה נדרשת גם הדרכה תקופתית לפחות אחת לשנתיים, ולתפקיד חדש — סמוך ככל האפשר לתחילת ההסמכה. עובד ומתנדב שמקבלים גישה נבחנים לפי הגישה והסיכון, לא לפי השאלה אם הם מקבלים שכר.
מסמך הרשות לעמותות ממליץ להדריך עובדים ומתנדבים בתחילת העבודה ואחת למספר חודשים. זו המלצה תפעולית מחמירה יותר מתדירות המינימום של אחת לשנתיים שנקבעה למאגרים בינוניים וגבוהים; אין להציג את “אחת למספר חודשים” כחובה מספרית כללית בתקנות.
מתי מדריכים
- לפני גישה ראשונה — לפני מסירת סיסמה, קישור, מפתח, מחשב או הרשאת צפייה.
- לפני הרחבת הרשאה — למשל מעבר מקליטה לצפייה בתיקי מקבלי סיוע.
- בסמוך לתפקיד חדש — במאגר בינוני או גבוה, גם אם האדם כבר הוכשר בעבר.
- לפחות אחת לשנתיים — לבעלי הרשאה במאגר בינוני או גבוה.
- לאחר אירוע, שינוי מערכת או סיכון חדש — כאשר הלקחים משנים את דרך העבודה.
- רענון קצר מבוסס־סיכון — מומלץ בתדירות גבוהה יותר לצוות שמטפל בילדים, בריאות, רווחה, כספים, תורמים או חשבונות מנהל.
אין להמתין להדרכה השנתית אם מתגלה התנהגות מסוכנת. אפשר לעצור הרשאה עד להשלמת הדרכה מתאימה.
מה התדריך צריך לכלול
- איזה מידע מותר לאסוף, לאיזו מטרה ומתי מוחקים מידע עודף.
- מי רשאי לצפות, לשנות, לייצא, לשתף או למחוק.
- סיסמאות, אימות רב־שלבי, נעילת מסך ואיסור על שיתוף חשבונות.
- שימוש בטוח בדוא״ל, בענן, בקבוצות הודעות, במכשיר פרטי ובהתקן נייד.
- זיהוי דיוג, התחזות, קובץ חשוד ובקשה חריגה של “מנהל”.
- שמירה מיוחדת על מידע של מקבלי סיוע, ילדים, עובדים, מתנדבים ותורמים.
- דיווח פנימי מיידי על טעות, אובדן, חשיפה או חשד — בלי להסתיר ובלי למחוק ראיות.
- למי מתקשרים כאשר המערכת הרגילה או הדוא״ל אינם בטוחים.
- סיום תפקיד: החזרת ציוד, מחיקת עותקים מאושרת וביטול הרשאות.
איך מתעדים בלי ליצור מאגר מיותר
שומרים תאריך, נושא, גרסת חומר ההדרכה, שם מדריך, רשימת משתתפים ותוצאת בדיקת הבנה קצרה. אין צורך לתעד מידע אישי שאינו נחוץ. אם ספק מדריך את עובדיו, ההסכם והבקרה צריכים לאפשר לעמותה לקבל ראיה סבירה שההדרכה בוצעה ושההרשאות תואמות לתפקיד.
Q-089 — מה עושים במקרה של אובדן מחשב, פריצה או חשיפת מידע אישי?
סעיף זה עונה גם על השאלה שמוזגה אליו: מתי אירוע סייבר נחשב אירוע אבטחה חמור ומי מדווח לרשות?
התשובה הקצרה
מדווחים מיד בתוך הארגון, עוצרים את החשיפה בלי להשמיד ראיות, מפעילים צוות תגובה, מזהים את המאגר ורמתו, מתעדים את הידוע ובודקים אם מתקיים אירוע אבטחה חמור. אם מתקיים הסף, מגישים לרשות להגנת הפרטיות דיווח ראשוני מיידי על סמך המידע שכבר ידוע, ומעדכנים בהמשך. אין להמתין לסיום חקירה פורנזית, לישיבת ועד או לדוח הספק.
הפעולות הראשונות
- פתחו רישום אירוע: מי גילה, מתי, מה נראה, אילו מערכות ואנשים עשויים להיות מושפעים.
- הפעילו מנהל אירוע: טכנולוגיה, הנהלה, פרטיות או משפט, תקשורת וספקים לפי הצורך.
- הכילו באופן מדוד: נתקו מכשיר או חשבון מסוכן, חסמו טוקנים והרשאות, עצרו שיתוף ציבורי ושמרו רציפות לשירות חיוני. תעדו כל פעולה.
- שמרו ראיות: לוגים, כותרות דוא״ל, צילומי מסך, כתובות, קבצים, תאריך ושעה. אל תפרמטו מחשב, תמחקו תיבה או “תנקו” לוגים לפני החלטה מקצועית.
- בדקו ערוץ חלופי: אם הדוא״ל או מערכת ההודעות נפגעו, אל תנהלו בהם את האירוע.
- מפו את ההיקף: מאגר ורמת אבטחה, סוגי מידע, כמות משוערת, בעלי הרשאה, ספקים, העתקה, שינוי או מניעת גישה.
- קבלו החלטת דיווח מיידית: ההכרעה אינה נדחית עד שכל העובדות ידועות.
במחשב שאבד יש לחסום חשבון וסשנים, לבדוק הצפנה וניהול מרחוק ולהחליט אם לנעול או למחוק מרחוק. מחיקה מרחוק עשויה לצמצם חשיפה אך גם למחוק ראיות; מנהל האירוע צריך לשקול ולתעד את ההחלטה לפי הסיכון המיידי.
מתי זה “אירוע אבטחה חמור”
הסף תלוי ברמת האבטחה של המאגר:
- מאגר ברמה גבוהה: לפי הגדרת התקנות, שימוש במידע ללא הרשאה או בחריגה מהרשאה, או פגיעה בשלמות המידע, הם אירוע חמור. דף הדיווח העדכני של הרשות מבהיר כי די בגישה לא מורשית למידע גם אם טרם הוכח שימוש בפועל.
- מאגר ברמה בינונית: האירוע חמור כאשר השימוש ללא הרשאה או בחריגה ממנה נוגע לחלק מהותי מן המאגר, או כאשר נפגעה שלמות המידע לגבי חלק מהותי. דף הרשות מציין גם יצירת עותק, ומבהיר כי הצפנת מידע או מניעת גישה עשויות להיות פגיעה בשלמות.
- מאגר ברמה בסיסית או מאגר המנוהל בידי יחיד: הגדרת “אירוע אבטחה חמור” בתקנות אינה קובעת עבורם מסלול מקביל. עדיין חלות חובות האבטחה והתיעוד הרלוונטיות, וייתכנו חובות לפי דין ענפי, חוזה או נסיבות אחרות. אין להתעלם מאירוע רק מפני שאין חובת דיווח לפי תקנה 11(ד).
“חלק מהותי” אינו מספר קבוע שמתאים לכל מאגר. בוחנים את גודל המאגר, כמות וסוג המידע, רגישותו, מספר האנשים, מטרת המאגר, משך והיקף הגישה והאפשרות שנוצר עותק. במקרה גבולי ברמה בינונית או גבוהה אין לעכב את הבירור והפנייה המקצועית.
דוגמאות אינן מחליפות את המבחן:
| מקרה | מה בודקים | |---|---| | מחשב נייד אבד | האם הכונן מוצפן, האם המכשיר נעול ומנוהל, אילו סשנים נשארו פתוחים ואיזה מידע נשמר מקומית | | גיליון נשלח לנמען שגוי | איזה מידע נחשף, האם נפתח או הועתק, מה היקפו ומה רמת המאגר | | תיבת דוא״ל נפרצה | אילו הודעות וקבצים היו נגישים, אילו כללים או העברות הופעלו ואילו חשבונות ניתן לאפס דרכה | | כופרה הצפינה שרת | אילו מאגרים נפגעו, האם הייתה גישה או העתקה, והאם ההצפנה או מניעת הגישה פגעו בשלמות חלק מהותי או כלשהו לפי הרמה | | קישור שיתוף היה ציבורי | כמה זמן היה פתוח, האם נסרק או נצפה, אילו לוגים קיימים ואיזה מידע היה זמין |
מי מדווח, למי ומתי
תקנה 11(ד) קובעת כי בעל המאגר מודיע לרשם באופן מיידי ומדווח על הצעדים שנקט. תקנה 19 מחילה חובות רלוונטיות גם על מנהל המאגר ועל מחזיק, בשינויים המחויבים. מדריך תקנה 15 של הרשות מדגיש כי למחזיק עשויה להיות אחריות ישירה לצד בעל המאגר. חוזה עם ספק צריך לקבוע מסלול דיווח מהיר, אך אינו מבטל אחריות בדין.
הטופס הרשמי מיועד לדיווח ראשוני ומיידי על אירוע חמור שהתרחש או שקיים חשד שהתרחש. מוסרים את כל הפרטים הידועים ומצרפים ראיות זמינות. דיווח מתואם אחד יכול למנוע כפילות, אך העמותה אינה רשאית להניח שהספק דיווח בלי לקבל אישור ומספר אסמכתה.
ביום 21.07.2026 פרסמה הרשות החלטת אכיפה ראשונה לאחר כניסת תיקון 13 לתוקף בגין אי־דיווח מיידי. הרשות הבהירה שהחובה קמה עם היוודע האירוע, בסמוך לגילוי וללא דיחוי; הדיווח הראשוני נשען על המידע הידוע וניתן להשלים אותו. לכן אין להסתמך על “24 שעות” או “72 שעות” כחלון המתנה בטוח.
אפשר ומומלץ לדווח על אירוע סייבר גם למוקד 119 של מערך הסייבר הלאומי ולקבל סיוע. הדף הרשמי מבהיר שדיווח למערך אינו מחליף דיווח לרשות להגנת הפרטיות או לרגולטור אחר. לפי הנסיבות עשויים להידרש גם משטרה, מבטח, רשות מגזרית, לקוח או צד חוזי.
האם מודיעים מיד לכל האנשים שנפגעו
תקנה 11(ד)(2) מאפשרת לרשם, לאחר ההיוועצות הנדרשת, להורות לבעל המאגר להודיע לנושא מידע שעלול להיפגע. התקנה אינה קובעת הודעה אוטומטית ואחידה לכל אדם בכל אירוע. אין לפרסם הודעה חפוזה שמסכנת חקירה או מטעה, אך גם אין לעכב הודעה שנדרשת בדין, בהוראת הרשות, לפי רגולטור ענפי או כדי לצמצם נזק ממשי. מכינים מראש נוסח עובדתי, ערוצי סיוע וצעדים שהאדם יכול לנקוט.
מה כולל הדיווח הראשוני
- פרטי הארגון ואיש הקשר.
- זמן גילוי וזמן משוער של תחילת האירוע.
- המאגר, רמת האבטחה ותפקיד הארגון ביחס אליו.
- סוגי המידע והאנשים שעלולים להיות מושפעים.
- אופן הגילוי, המערכות והספקים הרלוונטיים.
- מה ידוע על גישה, שימוש, העתקה, שינוי, הצפנה או מחיקה.
- צעדי הכלה, שימור ראיות והגנה שכבר נעשו.
- פערי מידע פתוחים ומועד לעדכון הבא.
- לוגים, צילומי מסך ואסמכתאות זמינים.
אין לצרף לדיווח יותר מידע אישי מן הנדרש. שומרים עותק, זמן שליחה ומספר אסמכתה, ומנהלים יומן השלמות.
אחרי הבלימה
- מוודאים שהתוקף או החשבון הישן אינם יכולים לחזור.
- משחזרים מסביבה נקייה ולא לפני שבודקים את מקור החדירה.
- מחליפים סודות, מפתחות וטוקנים שנחשפו.
- בודקים אם נוצרו חשבונות, כללי דוא״ל, משימות או הרשאות התמדה.
- משלימים דיווחים ומתקשרים עם נפגעים לפי ההכרעה המחייבת.
- מנתחים שורש, מעדכנים מסמך הגדרות ונוהל, הרשאות, הדרכה, ספקים וגיבויים.
- מביאים את האירוע לדיון התקופתי הנדרש במאגר בינוני או גבוה, בלי לדחות עד אז את התיקונים.
Q-193 — באיזו תדירות צריך לבדוק גיבויים ולתרגל שחזור של מידע ומערכות?
התשובה הקצרה
התקנות מחייבות במאגר בינוני או גבוה נהלי גיבוי תקופתי שגרתי ושחזור של נתוני האבטחה המנויים בתקנה 17, אך אינן קובעות תדירות יומית, שבועית או חודשית אחידה לגיבוי כל המידע התפעולי, וגם אינן קובעות מספר אוניברסלי של תרגילי שחזור. את התדירות התפעולית קובעים לפי הסיכון, קצב השינוי, RPO — כמה מידע אפשר לאבד, ו־RTO — בתוך כמה זמן צריך לחזור לפעילות.
תוכנית גיבוי שאפשר לבדוק
לכל מערכת או קבוצת מידע קובעים:
- בעלים עסקי ובעלים טכנולוגי.
- המידע, ההגדרות, המפתחות והתלויות שצריך לשחזר.
- RPO ו־RTO מאושרים.
- תדירות וסוג הגיבוי שנגזרים מהם.
- תקופת שמירה ובסיס חוקי.
- מיקום העותקים והפרדה מחשבון הייצור.
- הצפנה, הרשאות ומי רשאי למחוק או לשחזר.
- התראה על כשל, אדם שמטפל בה וזמן תגובה.
- תרחיש בדיקה, תיעוד ותנאי הצלחה.
מערך הסייבר ממליץ על עקרון 3-2-1 — שלושה עותקים, שני סוגי מדיה ואתר חיצוני אחד — ועל מנגנונים שמונעים שינוי או מחיקה בתקופת השמירה. זהו עקרון מקצועי מומלץ, לא מספר שנקבע בתקנות הפרטיות לכל עמותה.
תדירות מומלצת לפי סיכון
זו מסגרת תפעולית מומלצת, לא תדירות סטטוטורית:
- אחרי הקמה, מעבר ספק או שינוי מהותי: בדיקת שחזור מלאה לפני שמסתמכים על המערך.
- מערכת קריטית או מידע שמשתנה במהירות: בדיקת שחזור מדגמית לפחות אחת לרבעון.
- מערכת פעילה שאינה קריטית: בדיקת שחזור לפחות אחת לחצי שנה.
- תרגיל משולב: לפחות אחת לשנה, כולל זהויות, הרשאות, מפתחות, תקשורת, ספקים ותלות בין מערכות.
- אחרי אירוע, כשל גיבוי או שינוי תשתית: בדיקה נוספת, גם אם הבדיקה התקופתית כבר בוצעה.
אם RPO או RTO מחמירים יותר, התדירות צריכה להיות גבוהה יותר. ארגון קטן ופשוט יכול לבחור תוכנית מצומצמת, אך לא להסתפק בסימון ירוק של משימת הגיבוי.
מהו מבחן שחזור אמיתי
בדיקה מוצלחת מוכיחה שאפשר:
- לאתר את העותק הנכון גם בלי מערכת הייצור.
- לקבל את המפתחות וההרשאות בזמן חירום.
- לשחזר בסביבה נקייה ומבודדת.
- לבדוק שלמות, נוזקות, הרשאות ותקינות עסקית.
- לעמוד ב־RPO וב־RTO שהוגדרו.
- לתעד מי אישר, מי שחזר, מה שוחזר, כמה זמן נמשך ואילו תקלות נמצאו.
- למחוק בבטחה את סביבת הבדיקה ואת העותקים הזמניים.
ביצוע שחזור של נתוני האבטחה לפי תקנה 18 דורש אישור מנהל המאגר, ובהקשר של אירוע אבטחה יש לתעד את זהות המבצע ופרטי המידע ששוחזר.
גיבוי בענן ובידי ספק
“הספק מגבה” אינו הוכחה שאפשר לשחזר. מבקשים בכתב:
- מה מגובה ומה אינו מגובה.
- תדירות, שמירה, מיקום והצפנה.
- הפרדה מחשבון הייצור והגנה ממחיקה.
- זמן שחזור מחייב ותלויות.
- תוצאות בדיקות שחזור ועדות לכשלים.
- דרך לייצא את המידע, ההגדרות והלוגים בסיום ההתקשרות.
- מחיקה או השבה מאושרת לאחר סיום, לרבות עותקים וגיבויים לפי ההסכם והדין.
העמותה ממשיכה לפקח על הספק לפי הסיכון. כאשר שחזור תלוי רק באדם אחד, בסיסמה אחת או בספק שאין לו חלופה, יש נקודת כשל שיש לטפל בה.
צ׳קליסט הנהלה לרבעון הקרוב
- [ ] סיווגנו כל מאגר לפי התקנות ותיעדנו את ההנמקה.
- [ ] רשימת בעלי ההרשאה תואמת לעובדים, למתנדבים ולספקים הפעילים.
- [ ] אין חשבונות משותפים או קישורים ציבוריים שאינם מוצדקים.
- [ ] אימות רב־שלבי פעיל בחשבונות הקריטיים.
- [ ] לוגים נבדקים ונשמרים לפי הרמה והתקופה הנדרשת.
- [ ] כל בעל הרשאה קיבל הדרכה לפני גישה ורענון במועד.
- [ ] הסכמי ספקים כוללים גישה, סודיות, ספקי משנה, אירועים, השבה ומחיקה.
- [ ] נוהל האירוע כולל ממלאי מקום וערוץ תקשורת חלופי.
- [ ] טופס הרשות ומוקד 119 מוכרים לצוות, בלי להציג אחד כתחליף לאחר.
- [ ] בדיקת שחזור הוכיחה נתונים תקינים ועמידה ב־RPO וב־RTO.
- [ ] לקחי אירועים, כמעט־אירועים וכשלי גיבוי תועדו ותוקנו.
טעויות מסוכנות שכדאי למנוע
- “אנחנו עמותה קטנה, אז התקנות לא חלות.”
- “המערכת בענן, לכן הספק אחראי במקומנו.”
- “נחכה לדוח הפורנזי לפני שנחליט על דיווח.”
- “דיווחנו ל־119, אז אין צורך לדווח לרשות להגנת הפרטיות.”
- “המחשב אבד אבל יש סיסמה, לכן אין אירוע.”
- “עבודת הגיבוי הסתיימה בהצלחה, לכן השחזור בטוח.”
- “כל שנתיים מספיק בכל מצב” — זו תדירות מינימום להדרכה תקופתית במאגרים בינוניים וגבוהים, לא איסור לרענן מוקדם יותר.
- “24 חודשים הם תקופת שמירה לכל מידע” — התקנות קובעות 24 חודשים לנתוני אבטחה מסוימים, לא לכל תוכן בעמותה.
גבולות המדריך
יש לקבל בדיקה פרטנית כאשר מעורבים מידע רפואי או טיפולי, קטינים, אלימות או מוגנות, מידע פיננסי בהיקף גדול, העברה לחו״ל, כופרה, חשד לעבירה, שירות חיוני, רגולטור ענפי, דרישת כופר, חשיפה נרחבת או אי־ודאות לגבי רמת המאגר. אין לשלם כופר, לנהל משא ומתן עם תוקף, להודיע לציבור או להשמיד ראיות בלי צוות מוסמך והכרעה מתועדת.
מקורות רשמיים
G049-LAW-001— חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס׳ 13), התשפ״ד-2024.G049-LAW-002— [חוק הגנת הפרטיות — דף החוק ותיקוניו במאגר החקיקה הלאומי](https://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/pages/lawprimary.aspx?lawitemid=2000234).G049-REG-001— תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע״ז-2017.G049-AUTH-001— [מדריך תקנה 10(ד) לשמירת לוגים — נוסח מעודכן בעקבות תיקון 13](https://www.gov.il/BlobFolder/reports/takana10d/he/Takna10_Tikon13.pdf).G049-AUTH-002— דיווח על אירוע אבטחה חמור במאגר מידע.G049-AUTH-003— החלטת אכיפה בעניין אי־דיווח מיידי, 21.07.2026.G049-CYBER-001— דיווח על אירוע סייבר למערך הסייבר הלאומי.G049-CYBER-002— שילוב עקרונות הגנת הסייבר בתהליכי גיבוי ושחזור.SRC-020— שאלות ותשובות — תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).SRC-021— דגשים בהגנת פרטיות ואבטחת המידע בפעילות עמותה.SRC-046— המדריך המלא ליישום תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע).SRC-047— טופס דיווח ראשוני ומיידי על אירוע אבטחת מידע.SRC-048— מדריך פעולה לעבודה עם גורם חיצוני לפי תקנה 15.